אדוארד מאייר (בגרמנית: Eduard Meyer; 25 בינואר 1855 - 31 באוגוסט 1930) היה היסטוריון גרמני.
ביוגרפיה
מאייר נולד בהמבורג ולמד ב-Gelehrtenschule des Johanneums ואחר-כך באוניברסיטאות בון ולייפציג. אחרי שסיים את לימודיו, שהה שנה אחת באיסטנבול. ב-1879 הוא התמנה למרצה באוניברסיטת לייפציג. הוא התמנה לפרופסור להיסטוריה עתיקה בורוצלב ב-1885, באוניברסיטת האלה-ויטנברג ב-1889 ובאוניברסיטת הומבולדט ב-1902. הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ב-1909. מאייר זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אוקספורד, סנט אנדרוז, פרייבורג ושיקגו.
כתביו
עבודתו העיקרית היא Geschichte des Altertums (1884-1902; המהדורה השלישית, 1913) הוא גם פרסם את הספרים הבאים:
- Forschungen zur alten Geschichte (1892-1899)
- Untersuchungen zur Geschichte der Gracchen (1894)
- Wirtschaftliche Entwicklung des Altertums (1895)
- Die Entstehung des Judentums (1896)
- Zur Theorie und Methodik der Geschichte (1902)
- Israeliten und ihre Nachbarstämme (1906)
- Theopomps Hellenika (1909)
- Der Papyrosfund in Elephantine (1912)
- Ursprung und Geschichte der Mormonen (1912)
הוא גם כתב ערכים בEncyclopaedia Biblica (1903) ובמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה.
לקריאה נוספת
- מאמר זה נלקח מ-New International Encyclopedia שהיא כיום ברשות הציבור.
קישורים חיצוניים
