PROFILPELAJAR.COM

אודי קימרון
	אודי קימרון
לידה	11 בפברואר 1975 (בן 49); ירושלים, ישראל
ענף מדעי	מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה קלינית
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; אוניברסיטת הרווארד ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (1 באוקטובר 2009)
מספר צאצאים	3

אהוד (אודי) קימרון (נולד ב-11 בפברואר 1975) הוא פרופסור מן המניין וראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

מחקריו של קימרון עוסקים בהתחמקות של חיידקים ממערכת החיסון ביונקים, בפיתוח חיסונים רירניים מבוססי חיידקים, ביחסי גומלין בין חיידקים לנגיפיהם, בגילוי חלבונים מעכבי חיידקים ומנגנוני פעילותם, בשימוש בעריכה גנטית לשינוי מין העובר בחיות, ובריגוש חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. עשרות מאמריו הוכרו על ידי רבים כפורצי דרך בתחום^[1]^[2]^[3]^[4]. הוא יועץ מדעי ראשי לחברת הביוטכנולוגיה Trobix Bio, שנוסדה על בסיס המצאותיו^[5].

כאחד ממקימי "מודל היגיון בריא" וכחבר ב"מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה", הוא אחד המתנגדים הבולטים למדיניות הריחוק החברתי (הגבלות וסגרים) של ממשלת ישראל^[6] ובעד מתן אפשרות להדבקה נרחבת של האוכלוסייה על מנת להגיע ל"חסינות עדר".

קורות חיים

התבגרות והשכלה תיכונית

אודי קימרון נולד ב-11 בפברואר 1975 בירושלים לאלישע ושרה קימרון כבן אמצעי ולו אח ואחות. אביו הוא חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום מדעי היהדות לשנת 2018 והקדיש חלק ניכר מחייו לשחזור ופרשנות לשונית של מגילות מדבר יהודה^[7]. את לימודי התיכון עשה בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" והשלים אותם בשנת 1992.

בשירותו הצבאי בין השנים 1993–1996 עבר קורס חובשים קרביים ושירת כחובש גדודי בבה"ד 1.

מתגורר בתל אביב, נשוי לנוגה ואב לשלוש בנות.

לימודים אקדמיים

ב-1998 החל לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשנת 2000 קיבל תואר בוגר בביולוגיה בהצטיינות יתירה. התקבל למסלול הישיר לדוקטורט ובשנת 2004 קיבל תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בחיסונים רירניים מבוססי חיידק הסלמונלה ועל התחמקותו של החיידק מתאי ה-T ההורגניים^[8] ונכתבה בהנחייתו של פרופ' אנג'ל פורגדור.

ב-2004 התקבל להשתלמות בתר-דוקטורט בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שם חקר מנגנוני השתלטות של נגיף חיידקי על המאכסן שלו בהנחיית פרופ' צ'ארלס ריצ'רדסון (אנ').

בסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב

בשנת 2009 התקבל כמרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. ב-2013 קודם לדרגת פרופסור חבר, וב-2016 קודם לדרגת פרופסור מן המניין.

פרופ' קימרון פרסם מעל 55 מאמרים מדעיים בכתבי העת Science, Nature, PNAS ו-Cell ועוד, שחלקם נכתבו בשיתוף עם זוכי פרס נובל^[9].

פרופ' קימרון מכהן כיו"ר הוועדה לתלמידי מחקר לתואר שלישי בפקולטה לרפואה ובהנהלת מדרשת התארים לתואר שלישי החל מ-2017. החל מ-2020 הוא גם ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית^[10].

המחקרים שמוביל פרופ' קימרון סביב נגיפי חיידקים ומערכת ההגנה החיידקית קריספר סוללים נתיב לפיתוחים בתחום מניעת מחלות, קביעת מין העובר ביונקים ובעופות על ידי מניפולציות גנטיות, ומיגור עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה^[11].

הוא נמנה עם מקימי חברת הביוטכנולוגיה Trobix-Bio המתמחה במיגור חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ומשמש בה כיועץ מדעי ראשי^[12].

קימרון הוא מתנגד בולט למגבלות הקורונה הקולקטיביות^[13] והוביל יוזמות רבות בתחום לשינוי המדיניות. בין השאר, הוא יושב במועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה והוא אחד ממקימי מודל היגיון בריא^[14] הקורא לשינוי המדיניות. אחד מחותמי הכבוד על הצהרת גרייט ברינגטון הקוראת להגנה ממוקדת על אוכלוסיות הסיכון תוך מתן אפשרות למגפה להתפשט באוכלוסייה הכללית על מנת להגיע לחסינות עדר כאלטרנטיבה למגבלות הריחוק החברתי הקולקטיביות^[15].

בשנת 2020 בתקופת מגפת הקורונה ביחד עם אריאל מוניץ ומומחים נוספים פורסמה הצעה לא להשתמש בסגרים ככלי למלחמה במגפה.

מענקי מחקר

מענק ERC על סך מיליון וחצי אירו לחוקרים צעירים מטעם האיחוד האירופי
מענק ERC להוכחת ייתכנות^{[דרושה הבהרה]}
מענק ERC על סך שני מיליון אירו לחוקרים מבוססים – מענק זה הציב את אוניברסיטת ת"א כאחד המוסדות שזכו למספר המענקים הרבים ביותר מסוג זה^[16]
שלל מענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע, GIF ו-BSF
מענק מחקר מצטיין ע"ש ברגמן מטעם BSF.

פרסומים נבחרים

Yosef I, Edry-Botzer L, Globus R, Shlomovitz I, Munitz A, Gerlic M, and Qimron U. A genetic system for biasing the sex ratio in mice. EMBO Reports, (8):e48269, 2019
Qimron U. In the Beginning. Cell, 14;173(7):1560-1561, 2018.
Yosef I, Goren MG, Globus R, Molshanski-Mor S, and Qimron U. Extending the host range of bacteriophage particles for DNA transduction. Molecular Cell, 66(5):721-728, 2017.
Globus R and Qimron U. Crystal-clear memories of a bacterium. Science, 357(6356), 6-7, 2017.
Yosef I, Edgar R, Levy A, Amitai G, Sorek R, Munitz A, and Qimron U. Natural selection underlies apparent stress-induced mutagenesis in a bacteriophage infection model. Nature Microbiology, 1(6):16047, 2016.
Sternberg S, Richter H, Charpentier E, and Qimron U. Adaptation in CRISPR-Cas systems. Molecular Cell, 61(6):797-808, 2016.
Yosef I, Manor M, Kiro R, and Qimron U. Temperate and lytic bacteriophages programmed to sensitize and kill antibiotic-resistant bacteria. Proc Natl Acad Sci USA, 112(23):7267-7272, 2015.
Levy A^*, Goren MG^*, Yosef I, Auster O, Manor M, Amitai G, Edgar R, Qimron U^{†, *}^, Sorek R^†,* *contributed equally; ^†joint supervision of work; ^*corresponding author. Spacer acquisition biases explain preference for foreign DNA in CRISPR adaptation. Nature (article), 520(7548):505-510, 2015.
Molshanski-Mor S, Yosef I, Kiro R, Edgar R, Manor M, Gershovits M, Laserson M, Pupko T, and Qimron U. Revealing Bacterial Targets of Growth Inhibitors Encoded by Bacteriophage T7. Proc Natl Acad Sci USA, 111(52):18715–18720, 2014.
Yosef I and Qimron U. Microbiology News and Views: How bacteria get spacers from invaders. Nature, 519(7542):166-167, 2015.
Yosef I, Goren MG, and Qimron U. Proteins and DNA elements essential for the CRISPR adaptation process in Escherichia coli. Nucleic Acids Research, 40(12):5569-76, 2012.