קבר פיר הוא סוג של קבר, שהיה נהוג בעת העתיקה. תחילה נחצב פיר בקרקע עד לעומק הרצוי, בעומק זה, בהתאם לסוג הקבר, מונחת הגופה. לעיתים החציבה מתרחבת לכדי חלל גדול שבו מתבצעת הקבורה. קברי פיר מסוגים שונים היו נפוצים במקומות שונים בעולם, בהם: ארץ ישראל, מקסיקו ויוון.
קברי הפיר בארץ ישראל
בארץ ישראל, היו קברי הפיר נפוצים בתקופת הברונזה הקדומה, טרם הופעתן של מערות הקבורה. בשונה ממסורת הקבורה המשפחתית שהתפחתה באזור לאחר מכן, היו קברים אלה קברי יחידים.
רבים מהקברים הכילו מנחות קבורה, כמו גם עדויות מוקדמות למנהג "איסוף העצמות", בכך שבחלק מהקברים ניכר שלא גווייה הופקדה בקבר, אלא עצמות הנפטר לאחר ששהו זמן מה במקום אחר.
אתר קבורה יוצא דופן הוא באב א-דרע שבפתחת לשון ים המלח, בו נחצבו אלפי קברי פירים בחוואר הלשון הרך. המקום שימש לא רק בית קברות ליושבי המקום המועטים, אלא שימש כנראה כבית קברות מרכזי, שאליו היו באים מכל עבר. הפירים במקום מאופיינים בכך שהם חתומים בלוחות אבן, ורבים מאוד מהנקברים נקברו במקום בקבורה משנית. עם זאת, המקום לא נחפר ונחקר כיאות, שכן מציאות הקברים וכלי החרס התמימים שהושארו כמנחות קבורה סיפקו כר פורה לשודדי עתיקות למשך עשרות בשנים.
