ריקוד האסם (באנגלית: The Barn Dance) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי של מיקי מאוס שיצא לאקרנים לראשונה בשנת 1929, הרביעי בסדרת סרטי "מיקי מאוס"[1] והראשון מבין תריסר הסרטים הקצרים שיצאו במהלך אותה שנה. הוא בוים על ידי וולט דיסני ואב אייוורקס ששימש בתור האנימטור הראשי.[2] על כרזת הסרט הכותרת כתובה כ"ריקוד אסם" (Barn Dance), בעוד שהכותרת המלאה מופיעה בפתיח הסרט.
עלילה
"ריקוד האסם" אשר מופיע בכותרת הסרט הוא האירוע שמפגיש את מיני מאוס ושני המחזרים שלה: מיקי ופיט. האחרונים וכלי הרכב שלהם נראים לראשונה מגיעים לביתה של מיני בניסיון לאסוף אותה לריקוד. מיקי מופיע בעגלה עם הסוס שלו בעוד פיט במכונית שזה עתה נרכשה.
מיני בוחרת בתחילה בפיט להסיע אותה לריקוד אך המכונית מתקלקלת ומתפרקת באופן בלתי צפוי, רק אז היא פונה ועונה להזמנתו של מיקי. מאוחר יותר באסם, מיקי ומיני נראים רוקדים יחד לצד שאר חיות חווה, אבל מיקי מתגלה כרקדן מגושם למדי בכך שהוא דורך שוב ושוב על רגליה של מיני. כתוצאה מכך היא דוחה את הזמנתו לריקוד שני, ובמקום זאת היא מקבלת הצעתו של פיט, שמתגלה כשותף טוב יותר לריקוד.
מיקי המתוסכל מנסה לפתור את הבעיה שלו על ידי הנחת בלון במכנסיים שלו, שנראה שעוזר לו להיות "קל רגליים", והוא ניגש לבקש ממיני ריקוד נוסף. מיני מסכימה ומופתעת לגלות כי כישורי הריקוד שלו השתפרו. פיט, שמגלה במהרה את הטריק של מיקי, חושף אותו ומצביע עליו בפני מיני, שנגעלת בעליל מניסיון ההונאה שלו. כתוצאה מכך, היא עוזבת את מיקי וממשיכה לרקוד עם פיט, ומשאירה את מיקי בוכה על הרצפה.
דמויות ומדבבים
הפקה
כמו הסרט הקודם של מיקי, "ספינת הקיטור וילי" משנת 1928, סרט זה תוכנן כסרט קולי, ויש בו הרבה שימושים בשמע, כולל מיקי שמשתמש בברווז חולף כצופר למכונית שלו. גם סצנת הריקוד בסרט מדגימה את הכישרון ההולך וגובר של הסטודיו בשילוב פעולות מצוירות עם קצב מוזיקלי.[3]
סרט זה בולט בכך שהוא מציג את מיקי נדחה על ידי מיני לטובת פיט, משהו שהיה נדיר אפילו בסרטים מצוירים עתידיים. זהו גם מראה יוצא דופן של דמותו של פיט; בעוד הוא הוצג בעבר כנבל מאיים, כאן הוא ג'נטלמן מנומס. בנוסף, מיקי לא הוצג כגיבור אלא כמחזר צעיר ולא יעיל למדי. בעצב ובבכי שלו על כישלונו, מיקי נראה רגשי ופגיע בצורה יוצאת דופן.[1]
סגנון הלבוש והמכונית של פיט היו ההשראה להופעתו בסרט הקצר "השג לך סוס!" משנת 2013.[1]
ביקורת
עיתון חדשות הקולנוע "The Film Daily", כתב העת "Motion Picture News" ומגזין וראייטי נתנו לסרט ביקורות אשר החמיאו על האפקטים הקוליים והצד הקומי שבו.[4][5][6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
