רוברט ויליאם וונו נולד ב-17 בספטמבר 1858 בהרטפורד, קונטיקט. הוא למד בבוסטון בבית הספר לאמנות של מסצ'וסטס ואז נסע לפריז ללמוד באקדמיה ז'וליאן אצל גוסטב בולנגר וג'ול ג'וזף לפבר.[1]
הוא לימד בבית הספר לאמנות במסצ'וסטס (1879-1881), בבית הספר לאמנות של קוולס בבוסטון (1884–1885), בבית הספר של המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון (1883–1887). בבית הספר של האקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה (1891–1896). וונו הפך לחבר באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1906.
יצירתו הידועה ביותר ב"שדה פלנדריה" צוירה בשנת 1890 בשדות מושבת האמנים במרכז צרפת - גרז-סור-לואי. זהו ציור שמן גדול על בד, בו השתמש במשיכות מכחול אקטיביות ואקספרסיביות כדי לעורר את האדום הקדמיום הלוהט של הפרגים, נושא שהיה פופולרי באותה תקופה בקרב ציירים רבים. צעירה כורעת בחזית הציור - מתיישבת לקטוף פרגים בשדה, וברקע ישנן דמויות נוספות. אף על פי שזו נחשבה ליצירה השאפתנית ביותר של וונו, וזכתה לשבחים גדולים בירידים ותערוכות, הציור לא נמכר. רק בשנת 1919 נרכש ישירות על ידי ג'וזף ג. באטלר, מייסד מכון באטלר לאמנות אמריקאית. הציור הוא חלק מהאוסף הקבוע ביאנגסטאון, אוהיו.
תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו הוצגה בגלריה בשיקגו ובמכון באטלר, בין 1 במרץ עד 9 באפריל 2010 ו -2 במאי עד 27 ביוני 2010 בהתאמה. התערוכה כללה צילומים של מושבת האמנים בגרז-סור-לואי לצד תמונות נלוות של האמן וכן תבליט ברונזה שנעשתה על ידי אשתו, הפסלת בסי פוטר וונו (1872–1955).
רוברט וונו, שדה פרגים
ציוריו שייכים לאוספים במוזיאון המטרופוליטן לאמנות, האקדמיה לאמנויות פנסילבניה, מוזיאון האמנות אינדיאנפוליס, מכון האמנות בשיקגו ועוד רבים אחרים.[2] אמנם וונו מעולם לא הפך לשם מפורסם, אך הוא מוזכר בסגנונו בין אנשי האימפרסיוניזם האמריקאי.
מוות
וונו נפטר ב-28 בדצמבר 1933 ונקבר לצד אשתו בבית העלמין של נהר הדוק בקונטיקט.
