את דרכו העיתונאית החל בשנת 2001 ב"רדיו ללא הפסקה". היה עורך תוכניות "משעל על הבוקר" ו"זהבי עצבני". במקביל היה תחקירן בתוכנית "משעל חם" בערוץ 2, וכתב במקומון "זמן תל אביב". בשנת 2003 עבר לעיתון "מעריב" ובשנת 2004 הקים את ערוץ היהדות באתר "nrg" וערך אותו במשך שנתיים.
בשנת 2006 מונה שרון לכתב לענייני מתנחלים של "מעריב" ושימש בתפקיד זה עד שנת 2010. במקביל ניהל את סניף ירושלים של "מעריב".
בנובמבר 2015 הותקף שרון על ידי פעילי ימין בבית הכנסת בגבעת זאב בזמן שסיקר את ההיערכות לקראת פינוי בית הכנסת, יחד איתו הותקפו גם הצלמת מירי צחי מ"ישראל היום" ואהוד אמיתון מסוכנות הידיעות TPS.[1] בדצמבר 2015 חשף סרטון שתיעד פעילי ימין רוקדים בחתונה כשהם דוקרים בסכינים את תמונתו של הפעוט עלי דוואבשה שהוצת למוות בפיגוע בדומא. בשנת 2016 חשף את ההסכם בו העביר דוידי פרל, ראש מועצה אזורית גוש עציון, דמי שתיקה למתלוננת על הטרדה מינית, לאחר הליך שהחל בפורום תקנה. בעקבות חשיפת ההסכם התפטר פרל מאוחר יותר מראשות המועצה.
במרץ 2018 שודר סרטו של שרון "קבל אריזונה" על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה על ידי ישראל. שרון הפיק את הסרט במשותף עם כרמלה מנשה, כתב את התסריט וביים את הסרט יחד עם אורן אהרוני. הסרט שודר לאחר פרסום האוטוביוגרפיה של אהוד אולמרט, ובו חלקה הידוע של ישראל לגבי התקיפה. בסרט פורטו מהלכי ההחלטה והמבצע עצמו, אופן ניהולו, ועל השיחות של ראש הממשלה אולמרט עם נשיא ארצות הבריתג'ורג' ווקר בוש ויועצו היהודי אליוט אברמס.[א] מוצגים בו באור חיובי סגנית ראש הממשלה ושרת החוץ ציפי לבני, שר הביטחון בעת התכנון, עמיר פרץ, שר הביטחון בעת הביצוע, אהוד ברק, עמוס ידלין אז ראש אמ"ן, מאיר דגן ראש המוסד, ומפקד חיל האוויר אליעזר שקדי. בסרט נראים חדר הבקרה בבור בתל אביב והאישים היושבים ומקבלים את הודעת הטייס המוביל על הצלחת המבצע, וכן צילומי מסמכי מודיעין מצונזרים שהובילו להחלטה על התקיפה. כמו כן נחשף בו מידע רב כגון מסלול הטיסה וצילומים מתוך הכור שהותקף. סרט זה זכה לחשיפה רבה בתקשורת, אך גם לביקורת שלילית מצד עיתונאים ואנשי צבא בגין סיכון עתידי לישראל ועצירת אפשרות תגובה דומה, וכן בגלל ההקשר הפוליטי – במיוחד לגבי אהוד אולמרט ואהוד ברק.[ב]
באוקטובר 2018 חשף שרון את החלטת צה"ל להקפיא את שילוב הלוחמות בחיל השריון, על אף שקשנ"ר, תא"לגיא חסון, הכתיר כהצלחה את הפיילוט שכלל 10 חיילות.[3]
במאי 2019 חשף בכאן 11 את פרשת הרב שמואל טל, ראש מוסדות "תורת החיים" ביד בנימין: רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, טען כי טל שידל אישה שהגיעה להתייעץ עמו בנושאי זוגיות להתגרש מבעלה, וניהל עמה קשר קרוב, ולבסוף נאלץ לפצותה בחצי מיליון שקלים. המקרה הוביל לחשיפת טענות על ייעוץ דומה. הרב אליהו אף קרא שלא לקבל מטל לא עצה ולא הלכה, והבהיר שטל גרם נזקים לאנשים רבים. מנגד, תומכיו של טל קראו שלא להגיע למסקנות בטרם יתבררו העובדות במלואן בבית דין מיוחד, שהוקם לשם כך לבקשת הרב החרדי אשר וייס.[4] ב-2021 הוא היה בין מגישי "חדר החדשות".
ב-1 במאי2023 הוציא את ספרו הראשון "וְאִנָּקְמָה: סיפורו של הטרור היהודי" בהוצאת כנרת, זמורה.[5] הספר סוקר טרור יהודי מצד כוחות הביטחון ומצד המפגעים עצמם.
^אברמס קיבל חנינה מבוש אחרי שהורשע אחרי שירות בממשל רייגן במניעת מידע מן הקונגרס בעניין פרשת איראן-קונטראס - עסקת נשק בו ישראל מכרה נשק לאיראן ובכסף המולבן ארצות הברית מימנה את חימושם של מורדי הקונטראס בגוואטמלה.
^לדוגמה: מירי שלם כתבה שלדעתה מדובר בניסיון לחזרה אל הזירה הציבורית והפוליטית של אהוד ברק ואהוד אולמרט. ארז וינר כתב במקור ראשון שלמרות הצנזורה הוא ציפה ומצפה מהבכירים להתאפק ולשמור את הידוע להם, ושהגילויים ללא ספק מזיקים למדינת ישראל. שלום ירושלמי כתב שאולמרט ניסה "בחסות חשיפת הפצצת הכור ובעזרת אוטוביוגרפיה מגוחכת... לזכות בטיהור מחודש". לעומתם, כתב ynet יואב זיתון כתב שהצנזורה עצמה הפכה למגוחכת אחרי פרסום פרטים מן המבצע בתקשורת בחו"ל, ושזו הושמטה לבסוף בעקבות לחץ מצד בג"ץ אחרי שתי עתירות של כלי התקשורת בישראל ואחרי הביקורת נגד הצנזורה והתנהלותה עם טיוטת ספרו של אהוד אולמרט והפשיטה על הנהלת ידיעות אחרונות.
