רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.
נולד בשפיירא לרבי קלונימוס הזקן בן למשפחת קלונימוס שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה והעמידה במשך מאות שנים רבנים ומנהיגים בקהילות היהודיות בצפון איטליה ובאשכנז.
בשנת 1126 מת אביו, ולפי רבי אלעזר מגרמייזא בעת שנפטר היה עדיין רבי שמואל נער צעיר ולכן סודות הקבלה עברו תחילה לרבי אלעזר החזן משפירא, וכאשר בגר רבי שמואל נמסרו לו אותם סודות. כשגדל יצא לנדודי גלות וסגפנות, וכנראה הגיע עד נרבונא.
רבי שמואל החסיד עמד בראש ישיבה בשפיירא, אך עיקר עיסוקו היה בתורת הנסתר, בכוונות ובעבודת ה'. המהרש"ל כינה אותו "חסיד, קדוש ונביא".[1] את דרכו זו המשיך אחריו בנו השני רבי יהודה שכונה אף הוא "החסיד". רבי שמואל החסיד הניח את התשתית לעבודתם של חסידי אשכנז והייתה לו השפעה רבה על התפתחותה של יהדות אשכנז.
בנו הבכור, רבי אברהם, היה תלמידו בתורת הנגלה וכיהן כראש הישיבה בשפיירא.
האגדה מספרת עליו שייצר לעצמו גולם שליווה אותו בנסיעותיו ושימש אותו אבל לא היה יכול לדבר.[2]
כתביו
פרקיו הראשונים של ספר חסידים מיוחסים אליו. בנוסף חיבר חיבורים נוספים בתורת הנסתר, כמו "ספר שקד" שמיוחס לו וכמה קטעים ממנו נשמרו בכתב יד. ונשמרו שרידים מפירוש לסדר התפילות.[3]
בספרות הראשונים נזכרים פירושו על המכילתא, ומפירושו על הספרא אף צוטטו כמה קטעים. כמו כן נזכרים "פתרונים" למסכת תמיד. הוא מצוטט בתוספות[4] ובפירוש הרשב"ם[5], ובספר "יחוסי תנאים ואמוראים" מצוטטים פירושים שלו לענייני אגדה.[3]
כנראה חיבר פירוש על התורה, וי"נ אפשטיין סבר שהוא חיבר את הפירוש המיוחס לרש"י על דברי הימים.[6] חיבר הושענא הנהוגה במנהג אשכנז המערבי ומתחילה "כהושעת אב המון", ויש המייחסים לו גם את חיבור שיר הייחוד.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל החסיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1329-1327, באתר היברובוקס
- אברהם אפשטיין, ר' שמואל החסיד, ברדיטשוב, תרס"ד/ 1904, באתר היברובוקס
- יקותיאל אריה קאמעלהאר, חסידים הראשונים, וואיטצען, תרע"ז/ 1917, באתר היברובוקס
- ירמיהו מלחי, חכמי שפיירא ויצירתם הרוחנית, שאנן טו (תש"ע), עמ' 64–66.
- שרה צפתמן, שבחי רבי שמואל ורבי יהודה חסיד: ראשיתה של ספרות השבחים ביהדות אשכנז (2020) - הספר עוסק בר' שמואל חסיד, בנו ר' יהודה חסיד (בעל 'ספר חסידים').
- Joseph Jacobs M. Seligsohn, "SAMUEL BEN KALONYMUS HE-ḤASID OF SPEYER", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שו"ת מהרש"ל, סימן כט.
- ^ טרכטנברג, יהושע (2004) [1939]. Jewish Magic and Superstition (באנגלית). פילדלפיה. p. 85. ISBN 9780812218626.
- ^ 1 2 א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 194-195.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'
- ^ מחבר הפירוש לדברי הימים, מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות א, תשמ"ד.
