Plaça del Cinc d'Oros, Carrer de Girona, Carrer de Roger de Llúria, Barcelona, Carrer de Londres, B-23, Rambla de Prim, Avinguda de Josep Tarradellas, Barcelona, Carrer de València, רמבלה דה קטלוניה, Carrer de Mallorca, Carrer d'Entença, Barcelona, Carrer Tuset, Plaça de Francesc Macià, Barcelona, Muntaner street, Carrer d'Aribau, Carrer de Balmes, Carrer d'Aragó, Barcelona, Carrer del Consell de Cent, Plaça de Mossèn Jacint Verdaguer, Barcelona, Carretera de Sarrià, פלאסה דה לס גלוריס קטאלנס, Carrer de Padilla
אבינגודה דיאגונל (בקטלאנית: Avinguda Diagonal; "השדרה האלכסונית"), היא שדרה מרכזית בברצלונה, החוצה את העיר לשניים. כיוונה אלכסוני ביחס לרשת הרחובות של העיר, ומכאן שמה. השדרה מהווה עורק תחבורה מרכזי של ברצלונה, וניתן לראות בה מלונות רבים ובנייני משרדים של חברות מרכזיות.
השדרה חוצה את ברצלונה לרוחבה, החל מרובע לס קורטס בצידה המערבי של העיר ועד לרובע סאנט מארטי במזרחה. רוחבה 50 מטרים, והיא נמשכת לאורך של כ-11 ק"מ.
המשטרים השונים ששלטו בקטלוניה ובספרד לאורך המאה ה-20 ביקשו לשנות את שמות הרחובות בברצלונה, ושדרת דיאגונל לא הייתה יוצאת מן הכלל. לאורך השנים, היא נודעה בשמות הבאים:
גראן ויה דיאגונל - 1939. שם ארעי שניתן לשדרה יום לאחר כיבוש ברצלונה על ידי הפשיסטים, בניסיון לחסל כל אזכור של הרפובליקה.
אבנידה דל גנרליסימו פרנסיסקו פרנקו - 1939. בתקופת השלטון הסמכותני של פרנסיסקו פרנקו.
אבינגודה דיאגונל - 1979. ניתן לשדרה במהלך תקופת שיקום הדמוקרטיה. זהו שם השדרה עד ימינו.
גם כאשר שונה שם השדרה הרשמי, השם "דיאגונל" תמיד נשאר רווח בשימוש העממי.
היסטוריה
תוכניותיו של אילדפונס סרדה להרחיב את ברצלונה ולשנות את המציאות האורבנית של העיר לא הצליחו לחלוטין, מאחר שרק חלקים מהם אושרו לבנייה. סלילתה של השדרה האלכסונית היא דווקא אחת מהתוכניות שכן יצאו לפועל, כאשר צו מלכותי של המלכה איזבלה השנייה והממשלה הספרדית בראשות לאופולדו אודונל אישר לו להתחיל בסלילת השדרה בשנת 1859. לפני כן, ביקשה מועצת העיר ברצלונה אישור מהרשויות להוציא לפועל פרויקט חלופי של האדריכל אנטוני רובירה אי טריאס, אך זה נדחה.
פרנסס קמבו, מנהיג הליגה האזורית הקטלאנית (Lliga Regionalista), הציע בשנת 1919 לבנות בשדרה ארמון למלך אלפונסו השלושה עשר, לאחר שהארמון המלכותי הקודם שבעיר העתיקה נהרס בשריפה בשנת 1875.