תַפְסיר אל-גַ'לאלַיְן (בערבית: تفسير الجلالين) הוא תפסירסוני קלאסי לקוראן, שתחילת חיבורו בעבודתו של גַ'לאל א-דִּין אל-מַחַלִּי (1389–1459). אל-מחלי כתב פרשנות על פסוקי הקוראן, מתחילת סורה 18 (סורת אל-כהף) ועד הפסוק המסיים את הקוראן, הפסוק השישי של סורה 114 (סורת א-נאס). הוא כתב פרשנות גם על הסורה הראשונה, סורת אל-פאתחה, אך נפטר לפני שסיים את עבודתו.[1] התפסיר הושלם על ידי תלמידו של אל-מחלי, גַ'לאל א-דִּין א-סֻיוּטי (1445–1505), הסופר הפורה ביותר במאה ה-16 במצרים ובסוריה,[2] שכתב פרשנות על סורות 2–17, כל זאת בארבעים יום בלבד.[1] מקור שמו של הפירוש, "תפסיר אל-ג'לאלין", שפירושו "תפסיר שני הג'לאלים", הוא בשם הזהה של שני מחבריו: שמות שניהם "ג'לאל א-דין".
התפסיר מזוהה כאחת הפרשנויות הפופולריות ביותר לקוראן כיום,[3] בשל הסגנון הפשוט שלו[3] ובשל התמציתיות שבה נכתב: כל תוכן הפירוש נכנס בכרך אחד בלבד. הוא נכתב לאורך טקסט הקוראן, וכולל מידע מהחדית', וכן מידע ממקורות פרשניים קודמים לו. הוא כולל ביאור בלשני, והוראות כיצד יש לקרוא מילים שונות.
