PROFILPELAJAR.COM

רונלד סיים
Ronald Syme
לידה	11 במרץ 1903; אלת'ם, ניו זילנד
פטירה	4 בספטמבר 1989 (בגיל 86); אוקספורד, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	לימודים קלאסיים
מקום לימודים	אוניברסיטת אוקלנד; אוריאל קולג'; אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון ;
מוסדות	אוניברסיטת אוקספורד; אוניברסיטת איסטנבול ;
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות; עמית האקדמיה הבריטית; אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות; מדליית קניון (1975); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; Knight Bachelor ;

רונאלד סיים (באנגלית: Ronald Syme; ‏11 במרץ 1903 - 4 בספטמבר 1989) היה היסטוריון ניו זילנדי וחוקר חשוב של התקופה הקלאסית.

חייו

סיים נולד לדייוויד ופלורנס סיים, באלת'ם (Eltham), ניו זילנד. בילדותו לקה בחצבת קשה שפגמה קשות בראייתו. בנעוריו למד סיים בתיכון פּלִימות' החדש לנערים, ובגיל חמש עשרה התמנה לראש כיתתו, תפקיד בו החזיק במרוצת השנתיים בהן למד בבית הספר.

סיים המשיך את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת אוקלנד ואוניברסיטת ויקטוריה בעיר ולינגטון לתואר על התקופה הקלאסית. במהלך לימודיו למד גם את השפה והספרות הצרפתית. בין השנים 1925 ו-1927 למד בבית הספר Literae Humaniores (לימודים קלאסיים) בקולג' אוריאל שבאוניברסיטת אוקספורד. סיים גמר בהצטיינות את תוארו בהיסטוריה עתיקה ובפילוסופיה. בשנת 1929 התקבל סיים כחבר סגל במכללת טריניטי, אף היא באוקספורד, שם יצא שמו למרחוק הודות למחקריו אודות הצבא הרומי ואזורי הספר של האימפריה הרומית.

במלחמת העולם השנייה שירת כנספח עיתונות בשגרירות הבריטית בבלגרד (שם הוא רכש ידע בשפה הסרבו-קרואטית) ובאנקרה, ומאוחר יותר כיהן כראש החוג לבלשנות קלאסית באוניברסיטת איסטנבול. סירובו לדון בטבע עבודתו במשך התקופה הוביל כמה אנשים לסבור כי הוא עבד עבור שירותי המודיעין הבריטיים בטורקיה, אולם לא נמצאה הוכחה לכך.

ב-1944 נבחר כעמית האקדמיה הבריטית וב-1949 הוא מונה כפרופסור קאמדן להיסטוריה עתיקה במכללת Brasenose שבאוקספורד, משרה בה החזיק עד לפרישתו. סיים גם מונה לחבר במכללת וולפסון באוקספורד משנות ה-70 ועד לשנות ה-80 המאוחרות, אז ניתנה הרצאה לזכרו.

ב-1959 הוענק לו התואר סר, וכן קיבל את אות מסדר ההצטיינות (Order of Merit) ב-1976. הוא המשיך במלאכת הכתיבה והעריכה הפוריה עד ליום מותו בגיל שמונים ושש.

מחקריו

החיבור אשר בגינו זכור סיים במיוחד הוא ספרו The Roman Revolution (המהפכה הרומית). זהו ניתוח של רומא בשלהי הרפובליקה, שהפך למקור סמכות של המחקר ההיסטורי.

בניגוד לחלוקה המקובלת שרואה בשנת 27 לפנה"ס את שנת המעבר מן הרפובליקה לקיסרות התחיל סיים את ספרו בשנת 60 לפנה"ס - השנה שבה נכרתה ברית הטריומווירט וסיים אותו בשנת 14 - שנת מותו של אוגוסטוס מתוך ראיה של התקופה הזאת את שלב המעבר משלטון הרפובליקה למונרכיה.

רוח היצירה נחה עליו בהשראת המשטרים הפשיסטיים בגרמניה ובאיטליה. הוא הלך בעקבות ההיסטוריון טקיטוס, הן בסגנונו הספרותי והן בתובנה הפסימית שלו. עבודתו הטילה בספק את הפרשנויות השכיחות של האירועים בשלהי הרפובליקה הרומית, בניגוד לאדוארד מאייר שרואה את המאבקים הפוליטיים ברומא כמאבק בין אישים הרוצים להקים מונארכיה אבסולוטית בסגנון מזרחי-הלניסטי מחד ואישים הרוצים להקים משטר אוטוקרטי הנשען המסורת הרומית מאידך, סיים סבור שלא היה קיים כל הבדל מבחינה פוליטית בין יוליוס קיסר לפומפיוס או בין אוקטביוס למרקוס אנטוניוס והמאבקים שאותם ניהלו סבבו על סיבות אישיות ולא חילוקי דעות בנוגע לטיבו של המשטר.

המסקנה העיקרית הייתה שמבנה הרפובליקה והסנאט שלה לא היו כשירים לצורכי השלטון הרומי וכי אוגוסטוס כמעט שלא עשה דבר על מנת להשיב את סדר החיים הציבוריים על כנו. "החוקה הרומית" הוא כתב "היא כסות להעמדת פנים". השבת הסדר לכאורה על ידי אוקטביאנוס הייתה העמדת פנים אשר עליה הוא הקים מונארכיה שהייתה מבוססת על קשרים אישיים של המשפחות הפוליטיות הרומיות.

הביוגרפיה בת שני הכרכים של טקיטוס (1958), החביב עליו מבין ההיסטוריונים הרומיים, היא דפניטיבית. הספר כולל ארבעים וחמישה פרקים ותשעים וחמישה נספחים. זהו המחקר המקיף והשלם ביותר שנכתב אי פעם אודות טקיטוס. הביוגרפיה נתמכת על ידי טיפול ממצה ברקע ההיסטורי והפוליטי של האימפריה במאה הראשונה ושל חייו של טקיטוס באותה תקופה.

הביוגרפיה של סאלוסטיוס (1964) נחשבת אף היא כאוטוריטטיבית. סיים כתב ספרים ומאמרים רבים אודות ההיסטוריה האוגוסטיאנית שביססו באופן מוצק את אושיות עבודתו. ספרו "ההיסטוריה של אובידיוס, הציג את אובידיוס בקשר החברתי.

במחקרו על ההיסטוריה אוגוסטה הגיע סיים לאותן המסקנות של חוקרים קודמים לו שמדובר בזיוף שנכתב במאה הרביעית אולם בניגוד לחוקרים אחרים סיים לא מצא טעם לחפש את מניעיו של הזייפן ובמקום זאת גורס שמדובר היה בסופר שחיבר יצירה היתולית שמטרתה היה לשעשע ולא לנסות להציג את עצמה כמקור היסטורי מוסמך.

ספריו

Ammianus and the Historia Augusta, Oxford,Clarendon Press, 1968.
Anatolica: Studies in Strabo, edited by Anthony /Birley, Oxford, Clarendon Press, 1995
The Augustan Aristocracy, Oxford, Clarendon Press, 1986
Danubian papers, Buchrest, 1971
" Emperors and Biography, studies in 'Historia Augusta', Oxford, Clarendon Press, 1971
The historia Augusta, a call of clarity, Bon, R. habelt, 1971
Historia Augusta papers, Oxford, Clarendon Press, 1983
History in Ovid, Oxford, Clarendon Press, 1978
The Provincial at Rome: and, Rome and the Balkans, 80 B.C.- A.D 14; edited by Anthony Birley, Exeter, University of Exeter Press, 1999.
Psudoepigrapha. 1: Pseudopythagorica - letters de Platton - literature pseudoepigraphyquee/ juive/ huit exposes suivis de discussions par Ronald Syme, Geneve: Fondation Hardt, 1972.
Roman papers, edited by E. Badian, and Anthony R. Birley, Oxford, Clarendon Press, 1979-1991.
The Roman Revoltion, Oxford, Oxford University Press, 1960.
Sallust: Berkeley, California University Press, 1964.
Some Arval brethern, Oxford, Clarendon Press, 1980.
Tacitus, Oxford, Clarendon Press, 1958.
Thucydides, London: Oxford University Press, 1960