PROFILPELAJAR.COM

תאודור ריינאך
Théodore Reinach
לידה	3 ביולי 1860; סן-ז'רמן-אן-לה, צרפת
פטירה	28 באוקטובר 1928 (בגיל 68); הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בית הקברות של מונמארטר
מקום מגורים	לה מוט-סרוולה
מקום לימודים	תיכון קונדורסה, אקול פראטיק דה אוטז אטיד, המכון למדע המדינה פריז
שפות היצירה	צרפתית, יוונית עתיקה, לטינית
בן או בת זוג	Fanny Thérèse Reinach (31 בינואר 1891–ערך בלתי־ידוע)
צאצאים	Hélène Claireau, לאון ריינאך
פרסים והוקרה	פרס בורדין (1891); קצין בלגיון הכבוד; קונקור ז'נרל ;

תאודור ריינאך (בצרפתית: Théodore Reinach, בצרפתית נהגה "רֶנאק"; 3 ביולי 1860 – 28 באוקטובר 1928) היה ארכאולוג, מתמטיקאי, עורך דין, פפירולוג, פילולוג, אפיגרף, היסטוריון, נומיסמטיקאי, מוזיקולוג, פרופסור, ופוליטיקאי צרפתי ממוצא יהודי.

קריירה אקדמית

הוא נולד בפריז. שני אחיו סלומון ריינאך וז'וזף ריינאך היו מוכרים לימים בתחומי הארכאולוגיה והפוליטיקה בהתאמה. לאחר שלמד בליסה קונדורסה (אנ'), הוא המשיך את לימודיו באקול פראטיק דה אוטז אטיד ובמכון למדע המדינה פריז. לריינאך הייתה קריירה בולטת כחוקר והוא הצטרף ללשכת עורכי הדין בשנת 1881 ועבד כעורך דין עד 1886, אך לבסוף התמסר ללימוד נומיסמטיקה.^[1] הוא הפך לראש הקתדרה לנומיסמטיקה עתיקה בקולז' דה פראנס והיה עורך של כתבי עת שונים. בשנת 1916, הוענקה לו מדליה של החברה המלכותית הנומיסמטית (אנ').^[2] ובשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא קיבל משימה בארצות הברית.

הוא כתב יצירות חשובות על הממלכות העתיקות של אסיה הקטנה: Trois royaumes de l'Asie Mineure, Cappadoce, Bithynie, Pont ("שלוש ממלכות אסיה הקטנה, קפדוקיה, ביתיניה, פונטוס", 1888), Mithridate Eupator ("מיתרידטס אופטור", 1890),^[3] וגם מהדורה ביקורתית ותרגום עם אנרי וייל (אנ') של "מסה על מוזיקה" של פלוטרכוס. ו-Histoire des Israélites depuis la ruine de leur indépendance nationale jusqu'à nos jours ("תולדות בני ישראל מחורבן עצמאותם הלאומית ועד ימינו", מהדורה שנייה, 1901).^[1]

מ-1888 עד 1897 תאודור ריינאך ערך את ה-Revue des études grecques ("כתב עת ללימודי יוון").^[1]

הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד לספרות (D.Litt.) מאוניברסיטת דבלין (אנ') ביוני 1902.

תאודור ריינך השתתף יחד עם אחיו במאבק למען אלפרד דרייפוס וכתב את Histoire sommaire de l'affaire Dreyfus ("תקציר ההיסטוריה של פרשת דרייפוס") ב-1924.

תאודור ריינאך היה נשיא אגודת המוזיקולוגיה הצרפתית (צר') ב-1928.^[4]

משפחתו ווילה קרילוס

בשנת 1886 ריינאך התחתן עם שרלוט מארי אוולין הירש. נולדו להם שתי בנות, אך היא נפטרה בגיל עשרים ושש בשנת 1889. ריינאך נישאה בפעם השנייה בשנת 1891 לפאני קאן, בתם של מקסימיליאן קאן ובטי אפרוסי.

הם קבעו את ביתם בטירה בלה מוט-סרבולקס (אנ') במחוז סבואה בדרום-מזרח צרפת. כתושב שם, ריינאך נבחר לבית הנבחרים של צרפת (אנ') כחבר בבלוק דה גוש (אנ') ("גוש השמאל"), וכיהן מ-1906 עד 1914.

בני הזוג ריינאך בילו בריביירה הצרפתית ובשנת 1902 שכרו את האדריכל אמנואל פונטרמולי (אנ') לתכנן וילה בבולייה-סיר-מר (אנ'). הנכס בסגנון יווני הושלם בשנת 1908 ונקרא וילה קרילוס (אנ').

פאני ריינאך נפטרה ב-1917 ותאודור ב-1928. הוא היה חבר במכון של צרפת, ובמותו הוריש את הווילה קרילוס למכון.

בנו של תאודור ריינאך, לאון ריינאך (1893–1943), הפך לשומר הארכיון בווילה קרילוס.^[5]^[6] לאון ריינאך התחתן עם ביאטריס דה קמונדו ונולדו להם שני ילדים. במהלך הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה, הווילה נתפסה על ידי הנאצים ולאון וביאטריס ריינאך ושני ילדיהם נשלחו לאושוויץ שם נרצחו.

לאחר המלחמה, המשיכו להתגורר בווילה ילדי ריינאך האחרים עד שנת 1967. כיום הווילה קרילוס היא מוזיאון הפתוח לקהל הרחב.

אמה של פאני ריינאך הייתה בת למשפחת אפרוסי ובן דודה מוריס (אנ') היה נשוי לביאטריס דה רוטשילד (אנ'). בהשראת היופי של וילה קרילוס של ריינאך והאזור, בסמוך בנו את וילה אפרוסי דה רוטשילד (אנ').^[7]