שיטת בייטס היא שיטה של רפואה אלטרנטיבית מהמאה ה-19, שלפי התומכים בה יכולה להביא לשיפור הראייה ללא משקפיים. השיטה מעולם לא הוכחה כמשפרת את יכולת הראייה, ואין מחקרים המוכיחים את יעילותה.
תיאור השיטה
השיטה פותחה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על ידי הרופא ד"ר ויליאם בייטס. לאחר תצפיות רבות בילדים ומבוגרים, הגיע ד"ר בייטס למסקנה שהמצב הנפשי והגופני משפיעים על הראייה. מצבי לחץ יכולים ליצור בעיות ראייה או להחמיר בעיות כאלה; ופעמים רבות הם מובילים לאימוץ הרגלי ראייה לקויים. השיטה של בייטס מבוססת על ההנחה שהעיניים באופן טבעי יודעות כיצד לתפקד באופן אופטימלי, גם ללא משקפיים.
בייטס מביא דוגמאות רבות לכך שאיכות הראייה משתנה בהתאם ליחסנו למידע שאנו קוראים או רואים, כך שייתכן שנראה במטושטש את הכתוב על הלוח בשיעור מתמטיקה, לדוגמה, ואילו בשיעור ספרות נראה בבירור את הכתוב, מאותו מרחק.
מתן מנוחה לעיניים, והרפייתן מהווים מרכיב חשוב בשיטה. אחד התרגילים הבסיסיים הוא כיסוי העיניים: הנחת הידיים על העיניים למשך חמש דקות או יותר, מספר פעמים ביום.
רופאי העיניים והאופטומטריסטים מתנגדים לשיטה זו, בין השאר כיוון שמצב העיניים משתנה מספר פעמים במהלך היום, ולכן ההסתמכות על מדידה בנקודת זמן אחת אינה מהימנה. טענה נוספת שעולה היא שלו הייתה שיטה כה יעילה, נגישה, זולה, פשוטה ואפשרית לתיקון הראייה, לא היה מספר רב כל-כך של אנשים לקויי ראייה הנזקקים לשירותיהם של רופאי העיניים והאופטומטריסטים.