באותה תקופה עבד באופן זמני ככומר. בשנים 1879–1880 היה מרצה לפילוסופיה ב"טיבינגר שטיפט" (Tübinger Stift - הסמינר של הכנסייה הפרוטסטנטית בווירטמברג). מ-1881 עד 1887 היה מורה לדת ולשפה העברית בקרלס-גימנאזיום (גר') בשטוטגרט, ובאותה תקופה עבד על ספרו "Geschichte der Hebräer" (ההיסטוריה של העברים), שאותו פרסם ב-1888.
קיטל פרסם ספרים ומאמרים ובהם פרשנויות וקורות העם הישראלי ועמים אחרים במזרח הקרוב הקדום, אך ספרו בעל ההשפעה הרבה ביותר לאורך זמן הוא מהדורתו הביקורתית לתנ"ך, "ביבליה הבראיקה" (Biblia Hebraica), שנקראת לעיתים על שמו והפכה לטקסט יסוד בחקר הברית הישנה.
ספריו
Geschichte der Hebräer, שני כרכים, 1888–1892.
Über die Notwendigkeit und Möglichkeit einer neuen Ausgabe der Hebräischen Bibel. Deichert, Leipzig 1902
Der Babel-Bibel-Streit und die Offenbarungsfrage. Ein Verzicht auf Verständigung. Deichert, Leipzig 1903
Die babylonischen Ausgrabungen und die biblische Urgeschichte. Deichert, Leipzig 1903
Der Schlangenstein in Kidrontal bei Jerusalem. Edelmann, Leipzig 1907
Studien zur hebräischen Archäologie und Religionsgeschichte. Vier Abhandlungen. Hinrichs, Leipzig 1908