ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית
Republik Deutsch-Österreich

דגל סמל
כלל האזורים שאוסטריה הגרמנית ביקשה לייצג. הקו האדום מציין את גבולותיה של הרפובליקה האוסטרית הראשונה
ממשל
משטר	רפובליקה
שפה נפוצה	גרמנית; שפות אזוריות:צ'כית, הונגרית, סלובנית, קרואטית, איטלקית וכו'
עיר בירה	וינה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה
תאריך	1918
פירוק
תאריך	1919
ישות קודמת	האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
ישות יורשת	אוסטריה הרפובליקה האוסטרית הראשונה
כלכלה
מטבע	כתר אוסטרי

אוסטריה הגרמנית (בגרמנית: Deutschösterreich או Deutsch-Österreich) היה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית שם בלתי רשמי לשטחי המחצית הקיסרית, "האוסטרית" ("ציסלייטניה") של האימפריה, שהיו מאוכלסים על ידי רוב גרמני. שם זה הוענק בהתחלה לרפובליקה בעלת צביון גרמני שירשה את אוסטרו-הונגריה, אחרי התפרקות אימפריה זו בתום מלחמת העולם הראשונה.

אחרי התפטרות הקיסר קרל הראשון הוכרזה הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית באזורים בעלי רוב גרמני של אוסטרו-הונגריה לשעבר. רפובליקה זאת תבעה שטח של 118.311 קילומטר מרובע עם מעל 10,400,000 תושבים. השטח המדובר כלל את אוסטריה של ימינו וגם אזורים גרמנופונים אחרים כמו דרום טירול והעיר טרוויזיו, השייכים כעת לאיטליה, קרינתיה הדרומית ושטיריה הדרומית השייכות בימינו לסלובניה, חבל הסודטים, ו"בוהמיה הגרמנית", השייכים כעת לצ'כיה, שעליהם לא יכלה המדינה האוסטרית החדשה להשליט את סמכותה.

בעקבות בחירת מועצת המדינה והממשלה הנפרדת הראשונה ב-30 באוקטובר 1918 והתפטרות הקיסר קארל הראשון ולקראת הכרזת הרפובליקה האוסטרית ב-12 בנובמבר 1918, התכנסו החברים דוברי גרמנית של הרייכסראט האחרון בווינה ב-21 באוקטובר 1918 כאספה לאומית של הפרלמנטרים הגרמנים וקראו באופן רשמי בשם "אוסטריה הגרמנית" לאזורים שאותם ייצגו. ב-12 בנובמבר 1918 הם הכריזו על המדינה החדשה כרפובליקה וכחלק מהרפובליקה הגרמנית. אולם, בהתאם לחוזה סן-ז'רמן, המדינה החדשה הצטרכה ב-10 בספטמבר 1919 לקבל את השם שנדרש על ידי המעצמות המנצחות, דהיינו "רפובליקת אוסטריה". שם זה נכנס לתוקף באופן רשמי עם אשרור ההסכם ב-21 באוקטובר 1919.

עם ביטול המונרכיה הדו-ראשית האוסטרו-הונגרית ב-28–31 באוקטובר 1918, הקריסה הצבאית והתבוסה הסופית של צבא אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה (הסכם שביתת הנשק בוילה ג'וסטי ב-3 בנובמבר 1918) הגיעה המונרכיה ההבסבורגית לקצה. ב-31 באוקטובר 1918 ביטלה ממלכת הונגריה, באישור המלך קארל, את האוניה הריאלית עם אוסטריה. כקיסר אוסטריה, ויתר קארל הראשון ב-11 בנובמבר 1918 על ניהול המדינה. כעבור יומיים, בתור קארוי הרביעי עשה אותו ויתור לגבי ניהול ממלכת הונגריה. על שטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר קמו שתי מדינות סוברניות חדשות: צ'כוסלובקיה, שקמה ב-28 באוקטובר 1918 ואוסטריה הגרמנית – ב-30 באוקטובר 1918. הונגריה נותרה, אחרי קיומה זמני של רפובליקה סובייטית או רפובליקת המועצות, ממלכה בעלת שטח מופחת וללא מלך. אזורים נרחבים מאוסטרו-הונגריה סופחו למדינות השותפות לברית ה"הסכמה" המנצחת: איטליה, המדינה החדשה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, רומניה ופולין המחודשת, שקמה על חלקים של "אוסטריה הישנה", גרמניה והאימפריה הרוסית.

ב-21 באוקטובר 1918 התכנסו בארמון נידראסטרייך בווינה חברי הרייכסראט של אוסטריה הגרמנית, שנבחרו לאחרונה בשנת 1911 (ושתקופת תפקידם הוארכה בימי המלחמה עד 31 בדצמבר 1918) ופעלו באותם ימים כאספה לאומית זמנית של הנבחרים הגרמנים. באותה מליאה חוקתית השתתפו מתוך סך הכל 516 חברי הרייכסראט, 208 נבחרים מן האזורים דוברי הגרמנית. מתוכם 65 ייצגו את המפלגה הנוצרית סוציאלית של אוסטריה, 37 – את המפלגה הסוציאל -דמוקרטית, ועוד 106 – את הקבוצות הלאומיות-הגרמניות והליברליות. כיושבי ראש שווי זכויות של האספה נבחרו פרנץ דינגהופר (התנועה הלאומית-גרמנית), יודוק פינק (המפלגה הנוצרית סוליאתים) וקרל זייץ (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית). הם עשו ביניהם רוטציה כל שבוע. האספה בחרה לעצמה את השם הרשמי "האספה הלאומית הזמנית של אוסטריה הגרמנית" ב-5 במרץ 1919 קארל זייץ, שנבחר לראש המדינה החדשה, הבהיר:" הינחנו היום את אבן היסוד של אוסטריה גרמנית חדשה. אוסטריה גרמנית זו קמה מתוך רצון העם הגרמני". הסוציאל-דמוקרטים וחסידי גרמניה הגדולה זיהו את המושג "אוסטריה" עם המונרכיה ההבסבורגית לשעבר. בגרסה הסופית של הצעתו לחוקה הזמנית השתמש קרל רנר בשם "דרום-מזרח גרמניה" – „Südostdeutschland“. חלופות אחרות שנידונו באותם הימים היו: "גרמניה העליונה" („Hochdeutschland“), "האימפריה הגרמנית ההררית" (Deutsches Bergreich), "גרמניה של הדנובה" („Donau-Germanien"), "אוסטזאס" (Ostsass), "האיחוד במזרח-גרמני" ("Ostdeutscher Bund“), "דויטשמארק" (Deutschmark), "טויטהיים" (Teutheim), "טרוילאנד" (Treuland), "פרידֶלנד" (Friedeland) או "פרידלנד הגרמנית" (deutsches Friedland). לבסוף החליטו הפוליטיקאים הנוצרים-סוציאלים שאינם מוכנים לוותר על המושג "אוסטריה".

האספה הלאומית הזמנית תבעה את כל האזורים הדוברים גרמנית של המונרכיה ההבסבורגית לשעבר. היא קבעה את 16 בפברואר 1919 כתאריך לבחירות לאספה הלאומית. מקרב חבריה נבחרה ב-30 באוקטובר 1918 מועצה מדינית של אוסטריה העצמאית, שכללה את שלושת יושבי הראש של האספה ועוד 20 חברים שלה, ביניהם קנצלר ונוטריון ממלכתי) וכן נבחרו חמש ועדות פרלמנטריות.

ב-30 באוקטובר 1919 השלימה המועצה המדינית בראשות קארל זייץ את תהליך הקמת המדינה על ידי מינוי הממשלה הראשונה – בראשות הסוציאל-דמוקרט קרל רנר. זאת הייתה ממשלת קואליציה מורכבת מסוציאל-דמוקרטים, נוצרים-סוציאלים ומפלגת גרמניה הגדולה. בימים הראשונים של נובמבר 1918 הממשלה האחרונה הקיסרית-מלכותית בראשות לאמאש הכירה רשמית כי תחום סמכותה הצטמצם תוך שבוע משטחה של ציסלייטניה כולה אל אוסטריה החדשה המוקטנת. לפי בקשת הקיסר קרל נעשתה רשמית העברת השלטון רק ב-11 בנובמבר 1918.

תחילה סוגיית שיטת הממשל במדינה החדשה הושארה פתוחה. הסוציאל-דמוקרטים תמכו בהשכנת רפובליקה, בעוד שהנוצרים-סוציאליים סברו שהקיסר קארל יוכל עדיין למלא תפקיד של "סניגור העם לכל החיים", כפי שתיאר איגנץ זייפל במאמר בעיתון. בסופו של דבר גם הם הסתייגו מהמשטר המלוכני. ראשיהם שיתפו פעולה עם רנר ועם נציגי הממשלה המלוכנית האחרונה של לאמאש בהחלטה לחכות עם הכרזת הרפובליקה עד לרגע ההתפטרות הרשמית של הקיסר קארל כדי להימנע מעימות בין המונרך ובין נציגי המדינה הרפובליקנית.

ב-11 בנובמבר 1918 חתם הקיסר קארל בארמון שנברון על הצהרת ההתפטרות.

מכאן ואילך אני מכיר בהכרעה שנקטה אוסטריה הגרמנית לגבי שיטת השלטון במדינה. העם לקח בידיו את השלטון באמצעות נציגיו. הנני מתפטר מכל סמכויותי בניהול ענייני המדינה

הקיסר הכריז על פיזור ממשלתו האחרונה. באותו ערב הוא התיישב באקארטזאו ב-Donauaen, מישור שיטפון של הדנובה, שבה החזיקה משפחת הבסבורג באחוזה וארמון.

התאריך 12 בנובמבר 1918 להכרזת הרפובליקה נקבע על ידי המנהיגים החדשים בעוד מועד. האספה הלאומית הזמנית התכנסה באותו יום יחד הם הרייכסראט שעמד להתפזר בבניין הפרלמנט בווינה. הוחלט ברוב גדול, ורק שני קולות נגד, על אימוץ "החוק בנוגע לצורת המדינה ושיטת השלטון של אוסטריה הגרמנית". חוק זה מהווה אחת מאבני היסוד של החוקה הפדרלית של אוסטריה של ימינו.

שני הסעיפים הראשונים של החוק קבעו:

סעיף 1

אוסטריה הגרמנית היא רפובליקה דמוקרטית. כל הסמכויות הציבוריות תהינה בשימוש העם.

הסעיף 2

אוסטריה הגרמנית היא חלק מהרפובליקה הגרמנית. חוקים מיוחדים מסדירים את השתתפותה של אוסטריה הגרמנית בחוקים ומינהל של הרפובליקה הגרמנית וכן את הרחבת תחום תקפותם של החוקים והמוסדות של רפובליקה הגרמנית באוסטריה גרמנית/

הכרזת הרפובליקה התלוותה בהפגנות מחאה סוערות, שהמשתתפים בהם הסירו את הפס הלבן מתוך הדגלים בצבע אדום-לבן אדום של הרפובליקה שהונפו בחזית הפרלמנט.

האספה הלאומית הזמנית תבעה זכות ריבונות על "אזור המקיף של התיישבות הגרמנים בממלכות ובארצות שיוצגו ברייכסראט. הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית הייתה אמורה לשלוט על שטח של 118,311 קילומטר מרובע ועל כ־10,370,000 תושבים. היא תבעה את השטחים הבאים, המחולקים לתשע פרובינציות ועוד שלוש מובלעות:

• אוסטריה תחתית, בימינו חלק מאוסטריה, העיר וינה, ובנוסף "דרום מורביה הגרמנית" (Deutschsüdmähren), (כולל העיר זניים, בצ'כית זנוימו) המחולק בימינו בין המחוזות הצ'כים דרום מורביה, מחוז ויסוצ'ינה ודרום בוהמיה
• אוסטריה עילית, ואזור היער הבוהמי (Böhmerwaldgau) המשתייך בימינו למחוז דרום בוהמיה של הרפובליקה הצ'כית, עם צ'סקי קרומלוב (בגרמנית: קרומאו)
• הפרובינציה "בוהמיה הגרמנית" (Deutschböhmen), שטחים ממערב בוהמיה שהיו מאוחר יותר בשנים 1938–1945 חלק מחבל הסודטים, בימינו חלק מהרפובליקה הצ'כית, לרבות הערים
• "הפרובינציה של חבל הסודטים", שכללה שטחים מהאזורים בצפון-מערב בוהמיה, צפון מורביה ו"שלזיה האוסטרית". גבולותיה לא תואמים את אלו של חבל הסודטים משנת 1938. היא כללה את הערים חב (בגרמנית:אגר), קארלסבאד, אוסטי נד לבם (בגרמנית:אאוסיג) וליברץ (בגרמנית: רייכנברג).
• הפרובינציה שטיריה (Steiermark), רוב שטחי דוכסות שטיריה ההיסטורית, לרבות שטחי מדינת שטיריה באוסטריה של ימינו וצפון-מזרח שטיריה התחתית הסלובנית עם העיר מריבור
• זלצבורג – מדינת זלצבורג של ימינו במסגרת אוסטריה
• הפרובינציה קרינתיה, כל שטחי דוכסות קרינתיה ההיסטורית, לרבות מדינת קרינתיה של ימינו במסגרת אוסטריה, שטחי קרינתיה הדרומית הסלובנית, העיר הסלובנית יזרסקו והערים טרוויזיו, מלבורגטו ולברונה ופונטבה ואזור ואל קנאלה (בגרמנית "קנאלטל") המשתייכות בימינו לאיטליה.
• טירול כולל "דרום טירול הגרמני", ללא טרנטינו או "הטירול האיטלקי" (ולשטירול)
• פורארלברג (Vorarlberg), שטחי מדינת פורארלברג האוסטרית של ימינו

תביעותיה של אוסטריה הגרמנית כללו גם מובלעות גרמניות (Einschlussgebiete) במורביה – איים גרמנופונים בערים ייהלבה (בגרמנית: איגלאו), אולומוץ (בגרמנית: אולמיץ) וברנו (בגרמנית: ברין), אז בעלות רוב דובר גרמנית, הנמצאות בצ'כיה והמובלעת הגרמנית גוטשה בקרניולה, בימינו חבל קצ'בסקו בסלובניה. הגרמנים במובלעות אלה ניסו להצהיר על איחודם עם אוסטריה הגרמנית, אך נכשלו. באזורים שבהם חיו אתניות לא גרמניות במספרי תושבים משמעותיים ולעיתים רוב לא גרמני נכבשו מהר על ידי כוחות המדינות החדשות שקמו על חורבות האימפריה האוסטרו-הונגרית, במיוחד הרפובליקה הצ'כו-סלובקית וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

המדינה האוסטרית-גרמנית תבעה זכות להגדרה עצמית לתושבי "מערב הונגריה הגרמנית", או בורגנלנד, רבים מהם צאצאים של מתנחלים גרמנים וקרואטים, בלי תביעה משפטית מפורשת. הטענה המשפטית הועלתה רק באוקטובר 1919 עם החוזה המדיני בסן-ז'רמן-אן-לה והוכרעה במידה רבה לטובת אוסטריה. קמה בנסיבות אלה מדינת בורגנלנד חדשה ששולבה בשנת 1921 במסגרת אוסטריה הפדרטיבית. בסופו של דבר העיר שופרון (בגרמנית: אדנבורג – Ödenburg) שעמדה להיות בירת מדינה זו, והאזור סביבו נשארו במסגרת הונגריה, בעקבות משאל עם שנוי במחלוקת. בנוסף המחוז ברטיסלאבה (בגרמנית: פרסבורג, בהונגרית: פוז'ון) שהשתייך בעבר למחוזות הגרמניים של בורגנלנד במסגרת ממלכת הונגריה, הסתפחה לצ'כו-סלובקיה בהתאם לחוזה ז'רמן-אן-לה.

בתחילת שנת 1919 התברר כי הקמה בפועל של הישות המדינית "אוסטריה גרמנית" בהיקפה המקורי אינה בת מימוש. דרום טירול נכבשה כבר ב-3 בנובמבר 1918 על ידי האיטלקים וסופחה לאיטליה. גם באזורים המיושבים בגרמנים בבוהמיה ומורביה נכבשו על ידי צ'כוסלובקיה וסופחו אליה. אפילו האיחוד עם רפובליקת ויימאר, ברוח הזכות להגדרה העצמית שנוסחה על ידי נשיא ארצות הברית וודרו וילסון, לא יכלה להתגשם. 208 מהנבחרים באספה הלאומית הזמנית שנבחרו בשנת 1911 לרייכסרט מטעם 86 אזורי בחירה, לא יכלו להיבחר מחדש לאספה הלאומית המכוננת ב-16 בפברואר 1919. הפרלמנט החדש כלל 159 נבחרים ו-11 חברים קרויים, המחולקים כלהלן: 72 סוציאל-דמוקרטים, 69 נוצרים-סוציאלים, 26 נציגים של ארגונים לאומיים גרמניים, צ'כי אחד, "דמוקרטי" אחד וציוני אחד. מונו נציגים קרויים של הרשימות המפלגתיות מדרום טירול ושטיריה ה תחתונה. הכוונה המקורית שצוינה בחוקה הזמנית למנות נציגים של הגרמנים האתניים מן האזורים המיושבים בגרמנים של צ'כיה, לא יצאה לבסוף לפועל עקב התנגדות הסוציאל-דמוקרטים.

הכינוס הראשון של האספה הלאומית המכוננת ללא נציגים של גרמנים מכל האזורים שצוינו לעיל עוררה הפגנה של הגרמנים הסודטים ב-4 במרץ 1919. ב-5 במרץ 1919 ציין קרל רנר בפני המליאה שהתכנסה שנית, שבערך 4 מיליון "תושבים שגרמניותם אינה בספק", יותר מכל אוכלוסייתה של שווייץ נמנעו מלשלוח נציגים לפרלמנט של אוסטריה הגרמנית. עובדה זו הביאה לדבריו "לחלוקה של גרמניה". הקנצלר ציין כי מדובר ב:

• בוהמיה הגרמנית עם 14,486 קמ"ר ו-2,230,000 תושבים
• אזור היער הבוהמי (המיוחס לאוסטריה העילית) עם 3,280 קמ"ר ו-183,000 תושבים
• ארץ הסודטים (הפרוביציה זודטנלנד) עם 6,533 קמ"ר ו-678,800 תושבים
• אזור דרום מורביה הגרמנית עם 1.840 קמ"ר ו-173,000 תושבים
• המובלעת הגרמנופונית ברנו עם 140,000 תושבים
• המובלעת הגרמנופונית אולומוץ עם 48,000 תושבים
• המובלעת הגרמנופונית איגלאו (איהלבה) עם 37,000 תושבים
• קהילות גרמניות דרום מורביות המיוחסות לאוסטריה התחתית עם 385 קמ"ר ו-22,900 תושבים

בסך הכול – בצפון – שטחים בסך 27,022 קמ"ר ו-509 3,515 תושבים.

• דרום טירול הגרמנית עם 6,496 קמ"ר ו-250,861 תושבים

ב-10 בספטמבר 1919 חתם הקנצלר קרל רנר על חוזה סן ז'רמן, שנחשב ל"תכתיב של המעצמות המנצחות" וברובו דן בציסלייטניה. בעקבות אשרורו על ידי האספה הלאומית ב-21 באוקטובר שונה שם המדינה על פי כללי החוזה, מ"מדינת אוסטריה הגרמנית" (Staat Deutschösterreich) לרפובליקת אוסטריה (Republik Österreich). חוזה סן ז'רמן אסר על ה"אנשלוס", איחוד אוסטריה עם גרמניה. בהתאם לסעיף 88 הוא ציין כי "עצמאות אוסטריה היא בלתי ניתנת לשינוי אלא אם כן מועצת חבר הלאומים אישרה את התיקון". גם בחוזה ורסאי עם גרמניה ציין הסעיף 80 כי "גרמניה מכירה בעצמאות אוסטריה ותכבד אותה בקפידה במסגרת הגבולות שייקבעו בחוזה בין מדינה זו ובין מעצמות ההסכמה ואלו המצטרפות אליהן; היא מסכימה שעצמאות זו היא בלתי ניתנת לשינוי, אלא אם כן אושר על ידי מועצת חבר הלאומים. על ידי כך ביקשו המעצמות המנצחות למנוע היווצרות מעצמה גרמנית מחודשת כל יכולה.

אף על פי שנאסר השימוש בשם "אוסטריה הגרמנית" הרפובליקה האוסטרית אימצה באופן בלתי רשמי בשנים 1920–1929 המנון לאומי שהתחיל במילים "אוסטריה גרמנית, ארץ נפלאה" (Deutschösterreich, du herrliches Land). ההמנון נכתב על ידי הקנצלר קרל רנר עצמו, אחד החתומים על חוזה סן-ז'רמן וכשהלחן חובר על ידי וילהלם קינצל.

מדיה וקבצים בנושא אוסטריה הגרמנית בוויקישיתוף

• עיתון הרשומות הממלכתי של אוסטריה הגרמנית 1918

Staatsgesetzblatt für den Staat Deutschösterreich 1918 - באתר הספרייה הלאומית של אוסטריה

• עיתון הרשומות הממלכתי של אוסטריה הגרמנית 1919
• חוזה סן ז'רמן (באנגלית)

מדינות שההכרה בהן מוגבלת
אבחזיה אבחזיה • דרום אוסטיה דרום אוסטיה • טאיוואן טאיוואן • טרנסניסטריה טרנסניסטריה • סהרה המערבית סהרה המערבית • סומלילנד סומלילנד • הרשות הפלסטינית פלסטין • קוסובו קוסובו • צפון קפריסין צפון קפריסין