לפי הכרונולוגיה המסורתית, המבוססת על ההערכות שנעשו על ידי ליו שין בתחילת הספירה, שושלת שאנג שלטה בשנים 1766–1122 לפנה"ס, אך לפי הכרונולוגיה של רשומות הבמבוק, השושלת שלטה מ-1556 עד 1046 לפנה"ס. בפרויקט תיארוך שלוש השושלות של ממשלת סין העממית, הוערך ששלטון שאנג נמשך משנת 1600 עד 1046 לפנה"ס.
שושלת שאנג היא השושלת הסינית הראשונה שקיומה מגובה בעדויות ארכאולוגיות. במהלך חקר חורבות יין (אנ'), שנחשבות כיום לאתר בירתה של השושלת, התגלו אחד עשר קברים מלכותיים, שרידי ארמונות ואתרי פולחן, כשבהם כלי נשק מסוגים שונים ושרידי קורבנות בעלי חיים ואדם. נוסף על כך, נמצאו במקום עשרות אלפי כלים עשויים מארד, ירקן, אבן, עצמות וחומרים קרמיים. בחורבות יין נתגלו יותר ממאה אלף כתבים, רובם ככולם על עצמות ניבוי; כתבים אלו הם העדויות העתיקות ביותר לשימוש בכתב הסיני.
היסטוריה של השושלת
לפי "ספרי השנים של היין" שבספרו של ההיסטוריון שימה חיאן, רשומות ההיסטוריון הגדול, מייסד השושלת, שייה (偰), או שי (契), נולד באופן ניסי לאחר שאשתו של הקיסר קו בלעה ביצה של ציפור שחורה. ההיסטוריון מתאר כיצד שייה סייע למייסד שושלת שיה, הקיסר יו הגדול, לעצור את המבול (אנ'), וקיבל בתמורה כנחלה אזור בשם שאנג. שלושה עשר דורות לאחר מכן, טאנג, יורשו של שייה, הביס את צבאו של שְׂיָה גְ'יֵה, קיסר שיה האחרון שתואר כקיסר מושחת ואכזר, בקרב שהתרחש במינגטיאו (צפון אניי של ימינו), וכך עלתה לשלטון שושלת שאנג. ישנם היסטוריונים המפקפקים בסיפור זה, וטוענים שלא בהכרח התרחשה החלפת שושלות בין שיה לשאנג, אלא סביר להניח שהן התקיימו במשך תקופה מסוימת במקביל.
בהמשך הרשומות מתוארות תולדותיהם של רק מעט מקיסרי שאנג הידועים לנו, בעוד השאר הוזכרו בשמם בלבד. בירתה של השושלת הוחלפה חמש פעמים; האחרונה הייתה יין. התקופה לאחר המעבר, שהתחילה משלטונו של פאן גנג, נחשבה לתור הזהב של השושלת.
קברה של המלכה/מצביאה פֿוּ הָאו. כמות החפצים בקבר מצביעים על חשיבותה של המלכה.
פֿוּ הָאו (שנקראה גם מוּ-שִׂין), אחת משישים נשותיו של הקיסר ה-23 וו דינג, הייתה לוחמת מצטיינת שעלתה בדרגות בצבא שאנג עד לרמת גנרל. היא הייתה המצביא המוערך ביותר בתקופתה. עם 13,000 חייליה, היא הובילה מערכות נגד מדינות יי, שיאנג ובא השכנות, כאשר האחרונה כללה את המארב הגדול הראשון בהיסטוריה הסינית. כיום מוצב פיסלה בעיר יִין-שׂוּ'.
קרב מויה היה הקרב בו התרחשה נפילתה הסופית של שושלת שאנג. הקרב נערך מול צבאו של וו מג'ואו, שלימים יהיה הקיסר הראשון של השושלת הבאה, במרכז חנאן, בין יותר מחצי מיליון חיילי שאנג (חלקם הגדול עבדים), לבין כ-50,000 חיילי ג'ואו. במהלך הקרב ערקו כ-170,000 חיילי שאנג לשורות ג'ואו, מהלך שמוטט את מעט המשמעת והמורל שהיו לצבא שאנג. העריקה חרצה את גורלה של שושלת שאנג. כל חיילי שאנג הנאמנים נהרגו בקרב, או חוסלו אחריו (כ-350,000 איש).
מלך שאנג האחרון נמלט לאחר הקרב לארמונו, ענד את כל תכשיטיו, והעלה את עצמו באש.
לאחר הפלתה של השושלת, וו העניק לבנו של די שן, וו גנג, נחלה עליה יוכל לשלוט כוסל. צבאם של שלושה מאחיו של וו, שנשלח לנחלה, וידא שגנג לא ינסה למרוד. למרות זאת, לאחר מותו של וו, גנג השתתף במרד נגד הדוכס מג'ואו (אנ'). המרד נכשל, והביא לכך שגנג וצאצאיו נושלו מנחלתם.
מפת סין בזמן שושלת ש'אנג
פרטים על השושלת
השושלת הארוכה בתולדות סין
בשושלת שאנג היו 31 מלכים, והיא הייתה הארוכה שבשושלות סין, שושלת ג'ואו שבאה אחריה שלטה רשמית במשך תקופה ארוכה יותר, אך למעשה בתקופת שלטונה החלה תקופת המדינות הלוחמות, שבה שליטתה הייתה רק על הנייר.
מלכי השושלת
מספר המלך
שם המלך
שלטון בשנים
הרחבה
1
טָאנְג
29
מייסד השושלת.
2
טָאי דִינְג
2
3
וָאי בִּינְג
32
4
ג'ונְג זֶ'ן
4
5
טָאי גְ'יָה
12
6
ווֹ דִינְג
29
7
טָאי גֶנְג
25
8
שְׂיָאו גְ'יָה
17
9
יוּ'נְג גִ'י
12
10
טָאי ווּ
75
השלטון הארוך ביותר של שליט סיני.
11
ג'ונְג דִינְג
11
12
וָאי זֶ'ן
15
13
הֶה דָאן גְ'יָה
9
14
דְזוּ יִי
19
15
דְזוּ שִׂין
16
16
ווֹ גְ'יָה
20
17
דְזוּ דִינְג
32
18
נָאן גֶנְג
29
19
יָאנְג גְ'יָה
7
20
פָּאן גֶנְג
28
מתחיל את תור הזהב של השושלת, עם העברת הבירה ליין שו.
21
שְׂיָאו שִׂין
29
22
שְׂיָאו יִי
21
23
ווּ דִינְג
59
היה בעלה של פֿוּ הָאו, רוב עצמות הניחוש שנמצאו הן מתקופתו.
24
דְזוּ גֶנְג
12
25
דְזוּ גְ'יָה
20
26
לִין שִׂין
6
27
גֶנְג דִינְג
6
או קָאנְג דִינְג לפי גרסה אחרת
28
ווּ יִי
35
מתואר כמלך הולל, שזילזל בשמיים וברוחות.
29
וֶן דִינְג
11
30
דִי יִי
26
31
דִי שִׂין
30
מתואר כאכזר, רשע והולל.
הפסיד בקרב מויה מול שושלת ג'ואו, התאבד תוך שריפת ארמונו.
תרבות, פוליטיקה ודת
על פי ממצאים ארכאולוגיים והיסטוריים התרכזה שושלת ש'אנג בעיקר באגן הנהר הצהוב המרכזי. בצפון היא שלטה על חביי, ובדרום על חונאן. היקף שליטתה של שאנג מעבר למרכזה הפוליטי לא ברור, וייתכן שבשטחים רבים שהיו כביכול בתחום שליטתה, היה שלטון מקומי בעל אוטונומיה גדולה מאוד. סביר שהשפעתה של שאנג על אזורים אלו הייתה עקיפה בלבד. הכתובות על עצמות הניחוש מחזקות השערה זו: מוזכרים בהם עמים רבים, שלשמם הוספה בכתובות הסיומת "פאנג" (שמשמעותה צד"), וכמה מהם מתוארים בכתובות מסוימות כבעלי ברית ובאחרות כאויבים.
כביכול, בתקופת שאנג הייתה חלוקה ברורה מאוד למעמדות; בעצמות הניחוש מוזכרים תוארי כבוד רבים, ששימשו בתקופות מאוחרות יותר לחלוקה מעמדית של ממש בפקידות הקיסרית הגבוהה. למרות זאת, ככל הנראה, שליטתו של הקיסר בנושאי תארים אלו הייתה מוגבלת למדי, וכוחם הרב גרם לכך שהוא נאלץ להשיג את תמיכתם למטרות שונות, כמו גיוס חיילים לצבא. בשונה מבתקופות מאוחרות יותר, שושלת שאנג לא התבססה על בירוקרטיה, והמנגנון השלטוני התבסס ברובו על פעולותיו האישיות של הקיסר.
כלי הנשק העיקריים ששימשו בתקופת שאנג היו קשתות, כידונים וגרזנים; המרכבות שימשו בעיקר ככלי רכב טקסי או את מפקד הצבא בזמן הקרב.
הדת בתקופת שאנג בוססה בעיקר על הקשר בין עולם בני האדם לעולם המתים והאלים, שנשמר באמצעות פולחן האבות; כאשר על האחרונים נמנו אלים כלליים כגון דִי, אלים האחראים על תחומים שונים בטבע ואלים מקומיים, שהשפעתם מוגבלת לאזורים ספציפיים. יוקרתו של הקיסר בוססה, בין השאר, על ההשפעה הגדולה של אבותיו על האל די, כאשר זה יכל לגרום להורדת גשמים. פולחן האבות היה עשוי להתבצע על ידי הקרבת בעלי חיים או בני אדם.
גרזן יד ששימש בתקופה זו לקרבות פנים אל פניםרישומים עתיקים שנחרטו לצורך הגדת עתידות על שריון צבכלי קיבול מתקופת ש'אנג המאוחרת מעוצב בסגנון טוטי
ארכאולוגיה
לפני המאה ה-20, לא נמצאו כתבים שהוכיחו את קיומה של שושלת שאנג. כלי חרס מאותה תקופה, שהתגלו עוד לפני כן, שויכו לשושלת, אך לא היה ניתן להוכיח זאת בוודאות.
ממצאים ארכאולוגיים, המעידים על קיומה של השושלת בשנים 1600–1046 לפנה"ס בקירוב, מחולקים לשתי קבוצות. הקבוצה המוקדמת, עד ל-1300 בקירוב, מגיעה מאתרים שונים במחוז חנאן. הקבוצה המאוחרת, מתקופת יִין (殷), מורכבת מאסופה רחבה של עצמות ניחוש, גם הן ממחוז חנאן.
אמנם העדויות הכתובות מאתר יין שו מאששות את קיומה של שושלת שאנג, אך חוקרים מערביים אינם נוטים לזהות יישובים בני אותה תקופה עם שושלת שאנג דווקא. כך למשל, ממצאים ארכאולוגיים מאותה עת באתר סָאנְשִׂינְגְדְווֵי מצביעים על חברה מתקדמת, השונה בתרבותה מזו שנתגלתה בְּיין שו. אין עדויות מכריעות בנוגע לתחום שליטתה של שושלת שאנג. ההנחה המקובלת היא כי שושלת שאנג, שבהיסטוריה הרשמית אכן שלטה בעיר יין, תוך שהיא מקיימת קשרי מסחר עם יישובים שונים בסביבתה, שהיו שונים זה מזה מבחינה תרבותית.
אתר אר-לי-גאנג
עיר בצורה שככל הנראה הוקמה במאה ה-15 לפנה"ס, ולכן עתיקה יותר מיין שו. נחפרה לראשונה בשנות החמישים של המאה העשרים. רוחבה של החומה עשוית העפר שהקיפה את העיר היה כ-20 מ', גובהה היה 9 מ', ואורכה הכולל היה כ-7 ק"מ. באתר נחשפו בסיסים של מבנים גדולים, בורות פולחן בהם הוקרבו קרבנות בעלי חיים ואדם, וכלים עשויים מברונזה.
אתר פאנג-לונג-צ'נג
שרידי עיר בצורה שממוקמים במרכז עמק היאנגצה. נמצאו בו כלי ברונזה המזכירים את אלו שבאתר אר-לי-גאנג.
אתר יין שו
האתר המרכזי ביותר מתקופת שאנג, שבו כנראה שכנה בירתה של השושלת. נתגלה ב-1928. זו הייתה כנראה עיר פרזות, שלא הוקפה בחומה, ונמצאו בה שרידי מבנים גדולים, שביסודות כמה מהם עצמות אדם ובעלי חיים שכנראה הוקרבו בזמן בנייתם, ובורות ובהם מאות עצמות ניבוי. חשיבותן של אלו נובעת מכך שהן המסמכים הכתובים הסיניים המוקדמים ביותר, ומכך ששמם של כמה מקיסרי שושלת שאנג, שהוזכר על העצמות, הוכיח את קיומה הממשי של השושלת.
אתר סיי-ביי-גאנג
באתר נחשפו 13 קברי ענק ובורות פולחן רבים, בהם הוקרבו קרבנות אדם. בניית הקברים על ידי הידוק העפר הצריכה ארגון בקנה מידה גדול; ככל הנראה, דרכי הכניסה המדורגות לקברים שימשו לטקסי הקבורה שנערכו בהם.
אתרים ארכאולוגיים נוספים מהתקופה
אתר הואנביי
ב-1999, התגלו בסמוך לנהר הואן שרידי עיר בצורה בשטח של כ-4,700 דונם. ככל הנראה, העיר יושבה במשך חצי מאה לכל היותר, ונהרסה זמן קצר לאחר בנייתו של אתר יין שו.
אתרי יאנשי
התגלו מספר אתרים נוספים מתקופת השושלת בסמוך לעיר יאנשי שעל נהר הלואו, פלג של הנהר הצהוב. ב-1959, התגלה אתר ארכאולוגי גדול עם מבנים דמויי ארמונות, שככל הנראה יושב בין 2100 ל-1800 לפנה"ס. האתר יוחס על ידי מספר חוקרים לראשית שושלת שאנג או לסוף שושלת שיה.
.svg)
