PROFILPELAJAR.COM

רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה
Rudolf IV
לידה	1 בנובמבר 1339; וינה, דוכסות אוסטריה
פטירה	27 ביולי 1365 (בגיל 25); מילאנו, Signoria of Milan
מקום קבורה	Ducal Crypt
בן או בת זוג	Catherine of Bohemia (1353, 1357–1365)

רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה (בגרמנית: Rudolf IV. von Österreich;‏ 1 בנובמבר 1339 - 27 ביולי 1365), נקרא גם רודולף המייסד, היה נצר לבית הבסבורג ששלט כדוכס אוסטריה (כינה את עצמו ארכידוכס), שטיריה וקרינתיה מ-1358, כמו גם רוזן טירול מ-1363 וכן דוכס קרניולה הראשון מ-1364 עד מותו. לאחר שההבסבורגים לא קיבלו דבר מהצו של בולת הזהב ב-1356, הוא נתן הוראה לערוך את ה"פריבילגיום מאיוס", מסמך מזויף כדי להעצים את כוחם של השליטים האוסטרים.

ביוגרפיה

ראשית חייו

רודולף נולד בווינה ב-1 בנובמבר 1339, והיה בנם הבכור של אלברכט השני, דוכס אוסטריה ויוהנה מפירט, בתם של אולריך השלישי, רוזן פירט וז'אן מבורגונדיה. הוא היה מהדור השלישי של הדוכסים ההבסבורגיים באוסטריה, והיה הראשון שנולד בתוך הדוכסות. לכן, הוא ראה באוסטריה את ביתו, תחושה שללא ספק התקשרה לנתיניו ותרמה לפופולריות שלו. מול אובדן הכתר הקיסרי של ההבסבורגים עם הירצחו של סבו אלברכט הראשון, מלך גרמניה ב-1308, היה רודולף אחד השליטים הנמרצים והפעילים ביותר של אוסטריה בימי הביניים המאוחרים, ונאמר עליו שכגבר צעיר כבר היה לו אווירה של מלך.

שלטונו

בשנת 1357 הוא התחתן עם קתרינה מבוהמיה, בתו של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.^[1] להוט להתחרות עם חותנו האדיר, שהפך את ממלכת בוהמיה ובירתה פראג למרכז זוהר של תרבות אימפריאלית, רודולף ביקש להעלות את חשיבות מקום מגוריו וינה לרמה דומה או גבוהה יותר. במשך יותר ממאה שנה, לדוכסים ההבסבורגיים צרם על כישלונם של האפיפיורים להפוך את וינה למושב של דיוקסיה משלה, מעמד שנראה להם מתאים לבירת דוכסות. במקום זאת, הקהילה העירונית הייתה כפופה לבישופים של פאסאו, שהיו להם קשרים מצוינים עם האפיפיור, וכנראה זה מה שהכריע את סיכוייה של וינה בהקשר זה. רודולף, לעומת זאת, פנה למשהו שיכול להיחשב כהתחזות: הוא יזם את הקמתה של "מועצת קתדרלה מטרופולינית" בכנסיית סטפנוס הקדוש (שעל פי השם, יש להקצות לבישוף), שחבריה לבשו בגדים אדומים כמו הקרדינלים. פרובוסט המועצת קיבל את התואר "ארכיקנצלר אוסטריה".

רודולף הרחיב את קתדרלת סנט סטפן, כאשר בניית הספינה הגותית שלה החלה תחת שלטונו של רודולף. ניתן לראות במאמצי הבנייה ניסיון להתחרות בקתדרלת סנט ויטוס בפראג. רודולף צייר את עצמו ואת אשתו על צנוטף בכניסה לקתדרלה.

באופן דומה, על ידי ייסוד אוניברסיטת וינה ב-1365, ^[2] רודולף ביקש להשתוות להקמת אוניברסיטת קארל בפראג על ידי קרל הרביעי ב-1348. עד היום היא מכונה Alma Mater Rudolphina. היום, אוניברסיטת וינה היא האוניברסיטה הוותיקה ביותר הפועלת ברציפות מבין האוניברסיטאות של העולם דובר הגרמנית. עם זאת, פקולטה לתאולוגיה, שנחשבה חיונית לאוניברסיטה באותה תקופה, הוקמה רק ב-1385, עשרים שנה לאחר מותו של רודולף.

כדי לשפר את כלכלת וינה, רודולף הציג אמצעים רבים אחרים, כולל פיקוח של ראש העיר על מכירת נדל"ן, שננקטו כדי למנוע מכירות לבעלות שלא ניתנת להסרה, כלומר, כדי למנוע בעלות בלתי פרודוקטיבית כלכלית של הכנסייה. רודולף גם הצליח לכונן מטבע יציב יחסית, מה שנקרא Wiener Pfennig (פניג וינאי).

רודולף ידוע בעיקר בזכות בלוף נוסף, זיוף ה-Privilegium Maius, שהעמיד אותו דה פקטו בשורה אחת עם שבעת הנסיכים האלקטורים של האימפריה הרומית הקדושה, בפיצוי על כישלונה של אוסטריה לקבל קול אלקטורלי בבולת הזהב של 1356. מאת הקיסר קרל הרביעי. התואר ארכידוכס, שהומצא על ידי רודולף, הפך לתואר כבוד של כל הזכרים של בית הבסבורג מהמאה ה-16.

בשנת 1363, רודולף התקשר בחוזה ירושה עם מרגרטה, רוזנת טירול עם מות בנה היחיד, מיינהרד השלישי. רוזנות טירול עבר לשלטון אוסטרי לאחר מותה ב-1369 מאז פלש גיסה של מרגרט, שטפן השני, דוכס בוואריה, למדינה. בשנת 1364, רודולף הכריז על מרקיזות קרניולה הקרינתית כדוכסות ובשנה לאחר מכן הוקמה העיר נובו מסטו במרקיזות וינדיק (במה שלימים נודע בשם קרניולה התחתית בסלובניה של ימינו), שקיבלה שם גרמני Rudolfswert לכבודו. באותו זמן, הוא חתם על חוזה ירושה נוסף עם חותנו הקיסר קרל הרביעי, וקבע ירושה הדדית בין השושלות של לוקסמבורג והבסבורג.

מותו

למרות האופי הגבוה ולעיתים מגלומני של תוכניותיו, הוא הצליח לחדש את שטחיו ואת עירו, שבולטותם גדלה במידה ניכרת. רודולף מת באופן פתאומי במילאנו ב-27 ביולי 1365 בגיל 25.^[1] שרידי הגופות שלו ושל אשתו קבורים בקריפטה הדוכסית מתחת לסטפנסדום בווינה.^[1]

מותו בטרם עת ללא יורשים עצר התקדמות נוספת. אחיו הצעירים אלברכט השלישי ולאופולד השלישי, שהיו אמורים לשלוט במשותף תחת Rudolfinische Hausordnung (חוקי הבית הרודולפינים), החלו לריב ללא הרף ולבסוף הסכימו לחלק את השטחים ההבסבורגיים ביניהם על פי הסכם נויברג מ-1379. היה זה צאצאו של לאופולד פרידריך החמישי, דוכס אוסטריה, שנבחר למלך הרומאים בשנת 1440 ולשליט יחיד בכל ארצות אוסטריה משנת 1457, אשר קצר את פרי מאמציו של רודולף והניח את היסודות למלוכה ההבסבורגית.

אילן יוחסין

רודולף הראשון, מלך גרמניה

גרטרוד מהוהנבורג

מיינהארד, דוכס קרינתיה

אליזבת מבוואריה, מלכת גרמניה

תאובאלד, רוזן פירט

קתרינה מקלינגן

רז'ינלד מבורגונדיה

גיומט מנשאטל

אלברכט הראשון, מלך גרמניה

אליזבת מקרינתיה, מלכת גרמניה

אולריך השלישי, רוזן פירט

ז'אן מבורגונדיה

אלברכט השני, דוכס אוסטריה

יוהנה מפירט

רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה בוויקישיתוף

רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Jaschke, Karl-Ulrich (1997). "From Famous Empresses to Unspectacular Queens". In Duggan, Anne J. (ed.). Queens and Queenship in Medieval Europe. The Boydell Press. p. 102. ISBN 9780851158815.
^ Kann, Robert A. (1977). A History of the Habsburg Empire 1526–1918. University of California Press. p. 15. ISBN 9780520042063.