רפובליקת המזרח הרחוק (ברוסית: Дальневосточная Республика) הייתה מדינה זמנית במזרח הרחוק הרוסי, שהתקיימה בשנים 1920–1922, בשלב האחרון של מלחמת האזרחים ברוסיה.
היסטוריה
הרפובליקה הוקמה ב־6 באפריל 1920 בכנס קומיסרים ונציגי פועלים ואיכרים בעיר ורחנואודינסק (אולן-אודה) אחרי תבוסת אדמירל אלכסנדר קולצ'ק והתקדמות הצבא האדום מזרחה. ולדימיר לנין נמנע מלהילחם בכוחות היפניים שכבשו ערים גדולות במזרח הרחוק ב־4-5 באפריל 1920 ולכן הוא הסכים להקמת מדינה דמוקרטית ("בין סוציאליזם וקפיטליזם") כדי לאלץ את היפנים לפנות את כוחותיהם מהמחוז, לאחר ששלטו בו החל מ-1918. ברפובליקה הוכרז על ביטול עונש המוות, נשמר הרכוש הפרטי והותרו המסחר (חופש הסחר היה מוגבל) והבנקאות. הקרקע הולאמה, והכרייה הותרה בתנאי חכירה.[1] נציגי הרפובליקה החדשה פגשו את הגנרלים היפניים בתחנת הרכבת גונגוטה שלוש פעמים ממאי עד יולי והיפנים הסכימו להתפנות מעבר הבאיקל (זבאיקליה). בלי תמיכת היפנים אטמן גריגורי סמיונוב לא יכול היה להילחם בפרטיזנים ובצבא הרפובליקה ולכן כוחותיו נסוגו מצ'יטה באוקטובר 1920. במשך שנתיים היו קרבות קשים ליד חברובסק וולדיבוסטוק כאשר בראש הכוחות המזוינים של הרפובליקה הועמד ואסילי בלוכר, ממפקדי הצבא האדום. היפנים ניסו ליזום משבר עם הרפובליקה באמצעות פרובוקציות, אך לשווא.
חוקת רפובליקת המזרח הרחוק, שנתקבלה ב־27 באפריל 1921, הייתה אחת הליברליות בעולם.
אחרי השלמת המטרה של הקמת הרפובליקה, היא נכנסה לברית המועצות ואיבדה כל את המאפיינים הדמוקרטיים שלה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg)
.svg){kind=small}
.svg)
