זוהי המשימה ההודית הראשונה המוקדשת לתצפית על השמש. ניגר שאג'י הוא מנהל הפרויקט.[2] אדיטייה L1 שוגרה על סיפון ה-PSLV C57 בשעה 11:50 ב-2 בספטמבר2023,[3] עשרה ימים לאחר הנחיתה המוצלחת של משימת הירח של צ'אנדריאן 3. היא הגיעה בהצלחה למסלולה המיועד כמעט שעה לאחר מכן, ונפרדה מהשלב הרביעי שלה בשעה 12:57.[4]
מחקרים על חימום כרומוספרי וקורונלי, הפיזיקה של פלזמה מיוננת חלקית, של פליטות מסה קורונלית (CMEs) ומקורותיהן, של השדה המגנטי העטרה ומנגנוני העברת החום, וחילופי התפרצויות סולאריות
התבוננות בסביבת החלקיקים הפיזיים סביב מיקומה של החללית
קביעת רצף התהליכים במספר רבדים מתחת לקורונה המובילים להתפרצויות שמש
מניעים למזג האוויר בחלל, והמקור, ההרכב והדינמיקה של רוח השמש[5]
היסטוריה
תכנונן "אדיטייה" החל בינואר 2008 על ידי הוועדה המייעצת למדעי החלל בהודו (ADCOS).[6][7] בתחילה החללית תוכננה להיות לוויין קטן שינוע במסלול לוויני נמוך (800 ק"מ) עם מודדיקורונוגרפיה על מנת לחקור את קורונת השמש. הוקצה תקציב ניסוי גדול לשנת הכספים 2016–2017.[8][9][10]
מאז, היקף המשימה הורחב והיא הפכה למצפה כוכבים מקיף בסביבה השמשית והחללית שתוצב בנקודת לגראנז' L1,[11] ומכאן שונה שם המשימה ל"אדיטייה L1". ותקציבה גדל משמעותית.
שם
"אדיטיה" נקראת על שם סוריה והאדיטיאס, האלוהויות ההינדיות המייצגות את השמש. הכינוי "L1" מציין את נקודת לגראנז' 1, שמסמן את המיקום המדויק הממוקם בין השמש לכדור הארץ בו אמורה החללית לצאת לדרך.
סקירה כללית
נקודות לגראנז' במערכת השמש-אדמה (לא בקנה מידה) - עצם קטן בכל אחת מחמש הנקודות יחזיק את מיקומו היחסי.
משימת אדיטייה L1 תיקח בערך 109 ימי כדור הארץ לאחר השיגור[12] כדי להגיע למסלול ההילה סביב נקודת L1, שהיא כ-1,500,000 ק"מ מכדור הארץ. החללית מתוכננת להישאר במסלול הילה למשך משימתה[13] ה-1,500 ק"ג של הלוויין כולל בתוכו שבעה מכשירי מדידה מדעיים עם מטרות שונות, כולל מכשירים למדידת חימום קורונלי, תאוצת רוח סולארית, מגנטומטריה קורונלית, מקור וניטור של קרינת שמש קרובה ל-UV (המניע את הדינמיקה האטמוספירית העליונה של כדור הארץ ואת האקלים הגלובלי) וצימוד של השמש. מודדי פוטוספירה לכרומוספרה ולקורונה,[14] מדידת שטפי חלקיקים אנרגטיים ושדות מגנטיים של רוח השמש וסופות מגנטיות סולאריות.
אדיטייה L1 תספק תצפיות על הפוטוספירה, הכרומוספירה והקורונה של השמש. הכלים המדעיים שבו חייבים להיות ממוקמים מחוץ להפרעות מהשדה המגנטי של כדור הארץ ולכן לא יכלו להיות שימושיים במסלול הנמוך של כדור הארץ כפי שהוצע בתכנון משימת אדיטייה המקורית.[15]
אחת הבעיות העיקריות הבלתי פתורות בתחום הפיזיקה הסולארית היא שלאטמוספירה העליונה של השמש יש טמפרטורה של 1,000,000°C בעוד שהאטמוספירה התחתונה היא רק 5,730°C. בנוסף, לא מובן בדיוק כיצד קרינת השמש משפיעה על הדינמיקה של האטמוספירה של כדור הארץ בקנה מידה קצר יותר וגם ארוך יותר.
המשימה תשיג תמונות כמעט בו-זמניות של השכבות השונות של האטמוספירה של השמש, שיחשפו את הדרכים שבהן אנרגיה מתועלת ומועברת משכבה אחת לאחרת.
בהתאם לזה, משימת אדיטייה L1 תאפשר הבנה מקיפה של התהליכים הדינמיים של השמש ותתמודד עם כמה מהבעיות הבולטות בפיזיקה סולארית והליופיזיקה.
מכשירי מדידה
המכשירים של אדיטייה L1 מכוונים כדי לצפות באטמוספירה הסולארית, בעיקר בכרומוספרה ובקורונה. מכשירים במקום יצפו בסביבה המקומית ב-L1. ישנם שבעה מכשירים על הסיפון, עם ארבעה עבור חישה מרחוק של השמש ושלושה עבור תצפית במקום. מכשירי המדידה פותחו על ידי מעבדות שונות בהודו תוך שיתופי פעולה הדוקים של מרכזי חלק חלל שונים במדינות נוספות.[16]
האדיטייה L1 הצליח לאחר טיסה של 63 דקות ו-20 שניות, להגיע בהצלחה למסלול אליפטי סביב כדור הארץ בשעה 12:54.[17]
האדיטייה L1 אמורה הייתה לעבור סדרה של ארבעה תמרוני מסלול הקשורים לכדור הארץ לפני הגעתה למסלול העברה לעבר נקודת לגראנג' L1. היא צפויה להגיע למסלול המיועד לו בנקודת L1 כ-127 ימים לאחר שיגורה.[18]
