PROFILPELAJAR.COM

תיירות נגישה היא יוזמה לשיפור הנגישות של אתרי תיירות ומוצרים ושירותים הקשורים בהם, לבני אדם עם מגוון רחב של יכולות פיזיות וקוגניטיביות, ובכך למנוע אפליית תיירים על רקע לקות, זקנה או מגבלה רפואית זמנית.

המונח הופיע במאמר משנת 2009 בתיאור "תיירות נגישה מאפשרת לבני אדם בעלי צורכי גישה, כולל הבטי ניידות, ראייה, שמיעה, ותפיסה, לתפקד באופן עצמאי, בשוויוניות ובכבוד, על ידי אספקת מוצרי תיירות, שירותי תיירות וסביבה תיירותית המיועדים לכלל. הגדרה זו כוללת את כל בני האדם, כולל אלה המתיירים בלווית ילדים בעגלות, אנשים עם מוגבלויות וקשישים"^[1].

סקירה כללית

מאז שנות השישים^[2] קיימת עליה במודעות לחשיבות שילובם של אנשים עם מוגבלויות. עם ההבנה ליחס המכובד לו רשאים לזכות אנשים עם לקויות, מגיעה גם נגישות המתבטאת בנהלים מתחשבים ובעיצוב המתאים לצורכי הכלל^[3].

העוסקים בנגישות (כמו גם העוסקים בריפוי בעיסוק) נוהגים לחלק את תחומי החיים לארבע קבוצות: עבודה, לימודים, טיפול עצמי (Self-care) ופנאי. בניגוד לנגישות פנאי, הכוללת בתוכה תיירות נגישה, נגישות בשלושת תחומים החיים הראשונים קלה יותר לנימוק בעזרת המושגים זכויות האדם או פרודוקטיביזציה של החברה. דהיינו, קל יותר לשכנע את בעלי הסמכות ואת הציבור, למשל, שהשכלה נגישה היא זכות אנושית בסיסית או שהיא כדאית לכלל החברה מבחינה כלכלית. לכן, דווקא תרבות פנאי נגישה, דווקא הרצון לחלוק עם המוגבל את המותרות ואת ההנאות מראה את קבלתו בחברה.

ענייני הנגישות, כולל התיירות הנגישה, זוכים להכרה ולחשיבות של גופים בינלאומיים ושל רשויות ביצוע כגון הנציבות האירופית^[4] ובמקומות שונים בעולם ננקטו כבר צעדים לקידום תקנות והנחיות בנושא זה והוקצו משאבים מיוחדים ליישומן, כולל מחקר בנושא^[5]. באוסטרליה, מרכז המחקר המשותף האוסטרלי לתיירות בת-קיימא קבע תוכנית למחקר בנושא תיירות נגישה^[6] אשר מטרתה ליצור בסיס מחקר שעל יסודו ניתן לפתח מקור מידע להיצע, ביקוש, תיאום, ופיקוח הנדרשים בתחום שוק זה.

באירופה לבדה היו, נכון לשנת 2008, יותר מ-50 מיליון בני אדם נכים, ויותר מ-600 מיליון נכים ברחבי תבל. אולם רעיון התיירות הנגישה, שאינו מיועד לנכים בלבד, עשוי להביא תועלת לכ-130 מיליון איש באירופה לבדה^[7].

הגדרות הרשת האירופית לתיירות נגישה

על פי הרשת האירופית לתיירות נגישה (באנגלית: European Network for Accessible Tourism, ר"ת ENAT) תיירות נגישה כוללת:

יעדים ללא מכשולים: תשתיות ומתקנים
תחבורה: באוויר, בים וביבשה, המתאימה לכל התיירים
שירותים ברמה גבוהה: הניתנים על ידי צוות מיומן^{[דרושה הבהרה]}
פעילויות, תערוכות, ויעדים: המאפשרים השתתפות של כל התיירים
שיווק, מערכת הזמנות, אתרי אינטרנט ושירותים: הנגישים לכל

דרישות מתיירות נגישה

שיווק נגיש. שיווק העונה לדרישות העיצוב האוניברסלי ומאפשר לאנשים עם יכולות מגוונות ככל האפשר לדעת על קיומו של אתר התיירות ולברר פרטים עקרוניים וטכניים רבים כדי לשקול לבקר באתר וכדי לתכנן את הביקור ביעילות. דוגמאות: מוזיאון שמשווק עצמו רק באינטרנט לא יהיה נגיש למי שהמחשב אינו נגיש לו. גן לאומי ששעות הפתיחה שלו נמסרות רק בהודעה קולית בטלפון לא יהיה נגיש למי שהטלפון אינו נגיש לו.
נגישות תחבורה אל אתר התיירות ובתוכו. דהיינו, שלאדם בעל הלקות תהייה אפשרות להגיע מביתו אל שער האתר ואפשרות להתנייד בתוכו, כולל אפשרות למצוא את הדרך, ושאפשרות זו תדרוש מאמץ סביר ותהיה מכובדת. הדבר כולל נגישות של מטוסים, נמלי תעופה ושל תחבורה קרקעית, כולל עבירות של מדרכות וקלות ההתמצאות בערים ותת נושאים נגישותיים רבים אחרים. בסופו של דבר צריכה להתקיים שרשרת נגישות שאינה מופסקת בשום נקודה.
שירותים נלווים נגישים באתר ובסביבתו. בתי שימוש נגישים, מסעדות נגישות, מלונות נגישים וכיוצא בזה.
- צוות עובדים שמודע לנגישות וערוך לפתור בעיות הקשורות בה, כשם שהוא ערוך לפתרון בעיות אחרות של תיירים שאינם מוגבלים.
- אספקה מקומית של ציוד טכנולוגיה מסייעת.
נגישות השירות - על התייר בעל הלקות להיות מסוגל להשתתף בפעילות התיירותית עצמה; לראות את המיצגים, להקשיב למדריך, להשתתף במשחקים החברתיים, לשחות בברכה, לתפעל מחשבים וכיוצא בזה. הדבר כולל השגת מידע באופן אלטרנטיבי כמו מישוש מפת תבליט במקום לצפות בנוף.

סייגים לתיירות נגישה

על פי החוק האמריקאי Americans with Disability Act of 1990, נגישות דורשת מאמץ סביר ולא נדרשת בכול מחיר. למשל בסוגיית שימור המבנים, יש גבול ליכולת לשנות מבנה לשימור כך שיוכלו לבקר בו גם תיירים בעלי לקות. תקנות השר הבאות מכוח החוק הזה, קובעות שאם עמידה בהסדרי הנגישות הנדרשים, בתקנות למבנה שאינו לשימור, מסכנות את שימור המבנה ההיסטורי, שהוכרז חוקית כמבנה לשימור, אזי יש להקל בהן^[8]. התקנות קובעות דרישות ספציפיות ומקלות יותר עבור מבנים כאלה. לדוגמה, מכסות בתי שימוש נגישים קטנות יותר, כמו גם גרסאות פחות נגישות עבור חלק מבתי השימוש האלו. הן קובעות גם שבחזית מבנה לשימור לא חייבים שהדלת הראשית תהייה נגישה ויכולים להפנות את משתמשי כיסאות הגלגלים אל דלת צדדית וקובעות שמגדלורים לשימור על איים קטנים אינם צריכים להיות נגישים כלל ותיירים המשתמשים בכיסאות גלגלים יכולים להסתפק בצפייה בהם בסרטי וידאו.
נגישות היא מושג יחסי. לא מוחלט. בהחלט אפשרי שהשקעה רבה בנגישותו של אתר תיירות תשפר מאוד את היכולת של אנשים רבים ליהנות ממנו, אך עדיין ימצאו מי שלקותם מפריעה להם ליהנות ממנו.

קישורים חיצוניים

תיירות נגישה באתר משרד התיירות
תיירות נגישה בישראל ובעולם (אורכב 13.02.2010 בארכיון Wayback Machine) באתר עמותת נגישות ישראל
נורית פלג, המדריך לנוסעים עם מוגבלויות, באתר ynet, 29 באוקטובר 2006
נגישות היא לא רק רמפות והנמכות מדרכה, שריל ט. דיוק, עניין של גישה, גיליון 5, חורף 2007, החל מעמוד 31

הערות שוליים

^ Simon Darcy and Tracey J. Dickson (2009). A Whole-of-Life Approach to Tourism: The Case for Accessible Tourism Experiences. Journal of Hospitality and Tourism Management, 16, pp 32-44. doi:10.1375/jhtm.16.1.32.
^ Assistive technology matching device and consumer for successful rehabilitation / Washington, D.C. American Psychological Association, c2002
^ Preiser, W. F. E., & Ostroff, E. (2001). Universal Design Handbook. New York: McGraw-Hill
^ Ivor Ambrose, Competitiveness for a European Tourism for All
^ Buhalis, D., Michopoulou, E., Eichhorn, V., & Miller, G. (2005). Accessibility market and stakeholder analysis - One-Stop-Shop for Accessible Tourism in Europe (OSSATE). Surrey, United Kingdom: University of Surrey
^ Simon Darcy, SETTING A RESEARCH AGENDA FOR ACCESSIBLE TOURISM.
^ European Network for Accessible Tourism
^ תקנות הנגישות בהתאם לחוק האמריקני ADA, סייגים למבנים לשימור