מטרתה הרשמית של התערוכה הייתה "לעורר את הסחר, לחזק קשרים בין מדינת האם לאחיותיה ובנותיה, להביא למגע קרוב יותר של איש עם רעהו, לאפשר לכל אלו שנאמנים לדגל הבריטי להיפגש על בסיס משותף וללמוד להכיר איש את רעהו". מתכנן הפרויקט היה האדריכלמקסוול איירטון. שלושת הבניינים העיקריים שבהם נערכה התערוכה היו ארמונות התעשייה, ההנדסה והאמנויות. ארמון ההנדסה היה מבנה הבטון המזוין הגדול ביותר בעולם. לצורך התערוכה נבנו שלוחה מיוחדת של מסילת רכבת ותחנת רכבת, על מנת לחבר את האתר לתחנת לונדון מרילבון. המבנים השונים של האתר חוברו באמצעות רשת מסילות רכבת קלה.
התערוכה הייתה גם האירוע הראשון שעבורו הנפיק שירות הדואר הבריטי בול זיכרון. הבולים הונפקו ב-23 באפריל 1924, והדפסה שנייה הונפקה ב-9 במאי1925. בנוסף לבולים הונפקו גם מזכרות רבות אחרות כגון מעטפות וגלויות. ב-21 ביולי 1924 נערכה תהלוכת האימפריה באצטדיון האימפריה, שעבורה חיבר סר אדוארד אלגר את "מארש האימפריה" ואת הלחן עבור סדרת שירים שנכתבו על ידי אלפרד נויס.
הנהלת התערוכה ביקשה מוועדת המחקרים האימפריאלית של המכון הקולוניאלי המלכותי לסייע לה בהיבטים החינוכיים של התערוכה, וכתוצאה מכך יצא לאור בלונדון ב-1924 הספר בן 12 הכרכים The British Empire: A survey.
