שרה קרנסון (17 ביוני 1916 - 30 באוקטובר 2015) הייתה מתאמת עבודה דרום אפריקאית ופעילה נגד אפרטהייד.
ראשית חייה
שרה רובין נולדה ב-1916 ביוהנסבורג, בתם של המהגרים היהודים ממזרח אירופה זליק רובין (חייט) ואנה רובין. הוריה היו ממייסדי המפלגה הקומוניסטית בדרום אפריקה (אנ'), ורובין הצעירה הצטרפה לליגה הקומוניסטית הצעירה כנערה.[1]
קריירה
רובין עבדה במשרדי המפלגה הקומוניסטית ביוהנסבורג, והייתה חברה ב"ליגה נגד פשיזם ומלחמה". היא לימדה שיעורי אוריינות לעובדים, ועבדה בחנות הספרים של המפלגה ביוהנסבורג. מ-1936 עד 1940, הייתה מעורבת בארגון ותיאום עבודה, עם עובדי טבק ועובדי סוכר בדרבן. ב-1945 היא הפכה למזכירה הכללית של איגוד הרכבות והנמלים של דרום אפריקה, שבסיסו בקייפטאון.[2]
על שרה ובעלה נאסרה ההשתתפות בהתכנסויות ציבוריות תחת חוק דיכוי הקומוניזם משנת 1950. המשך מעורבותו של בעלה, פרד, במפלגה הקומוניסטית הביא למעצרו ולמשפטו ב-1956. ב-1960 גם שרה קרנסון נעצרה ושוחררה עם תנאי להישאר בקייפטאון תחת השגחה. פרד נכלא ב-1965, ושרה עזבה את דרום אפריקה לאנגליה ב-1968. באנגליה, היא המשיכה לעבוד עבור האיגודים המקצועיים, ובעיתון Morning Star . בני הזוג קרנסון התאחדו מחדש ב-1972 בלונדון וחזרו לדרום אפריקה בשנת 1991.[3]
חיים אישיים
שרה רובין נישאה לפרד קרנסון ב-1943, בזמן שהיה עדיין בשירות פעיל במלחמת העולם השנייה. נולדו להם שלושה ילדים, לין, ג'ון ורות. שרה התאלמנה בשנת 2000.[4] שרה עצמה נפטרה ב-2015, בגיל 99, ב- מיוזנברג, קייפטאון.[5] אירוע זיכרון לאומי נערך בקייפטאון לזכרה, ובו השתתפו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית הדרום אפריקאית, הקונגרס הלאומי האפריקאי וה-Congress of South African Trade Unions.[6]
בתם לין פרסמה ביוגרפיה של בני הזוג קרנסון: אדום בקשת: החיים והזמנים של פרד ושרה קרנסון (2011).[7] בנוסף, נערכה תערוכה על בני הזוג קרנסון, גם היא בשם "אדום בקשת", במוזיאון "בית העבדים" בקייפטאון בשנת 2015.[8]
קישורים חיצוניים
![]()
ערך זה הוא
יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה ש
מקשרים אליו. אתם מוזמנים
לתרום לוויקיפדיה ו
לקשר אליו מ
כמה מהערכים שמכילים את המונח "שרה קרנסון".
