תוכנה חופשית היא תוכנה בעלת סטטוס משפטי המתיר לכל אדם להשתמש בה, לשכפלה, להפיצה, להתאימה, לשנותה ולשפרה כפי רצונו, באופן חופשי, אך תחת תנאים מסוימים המבטיחים את זכויותיהם של שאר המשתמשים. המושג נטבע על יד ריצ'רד סטולמן, מייסד המוסד לתוכנה חופשית, בשנת 1984.
אפיונה של תוכנה חופשית
ניתן להגדיר תוכנה חופשית כתוכנה המעניקה למשתמש בה מספר חירויות בסיסיות:[1][2]
- החופש להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
- החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
- החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
- החופש לשפר את התוכנה ולפרסם את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
בשונה מקוד פתוח, תוכנה חופשית מתייחסת למובן ה"מהותי" של החופש, קרי – לא הפרקטיקה של הפיתוח כפי שהיא מתבטאת במאמרים כמו הקתדרלה והבזאר אלא למובן האידאולוגי־סוציאלי. קוד פתוח מחויב מעצם קיומה של תוכנה כחופשית, אולם היותה של תוכנה פתוחת־קוד אינו מחייב את היותה של התוכנה חופשית.
יתרונות
סטולמן מתנגד לשימוש בתוכנה לא חופשית מסיבות אידאולוגיות: "תוכנה צריכה להיות חופשית"[3]. אולם רבים מהדוגלים בשימוש בתוכנה חופשית מעדיפים אותה מסיבות מעשיות לחלוטין.
בתוכנה קניינית (אנ') (כלומר: תוכנה לא חופשית, תוכנה שהיא קניינו של מישהו. בדרך כלל מפתחהּ), בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמש. רק הבעלים יכול לספק תמיכה ותיקונים לתוכנה. מבחינה זו, תוכנה חופשית היא חסרת-בעלות במובן הקנייני: אין גוף שיכול למנוע ממתכנת מוכשר לבצע תיקונים והרחבות בתוכנה. לפיכך, תוכנה חופשית היא מודל פיתוח עדיף עבור המשתמש.
כמעט תמיד תוכנה חופשית זמינה להתקנה בחינם. הסיבה לכך היא פשוטה: עלות ההפצה היא זניחה, וצריך רק למצוא מישהו שיארוז את התוכנה להתקנה פעם אחת כדי שהיא תהיה זמינה בחינם בצורה נוחה. אולם יש מקרים שבהם, על אף זמינות קוד המקור, תוכנה חופשית נמכרת:
- בשנים הראשונות של פרויקט גנו, ריצ'רד סטולמן התפרנס בין השאר ממכירת עותקים של תוכנות גנו ב־150$ לעותק.
- גרסת הלינוקס ה"ארגונית" שמוכרת חברת Red Hat במאות דולרים לרישיון שימוש ניתנת למעשה להורדה מאתר החברה (בצורת קוד מקור). קוד המקור של כל החבילות, כולל העדכונים, ניתן להורדה מאתר החברה שמפרסמת איך בדיוק מותר להשתמש בתוכנה מבלי לפגוע בסימנים הרשומים שלהם. ישנן חברות אחרות (כדוגמת סטארקום הישראלית) שגרסת הלינוקס שלהם מתבססת על אותו קוד מקור.
קופילפט
ערך מורחב – Copyleft
לכל תוכנה חופשית, ישנם תנאי שימוש מסוימים המוגדרים ב"רישיון" שלה. קיימים מספר רישיונות נפוצים, יש המגבילים יותר ויש המגבילים פחות. ההגבלות מטרתן בעיקר להבטיח את זכויות שאר המשתמשים בתוכנה, בעבר ובעתיד. המונח הכולל לתנאים אלו הוא copyleft (תעתיק עברי: קופילפט) בפרפרזה למונח copyright שמגביל את חופש השימוש באינפורמציה (באנגלית: right – "זכות" וגם "ימין". על כן השימוש במילה left, באנגלית: "שמאל" וגם "נעזבה").
הגדרות
ישנן שלוש הגדרות מקובלות ושקולות למדי לתוכנה חופשית:
- הגדרת התוכנה החופשית של המוסד לתוכנה חופשית
- הגדרת המונח קוד פתוח על ידי ה־Open Source Institute
- הנחיות התוכנה החופשית של פרויקט דביאן.
ההגדרה של המוסד לתוכנה חופשית היא משנת 1984. ההגדרה של פרויקט דביאן נוסחה בשנת 1996 ואילו המונח קוד פתוח נוסח והוגדר ב־1998.
היסטוריה
בראשית התפתחות המחשבים, פיתחו בעצמם יצרני המחשבים את כל התוכנה שהמחשבים היו צריכים ומכרו אותה למשתמשיהם כחלק מהמחשב. התוכנה נתפסה בסה"כ כעוד משהו שצריך לפתח כדי לגרום למערכת לעבוד. לא הייתה כל מניעה למשתמשים להעביר תוכנה מאחד לשני. רק בשנות השבעים החלו מכירות תוכנה כמוצרים עצמאיים, ויצרני התוכנה החלו להטיל מגבלות הפצה ושימוש על המוצרים.
בשנת 1983 פרש סטולמן מעבודתו במעבדת הבינה המלאכותית ב־MIT והקים את המוסד לתוכנה חופשית. בתחילת 1984 ייסד את פרויקט גנו כדי ליצור מערכת שלמה אשר משתמשת בתוכנה חופשית.
בשנת 1990 כבר הייתה מערכת גנו בסיסית למעט ליבת המערכת. פרויקט גנו החל לכתוב את Hurd, אבל בינתיים בשנת 1991 כתב לינוס טורבלדס ליבת מערכת הפעלה משלו ובשנת 1992 פרסם אותה עם רישיון GPL. זו הייתה מערכת הפעלה שלמה שכללה תוכנה חופשית.
בשנת 1998 פרסמה חברת נטסקייפ את קוד המקור לדפדפן שלה ויצרה מיזם תוכנה חופשית, מוזילה, מסביב לדפדפן. בשנת 2000 החליטה חברת סאן מיקרוסיסטמס לפרסם את קוד המקור של חבילת התוכנה המשרדית סטאר אופיס ולקרוא לה אופן אופיס.
תוכנות חופשיות נפוצות
פרק זה טעון עריכה. אנא
תרמו לוויקיפדיה
ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט ב
דף השיחה. הסיבה היא: יותר מדי דוגמאות, והפרדה תמוהה בין מערכות הפעלה לתוכנות. רוב הדוגמאות תחת "מערכות הפעלה" אינן מערכות הפעלה כלל.
בעקבות תנועת התוכנה החופשית, נכתבו תוכנות חופשיות מקבילות לרוב התוכנות בעלות הקניין, בכל קטגוריות התכנות: מערכות הפעלה ופלטפורמות, כלים לכתיבת תוכנות, ניהול אתרים, ניהול משרדי, שירות לקוחות ועוד. התוכנות החופשיות מתאימות גם לסוגי החומרה השונים: שרתים, מחשבים אישיים וניידים, טבלטים, טלפונים חכמים, ואביזרים ממוחשבים. חלק ניכר מהתוכנות החופשיות כתוב בשפות קוד פתוח. דוגמאות:
מערכות הפעלה
פלטפורמות
תוכנות
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
