הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלולהתקצ"ט)[1] היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר. מחבר ספר שפתי רננות.
תולדותיו
מגדולי תלמידיו של הרב יצחק גאטינייו, מחבר ספר בית ישחק: ”דנהירנא כד הוינא טליא בימי חורפי מקדמוני שהייתי לומד תורה לפני מורי הרב בעל בית ישחק...” (שפתי רננות, דרוש עשירי) וכן מפי רבי רבי ברוך קאלומיטי, מחבר ספר אבק דרכים[2]. דרש בק"ק אורחים ובק"ק מחזיקי תורה, היה אחד מגדולי החזנים והפייטנים באזמיר, ושימש כשליח ציבור בשבתות חגים ומועדים, ובעיקר היה ידוע בחזנות המיוחדת שלו לשמחת בית השואבה[3]. הגאון מרן החבי"ף מעיד עליו:
ובימינו זכינו לשמוע לתרי גברי רברבי, הרב "כבוד יו"ט" והרב שפתי רננות ז"ל כשהיו משוררים היו"ד דברות אין ספק דמלאכי מרום היו באים לשמוע...אשרי אזן דשמעה דלא הניחו אחריהם אפילו לשליש ולרביע
— מ"י החסד, רמז תשכ"ג (דף קמ"ה ע"ב)
בן דודו של החבי״ף, רבי ישראל משה חזן בספר כרך של רומי (דף ב עמוד א), תוך דיון הלכתי על שילוב מנגינות גויים בתפילה, מעיד עדות יוצאת דופן על רבי אברהם:
ומעיד אני עלי שמים וארץ שבהיותי בעיר גדולה של חכמים ושל סופרים סמירנא יע"א, ראיתי מגדולי החכמים המפורסמים שהיו משוררים גדולים על משקל המוסיקא, ובראשם הרב המופלא אברהם הכהן אריאש זלה"ה... היו הולכים בכנסיית הנוצרים מאחרי הפרגוד בימי חגם להתלמד מהם אותו הקול המוכנע המשבר הלב. והיו מסדרים מאותם הקולות קדישים וקדושות דבר פלא. ומעשה רב כזה הוא סיוע גדול על כל האמור ומפורש לעיל ודי בזה
היה חבר בבית דינו של רבי רפאל יוסף חזן, מחבר שו"ת חקרי לב, וכן בבית דין לגיטין בראשותו של הרב שלמה חכים[4]. ידוע בענוותנותו הגדולה, עמה היה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות[5]. רוב חיבוריו של הרב, אותם כתב במשך שנים רחמים נשרפו בשרפה הגדולה באזמיר בי"א באבהתר"א[6], ורק מפני שאחד מן התלמידים לקח עמו חלק מכתביו של הרב, באותו היום, הם ניצלו מהשריפה[7]. מתלמידיו הרב דניאל הכהן נהר. אחי רחמים אריה אברהם היה הרב נסים משה, שהגיה את ספר שפתי רננות ובן אחותו היה הגביר יצחק הכהן מירקאדו.
בנו, הרב חיים יוסף הכהן ארייאש, מחבר קונטרס קול רנה (נספח לספר אביו "שפתי רננות"), שהיה חזן כאביו ונפטר בקיצור ימים. בנו של הרב חיים יוסף, ר' חיים עמנואל הכהן, נפטר בעודו בן 22 כש”ביום השלישי יו"ד לחודש תמוז שנת תרט"ו ויהי בחצי היום יצא מן הבית לילך לחנותו ומדי הלוכו עבר תחת כותל רעוע והוא לא ידע ונפל הכותל עליו ותפול מלוא קומתו ארצה וכסהו בעפר וכשהוציאוהו תחת הכותל תרדמה נפלה עליו ישאוהו על כתפיים חי נושא את עצמו ויביאוהו אל ביתו וישכיבוהו אל מטתו רפואה לא עלתה למחלתו. הנה מתתו. באור הששי יום י"ג לחודש הנזכר”.[9] לרבי חיים עמנואל היו שלושה ילדים: בתו ריינה, ובניו דוד ועמנואל חיים הנקרא על שם אביו.
שער ספר 'שפתי רננות', ובו הקדמה מאת אחי המחבר, נסים משה הכהן ארייאש.
שפתי רננות (אזמיר תרכ"ג) - דרושים: שניים לשבת כלה שלפני חג השבועות, שלושה לנישואין, הספדים, וביניהם הספד לרבו, הרב יצחק גאטינייו[10], לרבי רפאל אשכנזי בתוך שבעת ימי אבלו[11] לרבי יצחק אלגראנאטי ו"לבחורי חמד שנפטרו במגפה" בשנת ה'תקע"ד[12], לרבי שלמה חכים[13], לחמותו[14], הספד מבן המחבר על בנו[9] והספדים על המחבר מאת אחיו ומהחבי"ף, ליקוטים על אבן העזר וחשן משפט ותשובות, וכן קונטרס שמות גיטין. בסוף הספר הדפיס אחי הכותב ארבעה פיוטים מהמחבר[15]. עם החיבור נדפסו גם דרושים וליקוטים מבן המחבר, הרב חיים יוסף, ונקראו בשם קונטרס קול רנה, ובו דרושים לנישואים, ולהספד אביו. לספר הסכמה מהרב חיים פאלאג'י, והקדמה מאחי המחבר.[1]
ראשית בכורי (כת"י) - שיטה על מסכת בכורות, המתוארת בכתביו של החבי"ף כ"שיטה מפוארה כ"י למכילתין להרב שפתי רננות ז"ל הנקראת ראשית בכורי ובע"ה שיבוא בקרוב לבית הדפוס"[16] ובספריו של הרב אברהם פאלאג'י[17].
^מתוך הספד אחיו: ”ומכבד את ה' בקולו קול נעים ושר בשירים...ובשמחת בית השואבה במשמח אלהים ואנשים ומי שלא ראה שמחת בית השואבה כאן בבית הקדוש הזה לא ראה שמחה מימיו בהתלהבות גדול”
