שֶׁאֱרָה, היא דמות מקראית, בתו של אפרים בנו של יוסף. שמה מופיע פעם אחת בתנ"ך, בספר דברי הימים.^[1] מסופר עליה כי בנתה שלוש ערים, בית חורון תחתון, בית חורון עליון ואת אוזן שארה.

המחבר המקראי מציין כי שארה היא צאצאית יחידה של אפרים, אשר ניצלה בעקבות כישלון שבט אפרים בניסיונם להיאחז באזור עמק איילון:^[2]

וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ. וַיָּבֹא אֶל אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ. וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה

— ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים כ"ב–כ"ד

בתנ"ך מופיעים סיפורים רבים המייחסים בניית ערים לדמויות מקראיות אך אלו ברובם גברים. אף ייסוד עיר אינו מיוחס במקרא לאף אישה זולת שארה.^[3]

יש הסוברים כי בסיפור זה, המופיע בספר דברי הימים, משובצת מסורת שנעלמה ביד עורך ובאה בסתירה לסיפור יציאת מצרים. הסיפור המופיע בדברי הימים מספר על רשימה גנאלוגית של אפרים וסותר אף את הסיפור בבראשית,^[4] על פיו נולד אפרים ליוסף במצרים, ולא התגורר בארץ כנען. ואילו על פי המסורת בדברי הימים, חי אפרים בארץ כנען, בניו נהרגים בהתקלות עם תושבי העיר גת ולאחר מותם בונה שארה שלוש ערים. ייתכן כי מגמתו של סיפור זה היא להבליט את הקשר של שבט אפרים לארץ ישראל. יש הסוברים כי שבט אפרים עלה לארץ טרם התנחלות השבטים בארץ, ואחרים טוענים כי הסיפור מיוחס לתקופה שלאחר כיבוש הארץ.^[5]

ביישוב בית חורון נקרא רחוב על שמה של שארה.