תנועת אישה, חיים, חירות |
| שלט עם הסלוגן באנגלית. |
חלק ממאבקיה של משהא אמיני
מאבק האיראניות נגד חובת חבישת חיג'אב |
|---|
|
|
|
תאריכי המאבק |
2022–2023 |
|---|
|
מקום |
איראן |
|---|
|
עילה |
המאבק של מהסא אמיני |
|---|
|
מטרה |
להדיח את השלטון של הרפבוליקה האיסלמאית של איראן
לבטל את חובת חבישת החיג'אב |
|---|
|
שיטת המאבק |
הורדת החיג'אב ושריפתו |
|---|
|
תוצאה |
זכייה בפרס סחרוב לחופש המחשבה |
|---|
תנועת נשים, חיים, חירות באיראן היא תנועת מחאה שהתחילה בספטמבר 2022 אחרי מותה של מהסא אמיני, אישה איראנית צעירה שנעצרה על ידי משטרת המוסר האיסלמית כיוון שלא חבשה חיג'אב כראוי. התנועה דורשת את סופם של החוקים המחייבים חבישת חיג'אב באיראן המהווים לטענת התנועה כאפליה ודיכוי נגד הנשים האיראניות.
נשים וגברים יצאו לרחובות בכל רחבי איראן, בזעם על הסממנים החולים של החברה שמסתמנים בעקבות מותה של אמיני- שעבוד הנשים, דיכוי מיעוטים, שוביניזם דתי, אלימות משטרתית ושחיתות משלתית. אנשים התחילו להפעיל קבוצות מקומיות עצמאיות, באופן בולט הקבוצה "ברית שכונת הצעירים של איראן" ו"הקובנט" ועוד קבוצות נוספות שנקראו לפעולה. בהתאחדות הקבוצות, הסלוגן החל להדהד מעיר לעיר, בכורדית, פרסית, אזרית ובלוצ'ית : "אישה, חיים, חירות".
התנועה נתקלה בדיכוי אלים מהמשטר האיראני, שהרג מאות מוחאים ועצר עוד אלפי מוחים. התנועה קיבלה תמיכה בינלאומית והכרה, וקיבלה פרסים מבית החירות ופרס שחרוב לחירות המחשבה ב-2023.
הסיסמה "אישה, חיים, חירות" נלקח בהשראה מתנועות נשים כורדיות, שנלחמו על זכויות נשים ואוטונומיה כבר עשורים רבים. הסלוגן מביע את הרעיון שזכויות נשים חשובות לחיים וחירות, ושנשים הן שצריכות לבחור בחופשיות את מה שהן לובשות, איך שהן חיות ואיך שהן משתתפות בחברה.
שם
תנועת נשים, חיים, חופש הוא סלוגן מחאתי שטוען שזכויות נשים הם המרכז של החיים ושל החירות. הסלוגן ידוע ביותר בשפה האנגלית בגלל השימוש בו כקונטקסט לאיראן ולמחאות של מהסא אמיני. התהוות הסלוגן הזה בא מתנועות כורדיות שפועלות לזכויות נשים.
היסטוריה
מהסא אמיני, הייתה בת 22 בזמן שהוחזקה ונהרגה על ידי משטרת המוסר של איראן לכאורה כי לבשה את צעיף הראש שחייבות נשים לחבוש ברפיון. נשים וילדות שחיות תחת השלטון של הרפובליקה האיסלאמית, תמיד חיו במבנה של שיטות שנועדו לדכות אותן. תנועת נשים, חיים, חירות הוא קמפיין שמחפש להרחיב את הכלים המוסריים, הפוליטיים והחוקיים שקיימים לגיוס פעולה בינלאומית נגד שלטונות שמדכאים נשים ולסיים אותם בסופו של דבר.
בספטמבר 2022, מוחאים באיראן ומחוצה לה אימצו את הסלוגן לאחר מותה של מהסא אמיני תוך השגחה על לבוש "בלתי הולם". מותה של אמיני, אישה סונית צעירה מהמיעוט הכורדי באיראן, היה השקפה של הסמכותנות חסרת הרחמים שהולכת ומחריפה של השלטון האיראני בזמן של חוסר יציבות כלכלי.
תוצאות
התנועה יצרה התנגדות בלתי הפיכה בקרב הדור הצעיר באיראן, שמאמין ששינוי זכויות הנשים היא אבן דרך משמעותית לשינוי עתידם וסמל להתנגדות ההשפעה המושחתת של התנהלות הממשלה ביצירת עוני, חוסר ביטחון ואבטלה. במאי 28, 2024 העיר לוס אנג'לס הכריזה שכל 16 בספטמבר בכל שנה יקרא "יום מהסא" והצביעו בנוסף שיהיה צומת בשכונת ווסטווד שיקרא על שם התנועה. אנשים מכל העולם מתאספים על מנת ליצור מודעות למה שהמשטר האיראני עושה ולפעולות שגרמו לטרגדיה הזו. הייתה אספה בגרמניה שבה השתתפו מעל ל־100,000 אנשים, בנוסף לעוד אספות שהיו בוושינגטון ובלוס אנג'לס.
סטטוס
תנועת נשים, חיים, חופש עדיין פעילה מאוקטובר 2023, למרות הדיכוי של הגורמים המוסמכים באיראן.
לאחר שהרפובליקה האיסלמית צנזרה את הרשתות החברתיות של ה "קובנט" ו "ברית השכנים הצעירים", מנהיגות התנועה הפכה לקואליציה של מנהיגי אופיזציה, יחד עם נסיך הכתר של איראן רזה פהלווי. הם הפיצו את המסרים שלהם בעיקר דרך ערוצי טלוויזיה כמו ה־BBC. למרות המאמצים שלהם, התנועה לבסוף קרסה.
פרסים
בשנת 2023, שרווין האג'יפור זכה בפרס מריט חברתי על שיר המחאה הטוב ביותר בעקבות שירתו את השיר בראיי, במהלך תנועת של משהא. האישה הראשונה גברת ג'יל ביידן הציגה את הפרס בטקס פרסי הגראמי ב־2023. הפרס הזה מוצג באופן שנתי, בשמו של הזמר האקטיביסט הארי בלפונטה.
אחד ממייפי הכוח מאחוריי הגשת השיר של שרווין היה קאתי אמירי-יונסי ומאוחר יותר, בשיתופו של טיילור הנסן הם עשו יחד פרויקט שנקרא "The Voices Project". קאתי וטיילור הצליחו לגייס 16,000 אנשים שישירו את הפזמון של הבראיי כתמיכה בתנועה.
התנועה קיבלה פרס מבית החירות ופרס סחרוב לחופש המחשבה, שניהם באוקטובר 2023.
סיסמאות
- מוות לחימנאי
- מוות לרפובליקה האיסלמית
- מוות עם דיקטטור
- הצטרפו אל המהפכה עם או בלי חיג'אב
ראו גם
קישורים חיצוניים
