תעלת אמסטרדם-ריין (בהולנדית: Amsterdam-Rhein-Kanal) היא תעלה בהולנד, בין אמסטרדם לטיל (מנהר האיי עד נהר הוואל). היא מחברת את נמל אמסטרדם עם חבל הרוהר בגרמניה, והיא התעלה העמוסה ביותר בעולם: כ-100,000 ספינות מפליגות בתעלה מדי שנה.[1][2] אורכה של התעלה 72 קילומטרים, רוחבה 100 עד 120 מטר ועומקה 6 עד 9 מטר.[3]
היסטוריה
מכיוון שתעלת מרויידה, שהוכנסה לשימוש ב-1892, תוך כמה עשורים כבר לא עמדה בדרישות התקופה, הוחלט שיש לשפר את נתיב השיט מאמסטרדם לנהר הריין. גרסאות שונות נשקלו אך העיריות באמסטרדם ובאוטרכט התקשו להגיע להסכמה.
בשנת 1930 הוצגה מפה לבית הנבחרים עם הצעות שונות לתוואי. בסופו של דבר, נבחרה "תוכנית מוסרט", שהוצעה על ידי המהנדס הראשי של מועצת המים של אוטרכט אנטון מוסרט.[4] על ידי הבאת מפלס המים לאותו מפלס בין אמסטרדם לנהר לֶק ובכך ביטול תאי השיט, ושימוש במסלול קצר יותר, ניתן היה להשיג חיסכון משמעותי בזמן ההפלגה.
בשנת 1931 נקבע בחוק שיש לבנות את התעלה. עם זאת, השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה עיכבו את הבנייה. הקטע בין אוטרכט לתעלת לק הוכנס לשימוש ב-5 באוגוסט 1938. רק ב-21 במאי 1952 פתחה המלכה יוליאנה את כל התעלה באורך 72 הקילומטרים. חציה הדרומי נחפר במסגרת הפרויקט, בעוד החלק הצפוני של התעלה הוא למעשה תעלת מרויידה הישנה יותר (בין אמסטרדם לאוטרכט).
התעלה הורחבה ל-100 עד 120 מטר בין 1965 ל-1981.
חציית התעלה
על התעלה ישנם 37 גשרים ב-33 מקומות, שתי מנהרות מתחת לתעלה ומעבורת אחת המחברת בין גדותיה.
מנהרות
מנהרת פיט היין ממוקמת מתחת לפתחה של תעלת אמסטרדם-ריין באמסטרדם. זהו חיבור הגדה הצפוני ביותר שחוצה את התעלה. המנהרה מורכבת מכביש מהיר בן ארבעה נתיבים ומסילת חשמלית.
באזור התעשייה ליד אוטרכט ישנה מנהרה המשמשת לצנרת הסקה. ניתן ללכת במנהרה מצד אחד של התעלה לצד השני, אך המנהרה אינה פתוחה לציבור.
כ-13 קילומטר דרומית לאוטרכט ישנו חיבור מעבורת המופעל ללא תשלום ומיועד אך ורק להולכי רגל ורוכבי אופניים. ההפלגה מתקיימת בכל ימות השנה בין השעות 6:10–22:50 (יום ראשון 9:30–18:10). רק בערפל כבד או בסערה אין שירות.