שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
הפירוש על יורה דעה פורסם בשנת ה'ת"ו (1646) בקראקא, כשהיה בן 24, והפירוש על חושן משפט פורסם באמסטרדם, בשנת ה'תכ"ג (1663).
תיאור הספר
הספר הוא פירוש על חלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, שעוסקים בעיקר בהלכות כשרות וממונות.
הספר נחשב לאחד מאבני היסוד בפסיקת הלכה, ומשמש כספר הלכה חשוב, בעיקר בישיבות ואצל רבנים ודיינים.
בהקדמה לספר כתב המחבר, שכתב את הפירוש בלשון קלה ופשוטה כדי שכל אדם יוכל להבינו, וביקש שלא יסמכו על הוראתו, כי אין הוא יכול להכריע בין השולחן ערוך ונושאי כליו, ושהוא מרשה לכל מי שרוצה לחלוק על דעתו[1].
שם הספר מבוסס על הפסוק: ”כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא”[2], ודומה לשמו של המחבר- הרב שבתי כהן.
באותה שנה שבה פורסם הספר, יצא לאור בלובלין הפירוש "טורי זהב" (ט"ז) על חלק "יורה דעה" מאת הרב דוד הלוי סגל, שהיה פוסק ומפורסם, וחתנו של הב"ח, שכתב פירוש על ארבעה טורים. הש"ך השיג על הט"ז השגות, שנדפסו בחוברת בשם "נקודות הכסף" בשנת 1677, ועל חלקן השיב בט"ז בחוברת משלו, שנקראה "דף אחרון". החוברות מודפסות בסוף הכרך הראשון של חלק יורה דעה, בחלק מהמהדורות של השולחן ערוך. לתוך "נקודות הכסף" מוכנסות לעיתים הגהות על הספר 'שפתי כהן', מבנו של הרב שבתי כהן[3].
הפירוש נדפס מסביב לטקסט השולחן ערוך, והוא נחשב לאחד משני הפירושים החשובים והמרכזיים על יורה דעה וחושן משפט, ביחד עם הטורי זהב (ט"ז), ובדרך כלל פוסקים כמותו במחלוקות עם הט"ז[4].
ביטוי למרכזיותו של החיבור בפסיקת ההלכה בהווה ניתן למצוא בכך שחלקים מהחיבור מהווים מרכיב מרכזי בחומר הלימוד הנדרש עבור בחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, בנושאים הכלולים בחלק יורה דעה של השולחן ערוך.
לקריאה נוספת
עמנואל ורהפטיג, הש"ך - ר' שבתי כ"ץ - ושיטתו הלמדנית-פסיקתית, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ט
הערות שוליים
