PROFILPELAJAR.COM

אייר לינגוס
**Aer Lingus**
	סמליל החברה
	איירבוס A320 של החברה לקראת נחיתה בנמל התעופה הית'רו
	איירבוס A320 של החברה לקראת נחיתה בנמל התעופה הית'רו
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1936–הווה (כ־88 שנים)
חברת אם	International Airlines Group
חברות בנות	Aer Turas; Aer Lingus UK; Aer Lingus Regional ;
מיקום המטה	דבלין, אירלנד
ענפי תעשייה	תחבורה אווירית
נתוני חברת תעופה
בסיס פעולה מרכזי	נמל התעופה של דבלין
בסיס פעולה משני	נמל התעופה של קורק; נמל התעופה בלפסט ג'ורג' בסט ; נמל התעופה שאנון
מועדון הנוסע המתמיד	AerClub/Avios
צי מטוסים	56 + 15 בהזמנה
מספר יעדים	93
	www.aerlingus.com

אייר לינגוס (Aer Lingus מ-Aer Loingeas - בקירוב "צי אווירי") היא חברת התעופה הלאומית של אירלנד. מרכזה בעיר דבלין, והיא מפעילה טיסות גם מקורק, בלפסט ושאנון לאירופה, לאפריקה, לצפון אמריקה ולמזרח התיכון. 28 אחוז מהחברה הם בבעלות ממשלת אירלנד, והיא הונפקה לראשונה בבורסות של לונדון ודבלין ב-2 באוקטובר 2006 (לפני ההנפקה 85 אחוז מהחברה היו שייכים לממשלה).

אייר לינגוס הייתה חברה בעבר בברית Oneworld אך עזבה אותה ב-31 במרץ 2007. החברה מעסיקה 4,000 עובדים ובשנת 2006 הטיסה 8.6 מיליון נוסעים.

תולדות החברה

ייסוד החברה

החברה נוסדה בשנת 1936 וחמישה ימים לאחר שנרשמה כחברת תעופה החלה לטוס בין דבלין לבריסטול על ידי מטוס דו-כנפי מדגם "84 דראגון" של חברת דה הבילנד שכינויו "לולאר" (נשר באירית). לאחר מספר חודשים החברה רכשה והחלה להפעיל מטוס נוסף. בשנת 1938 לולאר הוחלף בשני מטוסים חדישים יותר של דה הבילנד ולאחר שנה החברה רכשה שני מטוסים מסוג L-14 של חברת לוקהיד, מטוסי המתכת הראשונים של החברה.

בשנת 1940 הוקם שדה תעופה חדש בדבלין ואייר לינגוס העבירו את בסיסם לשם. החברה גם קנתה מטוס חדש מדגם DC-3 דקוטה והחלה להפעיל קווים בין דבלין לליברפול ושאנון. פעילותה של החברה צומצמה במהלך מלחמת העולם השנייה והטיסות היחידות היו בין דבלין לליברפול או מנצ'סטר.

לאחר המלחמה

ב-9 בנובמבר 1945 חודשו הטיסות הרגילות של אייר לינגוס ומטוסי החברה נצבעו בכסף וירוק כהה. ב-1946 הסכם אנגלו-אירי חדש העניק לחברה זכות אקסקלוסיבית לטיסות לבריטניה בתמורה ל-40 אחוז מהחברה שהוחזקו על ידי "החברה הבריטית לנתיבי תעופה זרים" וחברת BEA. בשל הגידול בהכנסות החברה היא רכשה שבעה מטוסים ימיים, אולם הם היו לא רווחיים ונמכרו לאחר זמן קצר.

ב-1947 החברה רכשה שלושה מטוסים חדישים מדגם לוקהיד קונסטליישן על מנת להתחיל בטיסות טרנס-אטלנטיות לניו יורק, אך משבר כלכלי מנע את תחילת הטיסות הללו והמטוסים נמכרו לחברה בריטית. במהלך השנים הבאות החברה חנכה טיסות חדשות לבריסל, אמסטרדם ורומא. בשנת 1956 אייר לינגוס החליפה את צבעי הצי שלה לירוק כהה עם ציור ברק לבן ודגל אירלנד.

הטיסות הטרנס-אטלנטיות הראשונות

ב-28 באפריל 1958 החברה חנכה את קו הטיסות הראשון בין שאנון לניו יורק וחכרה שלושה מטוסי קונסטליישן לשם כך. בשנת 1960 היא הוכרה רשמית כחברת התעופה הלאומית של אירלנד ונכנסה לעידן הסילון עם רכישה של שלושה מטוסים מדגם בואינג 707 שהוכנסו לשימוש בטיסות לניו יורק וכן לבוסטון.

בשנת 1965 נכנס לשירות מטוס ה-BAC-1-11 ששימש את הקו בין דבלין וקורק לאירופה. באותה שנה נוסף למטוסי הצי תלתן ירוק גדול על הזנב. בשנת 1966 נחנך קו חדש בין שאנון למונטריאול ושיקגו. בשנת 1968 החברה החלה בטיסות מבלפסט לניו יורק אך טיסות אלו הופסקו לאחר זמן קצר בשל הצרות באזור. החל משנת 1969 קנתה החברה מטוסי בואינג 737 בשל הביקוש הרב לקו דבלין-לונדון. מאוחר יותר החברה השתמשה במטוסים אלו גם לטיסותיה ליעדים שונים באירופה.

שנות השבעים עד שנות התשעים

בשנת 1970 קנתה החברה את מטוסה הראשון מדגם בואינג 747 לשימוש בטיסותיה הטרנס-אטלנטיות. בשנת 1979 החברה הייתה לחברת התעופה היחידה בעולם מלבד אליטליה שהטיסה את האפיפיור יוחנן פאולוס השני. האפיפיור טס בבואינג 747 מיוחד בשם "סנט פטריק" מרומא לדבלין ומשאנון לבוסטון.

בתחילת שנות השמונים הפסיקו בהדרגה את השימוש במטוסי ה-707. בשנת 1984 הוקמה חברת בת בשם "אייר לינגוס קומיוטר" שטסה טיסות קצרות בין אירלנד לבריטניה במטוסים קלים. בסוף שנות השמונים החברה חידשה את הצי שלה, החליפה את מטוסי ה-737 הישנים שלה בדגמים חדשים יותר והייתה לחברת התעופה הראשונה בעולם שהחזיקה בעת ובעונה אחת בשלושה דגמים של 737: 737-300, 737-400 ו-737-500.

משנות התשעים

בשנת 1994 החלה החברה לטוס לאמריקה עם מטוסי איירבוס A330 שהחליפו בהדרגה את מטוסי הבואינג 747 שהאחרון שבהם יצא משירות בשנת 1995 לאחר 25 שנות שירות בהן טסו בדגם זה כ-8 מיליון איש. בסוף שנות התשעים חזרה אייר לינגוס לטוס מבלפסט לניו יורק.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר החברה חוותה ירידה חדה בעסקיה. עובדים רבים פוטרו, מטוסים נמכרו וגם מספר הקווים ירד. בשנים האחרונות החברה חזרה להרוויח, החליפה את הצי הישן במטוסי אירבוס חדשים והוסיפה יעדים רבים באירופה. כיום החברה מנסה להתחרות בחברות התעופה הזולות החדשות כמו ריאנאייר ואיזיג'ט על ידי כך שהיא מציעה שני סוגי טיסות: 1)טיסות זולות לאירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה אשר מתפקדות כמו טיסות של חברות תעופה זולות כלומר לא כוללות מחלקת עסקים, אין מערכת בידור וניתן לקנות במטוס עצמו מזון לפי תפריט. 2)טיסות טרנס-אטלנטיות וגם לחלק מהיעדים באירופה אשר מתפקדות כמו טיסות רגילות.

בשנת 2005 החלה החברה לטוס לאסיה בקו דבלין-דובאי. באותה שנה יצאו שני מטוסי הבואינג 737 האחרונים משירות ונמכרו לחברת תעופה רוסית. כיום אין בצי החברה מטוסים מתוצרת בואינג.

בשנת 2006 הציעה חברת התעופה הזולה ריינאייר לקנות את אייר לינגוס, אך ביוני 2007 האיחוד האירופי החליט למנוע כל חיבור בין שתי החברות בשל העובדה שביחד הן שולטות ביותר מ-80 אחוז בכל הטיסות האירופאיות מדבלין ואליה.

בשנת 2015 רכשה חברת ההחזקות International Airlines Group, שבבעלותה נמצאות בין היתר החברות בריטיש איירוויז ואיבריה, את מניות החברה וכיום היא מחזיקה ב-98 אחוזים מהן.

צי המטוסים

צי המטוסים של החברה נכון למרץ 2020:^[1]

כלי טיס	בצי	בהזמנה	נוסעים			הערות
כלי טיס	בצי	בהזמנה	C	Y	סה"כ	הערות
איירבוס A320-200	34	—	—	174	174
איירבוס A321-200	3	—	—	212	212
איירבוס A321neoLR	4	4	16	168	184	קבלת ההזמנה החל משנת 2019.
איירבוס A321neoXLR	—	6	אין מידע			קבלת הזמנה החל משנת 2023
איירבוס A330-200	5	—	24	236	260
			23	243	266
			23	248	271
			21	252	273
איירבוס A330-300	10	—	30	283	313
איירבוס A330-300	10	—	30	287	317
איירבוס A350-900	—	5	טרם נקבע
סה"כ	56	15