רוני קוזלוב (נולד ב-26 ביולי 1948) הוא כימאי תאורטי ישראלי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית.
ביוגרפיה
קוזלוב נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, בעת שהותם של הוריו שם לצורך טיפולים רפואיים של האב. הוריו היו ישראל (ריי) קוזלוב, מנכ"ל תעשיות אלקטרוכימיות לישראל[1], וג'יין קוזלוב-קדמון לבית בול, אמנית[2]. הוריו התגרשו בצעירותו. סבו מצד אביו היה האפוטרופוס הכללי חיים קדמון, ואבות-אבותיה של אמו לחמו במלחמת העצמאות של ארצות הברית. אחיו הבכור דן קוזלוב-קדמון הוא פרופסור לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ואחיו הצעיר (למחצה) מיקי קוזלוב הוא ביולוג באוניברסיטת חיפה.
ב-1949 שבה משפחת קוזלוב לישראל והוא גדל בירושלים. בשנת 1958 עקרה המשפחה לחיפה, שם סיים קוזלוב את בית הספר הריאלי בשנת 1966. התגייס לצה"ל לשירות קרבי בחיל השריון והשתחרר בדרגת סגן. בשירות המילואים התקדם עד לדרגת אלוף-משנה.
בשנת 1969 החל קוזלוב את לימודיו לתואר ראשון בפיזיקה ובכימיה באוניברסיטה העברית, אותו השלים בהצטיינות בשנת 1972. מיד לאחר מכן המשיך לתואר שני (אותו סיים בהצטיינות יתרה) ולתואר שלישי בכימיה בהנחיית פרופ' רפאל לוין. כותרת עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1978, היא "הקשר בין תהליך המדידה לבין החוק השני של התרמודינמיקה".
בשנת 1978 עבר קוזלוב לשיקגו ובמשך כשנתיים היה לעמית בתר-דוקטורי במכון ג'יימס פרנק באוניברסיטת שיקגו. ב-1980 שב לישראל והצטרף לסגל המכון לכימיה באוניברסיטה העברית, בתחילה בדרגת מרצה, והחל מ-1983 כמרצה בכיר. בשנת 1986 הפך לפרופסור חבר וב-1990 לפרופסור מן המניין.
בשנים 1992–1998 כיהן קוזלוב כראש מכון פריץ הבר לדינמיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית, ובשנים 2001–2004 כראש יחידת ההוראה במכון לכימיה. בשנים 2002–2020 החזיק קוזלוב במשרת פרופסור על שם סונבורן לכימיה פיזיקלית, ובשנים 2009–2018 שימש כיושב ראש תחום מדעים מדויקים וטכנולוגיה בקרן הלאומית למדע.
ברבות השנים כיהן קוזלוב בוועדת העריכה המייעצת של הירחון המדעי Chemical Physics Letters וכעורך מיוחד של הירחון המדעי Computer Physics Communications Package. הוא חבר באקדמיה הבינלאומית למדע קוונטי מולקולרי.
בשנת 2020 יצא קוזלוב לגמלאות ובשנת 2021 נבחר כחבר באקדמיה יורופיאה[3]. קוזלוב הוא בעל מספר ארדש 2.
קוזלוב נשוי ליפה (לבית פרידהיים) ואב לשלושה. מתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.
מחקר
קוזלוב תרם רבות לפיתוח תאורטי של דינמיקה קוונטית מולקולרית. במסגרת כך פיתח שיטות למעקב אחר האבולוציה של מערכת מולקולרית באמצעות פתרון של משוואת שרדינגר התלויה בזמן.
יחד עם דוד טנור וסטיוארט רייס, המציא את סכמת ה"pump-dump" לשליטה קוהרנטית. רעיון השליטה הקוהרנטית הורחב לטרנספורמציות אוניטריות, שהן מרכיב עיקרי בשערים קוונטיים. אחת מעבודותיו האחרונות עד כה עסקה בשליטה קוהרנטית של תגובות כימיות בינאריות.
קוזלוב פיתח את החקר הדינמי של מנועי חום קוונטיים, אשר מהווה חלק מהתחום המתפתח של תרמודינמיקה קוונטית. ברבות השנים עבד קוזלוב בשיתוף פעולה נרחב עם החוקרים נמרוד מויסייב ואורי פסקין מהטכניון. אחת מתלמידותיו לשעבר לדוקטורט היא הפיזיקאית הגרמנייה כריסטיאנה קוך.
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
