אברהם מָלַבְסקי (בפולנית: Abraham Malavsky; 1907 – 7 ביולי1995) היה צלםישראלי שתיעד את ההיסטוריה של ישראל טרום הקמת המדינה ואחריה. מעת עלייתו ארצה, עבד בעיקר עבור הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד, וצילומיו הוצגו בתערוכות רבות בישראל ומחוצה לה.
תחילת הדרך
אברהם מלבסקי נולד בעיירה צ'חנוביץ שבפולין. כבר מנעוריו מצא עניין רב בצילום והרבה לבקר בחנותו של צלם קרוב משפחה. כך נחשף למדיה זו שהפכה למקצועו בהמשך חייו. הוא גדל בבית חילוני ציוני ובהשפעתו עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בהשפעתו עלו לארץ שניים מאחיו ואחותו. הוריו ואחיו הבכור שנשארו בפולין, הושמדו בשואה. בראשית דרכו בארץ עבד מלבסקי בסלילת כבישים ובחקלאות. בהמשך חזר לתחביבו הישן והחל לעסוק בצילום[1][2][3].
פעילותו בצילום
מלבסקי נימק את בחירתו בצילום כעיסוק עיקרי, מאחר שבאמצעותו יכול היה לקחת חלק בהנצחת תחיית החזון הלאומי, עליו התחנך[2]. משנות העשרים המאוחרות עבד באופן אקראי עם קק"ל. משנת 1935 עבד עם קק"ל ועם קרן היסוד בקביעות, כאשר משנת 1950 הפך למעשה ל"צלם הבית" של הקרן הקיימת. את הסטודיו והמעבדה שלו מיקם בביתו המרווח ברחוב הנביאים בירושלים. במסגרת התקשרות רבת שנים זו, סייעה לו הקרן בעיקר בזמנים הקשים של מלחמת העולם השנייה, בהן פחת מאוד הביקוש להזמנת צילומים. אשתו אסתר סייעה בידיו ואף השתלמה כשנה בארצות הברית בענף, בעיקר בצילום צבע. עם שובה ארצה, העבירה לו את הידע שרכשה. בשנת 1962 סיימה קרן הקיימת את ההתקשרות עמו ולפיכך נטש מלבסקי את המקצוע לחלוטין ועבר להתגורר באילת, שם פתח יחד עם אשתו בית ההארחה לתיירים.[3]
דרכו האמנותית
מלבסקי צילם חלוצים בעבודה, הקמת יישובים, פיתוח תשתיות הארץ, התפתחות התעשייה, נטיעות, ייעור הנגב, הווי-חיים, נופים וילדים[4]. במסגרת עבודתו, נסע ברחבי הארץ ותיעד בין השאר את הקמת ישובי חומה ומגדל ושלוש הנקודות בנגב[5]. יצירותיו מאופיינות בקומפוזיציות פשוטות, המדגישות את היחסים בין אור וצל ובבימוי התצלום ברוח "הצילום החדש"[1]. בשנת 1937 הוצגו רבות מעבודותיו בביתן הישראלי של התערוכה העולמית שנערכה אותה שנה בפריז. הביקורות תארו תמונות גדולות מאוד המתארות את "האדם החדש היוצר ארץ חדשה, המחדשת עלומים לאדם הבא לעבדה". נושאי התערוכה דנו בשלושה היבטים: הפיכת היהודי הגלותי לבונה ויוצר, שינוי פני הארץ כתוצאה מכך ושיפור מצבם הכלכלי של התושבים הערביים בארץ ישראל עקב התפתחות החקלאות, בעיקר הפרדסים[2].
עבודותיו של מלבסקי הוצגו בתערוכות רבות בארץ, ביניהן:
תערוכת "דיוקן תימני: אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי 1881–1948" שהתקיימה ב־2012 במוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב, תל אביב
תערוכת "רואים שקוף" שהתקיימה ב־2014 בפסטיבל הצילום הבינלאומי בראשון לציון
תערוכת "הצלמים – ירושלים בעיני צלמיה 1900–1950", במוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד, ירושלים (2016)[1]
לעבודה! 1937 צילום: אברהם מלבסקי
עד שנות החמישים, התמקדה עבודתו האמנותית של מלבסקי בצילומי חלוצים בעבודה, פיתוח תשתיות הארץ, חקלאות, ייעור הנגב וילדים בסיטואציות מגוונות. צילומו המפורסם "לעבודה!" שצולם ב-1937 במעלה החמישה, הפך לאייקון של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל של אותה תקופה[4]. בתצלום נראות נשים הצועדות במעלה ההר, חלקן נראות מאושרות ועל שכמן כלי עבודה מכל הסוגים. הצילום מכיל בתוכו אלמנטים של שוויון בין המינים, שמחת היצירה וגאולת הארץ. הצילום אומץ על ידי מחלקת התעמולה של הקק"ל[6],שהוסיפה לו את הכותרת "לעבודה!". לדעתה מגלם הצילום את התפתחות הישות הציונית ותרומתה לבניית חברה מתקדמת, המבצעת הלכה למעשה את קידומה הכלכלי והחברתי של הארץ החדשה ישנה[4][3]. משנות החמישים ואילך התרכזה עבודתו של מלבסקי בתיעוד חגיגות, אירועים וטקסים בכל רחבי המדינה. כן סיפק לקרן הקיימת לישראל שרותי מעבדה[3][7].
אברהם מלבסקי נישא לאסתר חכים בשנת 1929 ונולדו להם שני בנים ובת. בנם הבכור שלום מלבסקי נפל בקרבות ההגנה על גוש עציון במלחמת העצמאות, בהיותו בן 17. נכדם איל פרס, טייס בחיל האוויר, נספה בתאונת מסוק בשנת 1982[8]
