אקרמן נולד ברחובות לאב מנהל בכיר בחברת "הזרע" ולאם מדענית במכון ויצמן למדע. בגיל חמש התגרשו הוריו, ורונן ושתי אחיותיו נשארו לגור עם האב. ב-1976 עבר רונן עם אביו למושב קדרון[2]. האב אשר דחף את אקרמן ללמוד צילום כתחביב. ב-1978 כשנה לאחר נישואיו מחדש של אביו, נולד אחיו הצעיר, רפאל.
אקרמן השתתף בפרויקט מיקרוסופט "Voice Typing Project", המותאמת לאנשים חולי ALS או מחלות ניוון שרירים אחרות[3].
כארבע שנים לאחר שאובחן, הודיע באוגוסט 2022 על פרישה לאחר מעל שלושה עשורים[4]. נפטר ממחלתו ב-18 באוקטובר 2022 , והובא למנוחות בבית העלמין של מושב קדרון.
קריירה מקצועית
אקרמן התחיל מ-1988 בצילום הצגות בבית צבי, ובקריירה מקצועית בתחום. בהמשך צילם בידיעות אחרונות, בחברות אופנה, עבד עם מגזינים, סוכנויות דוגמנות ומעצבי אופנה, ערך הפקות אופנה, עסק בצילומי סטילס כיחסי ציבור לתוכניות טלוויזיה וכבלים שונות, וצילם את כמה מעטיפות האלבומים המשמעותיים של התקופה. רונן עבד גם עם משרדי פרסום וחברות יחסי ציבור ותדמית.
בינואר 2019 ולמשך כחצי שנה, צילם גברים מהקהילה הגאה והתכוון לפתוח את התערוכה #40MENOVER40 – ארבעים פורטרטים של גברים מעל גיל 40. בפורייקט הציג צילומים רגישים, בלי פילטרים או פוטושופ, גברים מצליחים מהקהילה ורלוונטיים למרות גילם[5]. כל ההכנסות מהתערוכה אמורות להיות מוקדשות לעמותת "ישראלס" לחקר ה-ALS בישראל. עקב מגפת הקורונה וגילוי מחלתו, התערוכה נדחתה[7], ונפתחה ב-18 בנובמבר2021 ביום הגבר הבין־לאומי, במלון "הוטל בובו" מקבוצת מלונות בראון.[5][8]
