סל שדה של שלוש נקודות (גם שלשה) הוא סל שדה במשחק כדורסל שקלע שחקן שנמצא מחוץ לקשת השלוש - קשת ייעודית המקיפה את הסל. ניסיון קליעה מוצלח שווה שלוש נקודות, בניגוד לשתי הנקודות המוענקות עבור סלי שדה שנעשו בתוך אזור קשת השלוש, ונקודה אחת על כל זריקת עונשין שנכנסה לסל.

הוספת קשת השלוש נוסתה לראשונה בשנת 1945, באופן חד פעמי, במשחק ליגת המכללות בין אוניברסיטת קולומביה לאוניברסיטת פורדהם. "ליגת הכדורסל האמריקאית" (ABL), שהתקיימה בשנים 1961–1963, הייתה הליגה המקצוענית הראשונה שהוסיפה את קשת השלוש באופן קבוע, ובעקבותיה הצטרפה ליגת הכדורסל המזרחית המקצוענית (CBA) בשנת 1963. אייב ספרסטין, שהקים וניהל את ליגת ה-ABL, היה זה שהגה לראשונה את הרעיון ויישם אותו בליגה אותה ניהל, ולכן נחשב לממציא הקליעה לשלוש נקודות.

בשנת 1967 הוסיפה גם ליגת ה-ABA, הפופולרית יותר, את קשת השלוש. נציב הליגה דאז, ג'ורג' מייקן, הסביר כי הוספת השלשה נעשתה על מנת לעזור לשחקנים הנמוכים לקלוע יותר, לרווח את משחק ההגנה ולעודד משחק מהנה יותר לצפייה.^[1] בעונת 1979/1980 אימצה ליגת ה-NBA את קשת השלוש, וב-12 באוקטובר 1979 קלע כריס פורד מבוסטון סלטיקס את השלשה הראשונה בתולדות ה-NBA, בניצחון קבוצתו על יוסטון רוקטס.^[2] בשנת 1984 הציגה את קשת השלוש גם פיב"א, הגוף העליון המנהל את ענף הכדורסל בעולם.

עם השנים הפכה זריקת שלשות לפופולרית יותר ויותר; ב-21 מתוך 39 העונות מאז הוספת קשת השלוש ב-NBA נשבר שיא ממוצע הזריקות למשחק בליגה, אשר עלה בהדרגה מ-2.8 לקבוצה (בעונת 1979/1980) ל-29.0 לקבוצה (בעונת 2017/2018).^[3] בעונת 2018/2019 נשברו שיאי הזריקות והקליעות העונתיות בפעם השביעית ברציפות.^[4]

בהשוואה בין ליגות הכדורסל המקצועיות, מרחק הקשת מהסל אינו אחיד: בליגת ה-NBA, קשת השלוש נמצאת במרחק של כ-6.71 מטרים מהטבעת בפינות המגרש, ובמרחק של כ-7.24 מטרים ממול הטבעת; בליגת ה-WNBA, בליגות המנוהלות על ידי פיב"א וכן בליגות הבכירות באירופה, קשת השלוש מרוחקת 6.60 מטרים מהסל בפינות המגרש ו-6.75 מטרים ממול הטבעת; בליגות המכללות של ארצות הברית קשת השלוש נמצאת במרחק אחיד של כ-6.33 מטרים מהסל לכל הכיוונים. הסיבה להתקצרות המרחק כשמתקרבים לפינות המגרש היא שהקשת מתיישרת במקביל לקווי האורך של המגרש, כדי לאפשר מקום לשחקנים לזרוק ל-3 מהפינות.

בעת זריקת שלשה, על רגליו של הזורק להיות מחוץ לקשת השלוש, מבלי שיגעו בקו, על מנת שהקליעה תניב 3 נקודות. אם רגליו של הזורק נוגעות בקו בעת העלייה לזריקה - קליעה תעניק 2 נקודות בלבד. זריקה לסל תיחשב כשלשה גם במקרה בו השחקן קפץ לזריקה מחוץ לקשת השלוש ונחת בתוכה, כל עוד שחרור הכדור נעשה בטרם נחיתת השחקן.

זריקה לשלוש מסומנת על ידי שופט במשחק בהנפת יד אחת עם 3 אצבעות מתוחות. אם הזריקה נקלעת, מניף השופט גם את ידו השנייה עם 3 אצבעות מתוחות. עבירה המתבצעת על שחקן בעת שזרק שלשה שהוחטאה, מזכה את הזורק ב-3 זריקות מקו העונשין. עבירה המבוצעת על שחקן בעת קליעת זריקה לשלוש שולחת את הקולע לזריקה אחת נוספת מקו העונשין, המאפשרת לו להשלים מהלך של 4 נקודות בסך הכול. בהתאם, אם העבירה הנשרקת היא עבירה בלתי ספורטיבית, נשלח הקולע לשתי זריקות עונשין המאפשרות לו להשלים 5 נקודות במהלך.

ערך מורחב – קלעי 3 נקודות המובילים בתולדות ה-NBA

• הנתונים מעודכנים ל-22 ביולי 2023 השחקנים הפעילים מודגשים.

• הנתונים מעודכנים לתאריך: 16 באפריל 2020.

• תחרות השלשות (NBA)
• מועדון ה-50-40-90
• סל שדה של ארבע נקודות

• אלעד זאבי, חדש ב-NBA: שלשות, והרבה, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
• אלעד זאבי, היום בו הכדורסל השתנה, ולא רק בזכות לארי בירד, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2016
• אוריאל דסקל, נקמה משולשת: המהפכה שמשנה את משחק הכדורסל, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2019