כאמור, הספר שנדפס בעילום שם, יוחס בעבר בשוגג למחברים אחרים: כך למשל בעמוד השער של מהדורת הספר שנדפסה בזאלקווא ובסדילקאב[4] יוחס הספר ל"רבי יחיאל אחי רבי יעקב בעל הטורים", וכך גם נזכר בספר "מגן גבורים"[5].
אחרים ייחסו את כתיבת הספר לרב ישעיה בר אבא מרי, שחי בתקופת הריב"ש[6] ובספר צמח דוד ייחס את הספר לרבי יהודה ב"ר בנימין מחכמי איטליה[7].
תוכן ומהות הספר
תוכן הספר הוא דינים ומנהגים לכל השנה, מחולקים למאה סימנים. יש מהחוקרים הסבורים כי רבים מהדינים בספר הם קיצור של הספר שבלי הלקט שחיבר צדקיה בן אברהם הרופא. לדעת הרב ישראל בראון, עורך מהדורת תניא רבתי בהוצאת מוסד הרב קוק, 'תניא רבתי' אינו קיצור של שבלי הלקט, אלא ששני הספרים נכתבו על ידי שני תלמידים שלמדו בבית מדרשו של הריבב"ן, ושניהם ציטטו את הריבב"ן, ולכן קטעים רבים בספרים חופפים[8].
