רונדה (בספרדית: Ronda) היא עיר בדרום ספרד, בפרובינציית מאלגה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. העיר ממוקמת כ-100 ק"מ מערבית למאלגה, ומאפיין מרכזי בה הוא מראה מרהיב של קניון עמוק החוצה את העיר.
גאוגרפיה
רונדה ממוקמת בקצה הצפוני-מערבי של פרובינציית מאלגה. היא נמצאת בגובה 780 מטר מעל פני הים, על רמה סלעית המוקפת הרים. שבר גאולוגי יצר בעיר קניון בעומק של כ-100 מטר, שבתחתיתו זורם נחל הגואדאלווין (Guadalevín). הקניון חוצה את העיר, כשמדרום נמצא החלק העתיק ה"סיודד" (Ciudad) ובצפון החלקים ה"חדשים", ה"מרקאדיו" (Mercadillo) וסן פרנסיסקו. את שני חלקי העיר מחברים שלושה גשרים: הגשר החדש (פואנטה נואבו - Puente Nuevo), הגשר הישן (פואנטה וייאו - Puente Viejo)[1] והגשר הרומאי (פואנטה רומנו - Puente Romano)[2].
היסטוריה
השרידים העתיקים ביותר בסביבות רונדה הם מתקופת האבן הקדומה וביניהם ציורי קיר במערת לה פילטה. בסביבות העיר נמצאו שרידים של יישובים נאוליתיים. רונדה עצמה יושבה לראשונה, במאה ה-6 לפנה"ס, על ידי הקלטים, והם אלו שנתנו לה את שמה אַרוּנְדָה. הפיניקים הקימו באזור רונדה את אקיניפו.
התקופה המוסלמית של רונדה הסתיימה ב-1485 עם כיבוש העיר על ידי הכוחות הנוצריים בפיקוד המרקיז של קדיז. הרבעים "החדשים" של העיר הוקמו לאחר הכיבוש הנוצרי. בשנים 1568 עד 1571 רונדה היוותה את אחד המעוזים של מרד המוריסקוס נגד פיליפ השני. בשנים 1808 -1812 במהלך המאבק כנגד הכיבוש הנפוליאוני הייתה רונדה בסיס של לוחמי הגרילה הספרדיים.
במהלך מלחמת האזרחים סבלה רונדה ממעשי אכזריות קשים. בתחילתה נרצחו תומכי הפשיסטים על ידי הרפובליקאים, שהשליכו אותם משפת המצוק. אירוע זה תואר על ידי המינגווי בספרו "למי צלצלו הפעמונים". עם ניצחון הפשיסטים רצחו אלו את תומכי הרפובליקאים. כתוצאה מאירועים קשים אלו עזבו רבים מהתושבים את העיר.
יהודים ברונדה
ברונדה הייתה קהילה יהודית משגשגת. היהודים גורשו מהעיר, יחד עם המוסלמים, כאשר נכבשה על ידי הנוצרים ב-1485. שרידי הרובע היהודי נמצאים בקרבת המרחצאות המוריים שבחלק העתיק של העיר - ה"סיודד".
רונדה ומלחמת השוורים
משפחת רומרו בת רונדה נחשבת למייסדת מלחמת השוורים המודרנית שבה המטאדור נלחם רגלי ולא כשהוא רכוב על סוס. פרנציסקו רומרו היה כנראה הראשון שלחם כך, ברונדה בשנת 1726. נכדו פדרו היה מטדור מפורסם בתחילת המאה ה-19.