רבי רחמים נסים יהודהדי שיגורה (ה'תקס"ח1808 - י"ג בכסלוה'תרמ"א 1880) היה רב ודיין באזמיר ומחבר ספר דרשות עקב ענוה ופירוש להגדה של פסח מגיד דבריו.
תולדותיו
נולד באזמיר לבת שבע רושא רוזאניס ולרבי פנחס רפאל יהושע די שיגורה, מחבר ספר אות היא לעולם והוא בנם הבכור. בימי בחרותו חלה מאד[1]. למד בבית מדרשם של הגבירים, האחים בכור מרדכי, רפאל שלמה ודוד אלעזר הכהן. כיהן כדיין בבית דינו של רבי משה בארקי. היה חזן ופייטן מעולה, עד שמכונה ”נעים זמירות ישראל”[2]. מוזכר בספרי חכמי דורו, כמו רבי אברהם פלאג'י[3], רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב[4], ורבי יוסף פונטרימולי[5]. גם רבי חיים פלאג'י מביא ממנו חידושי תורה פעמים רבות[6] וקורא לו:
גבר דחיל חטאין ידיד נפשי החכם הכולל נזר ישראל כמוהר"ר יאודה די שיגורה בן הרב המובהק
נפטר בי"ג בכסלוה'תרמ"א (1880) ונקבר באזמיר. ספדו לו רבי אברהם פלאג'י[8], רבי נסים חיים משה מודעי בספרו דרישה מחיים[9], שכותב עליו:
צדיק כזה שמכירים היינו רוב גדלו ומעלתו שחייבים אנחנו לנקור לנו כל עין ימין שבעונותינו אבדנו מרגלית ואבן יקרה שאין לה ערך ודמיון. הן מצד חכמתו גור אריה יאודה ידיו רב לו במלחמתה של תורה מלבד שאר שלמותיו שהיה סופר וש"ץ בקול נעים. ותמיד תפלותיו בהכנעה גדולה וקול בכיה בעת הצורך. וע"כ אם באנו לבכות על החסרון הגדול שעשה לכל עם הקהל לא די לנו ימים ולילות ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים. הן מצד לימוד התורה שהיה משים לילות כימים דבלי ספק עסקו בתורה כל כל כך היה מגן וצנה בעדינו כי על זה בלבד חיובא רמיא עלן למירם הספרא כ"ש שהיה מלא מצוות
צאצאיו
ילדיו היו: הרב יצחק שמואל (ה'תקצ"ט-ה'תרנ"ד) מדפיס ספרים באיזמיר, ורבי משה (ה'תר"ו-ה'תרע"ה) וחמש בנות.
ספריו
כתב ספרים הרבה, ורק שניים מהם נדפסו:
עקב ענוה (אזמיר תרמ"א) - פירושים וחידושים בנושא הענווה על סדר פרשות השבוע, חמש מגילות ופירושים על הנ"ך וכן שני דרושים, להספד ולהכנסת ספר תורה.
מגיד דבריו (אזמיר תרמ"א) - פירוש גדול על הגדה של פסח וכן הלכות החג.
