PROFILPELAJAR.COM

צ'רבונוהראד
**Червоноград**
סמל שפטיצקי סמל שפטיצקי	דגל שפטיצקי דגל שפטיצקי
	כנסייה בעיר
	כנסייה בעיר
מדינה	אוקראינה
אובלסט	לבוב
ראש העיר	איגור צ'ודיוביץ'
תאריך ייסוד	1692
על שם	אנדריי שפטיצקי
שטח	21 קמ"ר
גובה	292 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	64,297 (1 בינואר 2022)
קואורדינטות	50°22′56″N 24°13′39″E / 50.38222°N 24.22750°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.chervonograd-city.gov.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים צ'רבונוהראד

המונח "קרסנופוליה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיירה בבלארוס, ראו קרסנופוליה (בלארוס).

שפטיצקי (אוקראינית: Шептицький) (שמה של העיר עד 2024 צֶ'רְבוֹנוֹהְרַאד באוקראינית: Червоноград, ‏בפולנית: Czerwonogród, ביידיש: קריסניפאָליע; שמה של העיר עד 1951 קריסטינופול (אוקראינית: Кристинопіль, Кристинополь)) היא עיר במחוז לבוב אוקראינה.

היסטוריה

העיר הוקמה ב-1692 בשם קריסטינופול על ידי פליקס-קאזימיר פוטוצקי, הוא קראה לה כך על שם אשתו קריסטינה.

ב-1772 עברה קריסטינופול, יחד עם כל גליציה אחרי חלוקת פולין, לידיה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחרי זמן קצר משפחת פוטוצקי עזבה את העיר והיא עברה לבעלות מלאה של האימפריה. ב-1878 בעיר נבנה כביש, ב-1884 נבנתה מסילת רכבת.

אחרי מלחמת העולם הראשונה חזרה העיר לידיה של פולין. ב-15 בפברואר 1951 פולין מסרה את קריסטינופול וסביבתה לברית המועצות, אז שונה שמה לצ'רבונוהראד. בתמורה קיבלה פולין את אוסצ'יקי דולנה וסביבתה. מהלך זה נעשה כתוצאה מהימצאות מצבורי פחם בסביבת צ'רבונוהראד ונפט בסביבת אוסצ'יקי.

ב-1990 הפכה צ'רבונוהראד לעיר הראשונה בברית המועצות שבה הרסו את פסלו של ולדימיר לנין^[2].

בשנת 2024 הוחלט לשנות את שמה של העיר לשפטיצקי, על שמו של אנדריי שפטיצקי שהיה הארכיבישוף המטרופוליטני של הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית בלבוב^[3].

יהודי העיר

יהודים ישבו בעיר עם היווסדה, ובאמצע המאה ה-18 נמנו בה 759 משלמי מס יהודים. בשנת 1880 נמנו בעיר 2,747 יהודים, רוב מוחלט בקרב תושביה. רוב יהודי העיר נמנו בתקופה זו על חסידות בלז.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה ערכו הקוזקים פוגרום ביהודי העיר, תוך רצח 5 יהודים, הרס וביזת רכוש רב ואונס של כ-30 נשים. לאחר מכן, הוצא צו גירוש לגברים היהודים מהעיר. מאורעות המלחמה, כמו גם השפל הכלכלי שנלווה לה, הביאו רבים מיהודי העיר לעזוב אותה. בין מלחמות העולם נמנו בעיר 2,086 יהודים מתוך 2,805 תושבים, והתקיימה בה פעילות ציונית.

בתחילת מלחמת העולם השנייה עברה העיר מיד ליד בין הפולנים, הרוסים והגרמנים, ובזמן זה נרצחו בה כ-20 יהודים. בהתאם להסכם ריבנטרופ מולטוב נקבעה העיר בתחום הכיבוש הגרמני בפולין, וכמעט כל יהודיה נמלטו ממנה בשלב זה לשטח השליטה הסובייטי.