PROFILPELAJAR.COM

אבו סיר
أبو صير
	שדה הפירמידות של אבו סיר:; הפירמידות של נפריר כא רע, סחו רע ונ-אוסר
מידות
גובה מעל פני הים	34 מ'
היסטוריה
תרבויות	מצרים העתיקה
מיקום
מדינה	מצרים
מיקום	מצרים התחתונה
קואורדינטות	29°53′46″N 31°12′13″E / 29.896111111111°N 31.203611111111°E
	(למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום אבו סיר

אין לבלבל ערך זה, העוסק באתר ארכאולוגי בסמוך לקהיר, עם הערך "אבו סיר אל-מלק", העוסק באתר ארכאולוגי אחר בסמוך לנווה המדבר פיום.

אבו סיר (בערבית: أبو صير) הוא כפר ואתר ארכאולוגי במצרים, השוכן בגדה המערבית של הנילוס, כ-25 קילומטרים דרומית-מערבית לקהיר. מקור השם ממצרית קדומה "פר-אוסיר", ביוונית עתיקה "Βούσιρις" (בוסיריס), ופירושו "בית (מקום הפולחן) של אוסיריס".

באתר יש נקרופוליס נרחב של תקופת ממלכת מצרים הקדומה, יחד עם תוספות מאוחרות יותר. השם הוא גם של כפר שכן בעמק הנילוס, שממנו קיבל האתר את שמו. אבו סיר ממוקם מספר קילומטרים צפונית לסקארה וכמוה שימש כאחד מבתי הקברות העיקריים למעמד העליון של עיר הבירה המצרית העתיקה ממפיס. כמה כפרים אחרים בצפון ובדרום מצרים נקראים אבו סיר או בוסירי. אבו סיר הוא קטע קטן יחסית של "שדה הפירמידות" הנרחב המשתרע מצפון לגיזה ועד דרומית לסקארה. אתר אבו סיר הפך למוקד של טקסי הקבורה המערביים היוקרתיים שמקורם מהבירה ממפיס במהלך השושלת החמישית של מצרים. כבית קברות מובחר, גיזה השכנה "התמלאה" עד אז בפירמידות המסיביות ובמונומנטים אחרים של השושלת הרביעית, מה שהוביל את הפרעונים של השושלת החמישית לחפש אתרים במקומות אחרים עבור אנדרטאות קבורה משלהם.

אבו סיר היה מקור הממצא הגדול ביותר של פפירוס מתקופת הממלכה הקדומה – פפירוס אבו סיר (אנ'). בסוף המאה התשע-עשרה, מספר מוזיאונים מערביים רכשו אוספים של קטעי פפירוס מרשומות מקדש הקבורה של אחד מקברי אבו סיר, זה של המלך נפריר כא רע (ידוע גם בכינוי קאקאי). תגלית זו הורחבה בשלהי המאה העשרים כאשר חפירות של משלחת צ'כית באתר חשפו פפירוסים משני מתחמי פולחן נוספים, זה של פרעה נפרף רע ושל אימו של המלך חנטקאוס השנייה (אנ').

המכון הצ'כי לאגיפטולוגיה של הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת קארל בפראג עורך חפירות באבו סיר מאז 1976. הן מנוהלות כיום על ידי מירוסלב ברטה.

ישנו מקבץ גדול של קטקומבות ליד העיירה העתיקה בוסיריס (פליניוס הזקן xxxvi. 12. S. 16). מדרום לבוסיריס נראה כי בית קברות אחד גדול השתרע על המישור. בוסיריס היה למעשה כפר שניצב בקצה אחד של הנקרופוליס של ממפיס.

היסטוריה של הבנייה

באבו סיר עברו ציידים-לקטים בתקופה הפלאוליתית התיכונה והאתר יושב בתקופה הנאוליתית. הוא קיבל חשיבות מיוחדת בתקופת השושלת החמישית של מצרים, כאשר השליט הראשון אוסר כאף (בערך 2500–2490 לפנה"ס) בנה שם את מקדש השמש של אוסר כאף (אנ') ויורשו סחו רע (בערך 2490–2475 לפנה"ס) ייסד נקרופוליס מלכותי.

באתר זה יש בסך הכל 14 פירמידות, ששימשו כנקרופוליס המלכותי העיקרי במהלך השושלת החמישית. איכות הבנייה של פירמידות אבו סיר נחותה מאלה של השושלת הרביעית; אולי מעיד על ירידה בכוח המלכותי או על כלכלה פחות תוססת. הם קטנים יותר מקודמיהם, ובנויים מאבן מקומית באיכות נמוכה.^[1] כל הפירמידות הגדולות באבו סיר נבנו כפירמידות מדרגות (אנ'), אף על פי שהגדולה שבהן - הפירמידה של נפריר כא רע - נבנתה במקור כפירמידת מדרגות בגובה של כשבעים מטרים ולאחר מכן הפכה לפירמידה "אמיתית". על ידי מילוי מדרגותיה בבנייה רופפת. על יד כל פירמידה היה מקדש קבורה מוקף חומה ואובליסק שהיה סמל פולחן רע, אל השמש.^[2]

הממלכה הקדומה

סחו רע היה הראשון שבנה מתחם פירמידות משלו במקום זה, הנחשב לאבן דרך בפיתוח קברי המלוכה המצריים. ממדי הפירמידה שלו היו קטנים יותר מאלה של פירמידות השושלת הרביעית, אך למקדשי הקבורה (אנ') ומקדשי העמק שלו הייתה חשיבות רבה יותר. מקדש הקבורה הוקם תוך שימוש בחומרי בניין מעובדים עדינים. גרניט אדום שימש לעמודים עם פיתוחי הדקל שניצבו בחצר פתוחה. קירות אבן הגיר הלבנה עוטרו בסצנות תבליט צבעוניות עשירות, בעיקר סצנות מיתולוגיות המתוארות של השליט בקרב מנצח נגד אויביה המסורתיים של מצרים, כולל שלל מלחמה שהובא מארץ ישראל ומסוריה,^[2] סצנות ציד וספינות.

מקדש העמק של סחו רע בקצה המדבר היה מחובר לנילוס בתעלה ושימש כרציף. מכאן הוביל שביל אל מקדש הקבורה. חלק מהקטעים של עיטור התבליט של העלייה הראו חגיגות לחנוכת המבנים וסצנות נוספות.

נפריר כא רע וחנטקאוס השנייה

מתחם הפירמידה של נפריר כא רע (בערך 2475–2465 לפני הספירה), יורשו של סחו רע, היה בנקודה הגבוהה ביותר של בית הקברות. הפירמידה, שהפכה במהלך עבודות הבנייה מפירמידת מדרגות לפירמידה של ממש, הגיעה לגובה של כ-74 מטרים. אולם, החיפוי, כמו שאר המתחם, נותר בלתי גמור כתוצאה ממותו בטרם עת של השליט. מקדש הקבורה שלו נבנה מלבני בוץ ועץ על ידי בניו ויורשיו, נפרף רע ונ-אוסר. בסוף המאה התשע-עשרה גילו שודדי קברים פפירוס במחסנים של ארכיון מקדש הקבורה (מה שנקרא ארכיון אבו סיר הראשון). תעודות אלו מתוארכות לחלק האחרון של השושלת החמישית ועד סוף השושלת השישית.

בצד הדרומי של הפירמידה של נפריר כא רע נמצא מתחם הפירמידה הקטן יותר של אשתו, חנטקאוס השנייה. ממצאים יקרי ערך ממקדש הקבורה של המלכה כוללים קטעי פפירוס רבים (ארכיון אבו סיר השני) וחומרים אחרים השופכים אור חדש על נושאים מורכבים הקשורים לסוף השושלת הרביעית ותחילתה של השושלת החמישית, בפרט תפקידן של שתי המלכות, חנטקאוס הראשונה וחנטקאוס השנייה.

נפרף רע

בנו הבכור של נפריר כא רע, נפרף רע, שלט רק לזמן קצר, אולי שנתיים. הפירמידה הבלתי גמורה שלו הוסבה למסטבה, ומקדש הקבורה הבנוי מלבני בוץ והייחודי מבחינה ארכיטקטונית נבנה מול צדו המזרחי. הממצאים משם כוללים שברי פסל של השליט, וכן פפירוסים מארכיון מקדש אחר (ארכיון אבו סיר השלישי). בית מטבחיים פולחני המכונה "מקדש הסכינים" היה קשור למקדש קבורה זה.

שרידי יסודות פירמידה נחשפו בין הפירמידה של סחו רע לבין מקדש השמש של אוסר כאף, מיוחסים ליורשו לתקופה קצרה של נפרף רע, שפסס כא רע.

נ-אוסר ורפטינוב

על מנת להישאר קרוב למשפחתו, בנה נ-אוסר, השליט הבא של השושלת החמישית, את הפירמידה שלו בפינה הצפון-מזרחית של הפירמידה של נפריר כא רע, וניכס לעצמו את היסודות הבלתי גמורים של מקדש העמק שלו וחלק מהשביל המחופה למתחם שלו. החצר הפתוחה של מקדש הקבורה של נ-אוסר הייתה מעוטרת בעמודי גרניט אדום בצורת פפירוס, עם עיטור תבליט הדומה במובנים רבים לזה של סחו רע. עם זאת, היה צורך לנטוש את התוכנית המלבנית הרגילה של המקדש לטובת תוכנית בצורת L מטעמי מקום.

נראה שאשתו של נ-אוסר, רפטינוב, לא קבורה ליד בעלה. קברה הוא אולי אחד ממתחמי הפירמידה המסומנים במספר XXIV ומספר' XXV במפה הארכאולוגית של לפסיוס. חפירות בפירמידה מספר 24 סיפקו מידע רב ערך על בנייתה, אך שמו של בעליה לא ידוע. מנכאו ח'ר, יורשו של נ-אוסר, נטש את הנקרופוליס של אבו סיר.

קברים אחרים

בקרבת הפירמידות נקברו גם בנים נוספים של משפחת המלוכה וכן אנשי חצר ופקידים בני התקופה. הגדול מבין הקברים הללו היה שייך לשר פתשפסס (אנ'), חתנו של נ-אוסר. המסטבה הארוכה כפליים זו לא הייתה נחותה בשום אופן ממתחמים מלכותיים בגודלם, בתוכנית האדריכלית ובאיכות התבליטים הדקורטיביים. העמודים בעלי שמונה גבעולים בצורת לוטוס מאבן גיר עדינה הם ייחודיים. לא רחוק משם נמצאת המסטבה של הנסיכות חמרנבטי (אנ') ומרטיטס, שתי בנותיו של נ-אוסר. בקרבת מקום נמצאות גם המסטבה של הנסיכות קחרטנבטי (אנ') והדג'טנבו (אנ'), בנותיו של צ'ד כא רע.

בקצה הדרומי של אבו סיר התגלה בית קברות גדול ובו קברים של נכבדים מהשושלת השלישית עד השישית, כולל קברו השלם בחלקו של השר קאר ומשפחתו מתקופת פפי הראשון מהשושלת השישית. בחלק זה של אבו סיר נמצא גם הקבר של הכוהן פטקי, שנבנה בסוף השושלת החמישית. בקצה הצפוני נמצא אתר קבורה של השושלת החמישית ובו קברים של אנשים מהדרגים החברתיים הנמוכים.

לאחר הממלכה הקדומה

בתקופת הביניים הראשונה לא היו פולחני קבורה מלכותיים באבו סיר. אף על פי שהתחדשה לזמן קצר בתחילת הממלכה התיכונה, מתקופה זו ועד התקופה המאוחרת הפך אבו סיר יותר ויותר לבית קברות לפשוטי העם. בית קברות מדרום-מערב לאבו סיר הכיל קברי פיר ענקיים שתוארכו לסוף השושלת ה-26 (אנ') ותחילת השושלת ה-27 (אנ'). בין אלה היה קברו של אודג'הוררסנט (אנ'), מושל מצרים עבור מלכי האימפריה הפרסית כנבוזי השני ודריווש הראשון. קברו נבנה כמערכת מורכבת של פירים מלאי חול מחוברים זה לזה שנועדו למנוע גישה לחדר הקבורה. גם קברו השלם של הכוהן ומנהל הארמון איופה (אנ') נחשף במהלך החפירה בדרום-מערב.

מחקר

בשנת 1838 פינה האגיפטולוג הבריטי ג'ון שי פרינג (אנ') וסקר את הכניסות לפירמידות של נפריר כא רע, סחו רע ונ-אוסר. חמש שנים מאוחר יותר חקר קארל ריכרד לפסיוס את הנקרופוליס וספרר את שלוש הפירמידות במספרים XVIII, XXI ו-XX. בשנים 1902–1908, בחן לודוויג בורכהרדט, שעבד עבור אגודת האוריינט הגרמנית (אנ'), מחדש את אותן פירמידות וגם חשף את המקדשים והשבילים הסמוכים, עם תוצאות מרהיבות, במיוחד במתחם הפירמידה של סחו רע.

מאז 1976 חופרת משלחת של המכון האגיפטולוגי של אוניברסיטת קארל בפראג, בראשותו של מירוסלב ורנר, אזור באבו סיר, דרומית לשביל הפירמידה של נ-אוסר. נחשפו כמה מסטבות של סוף השושלת החמישית, בעיקר קברים של בני משפחת המלוכה, ושתי פירמידות - האחת הייתה שייכת למלכה בשם חנטקאוס והשנייה של המלך הרביעי של השושלת ה-5, נפרף רע. פירמידה נוספת, שאם הייתה מושלמת הייתה הגדולה ביותר באבו סיר, נבחנה אף היא על ידי המשלחת.