ערך זה עוסק במלחין אנגלי. אם התכוונתם למוזיקאי מודרני (סופט משין), ראו
רוברט ואייט.
רוברט וייט (באנגלית: Robert White; סביבות 1538–1574) היה מלחין אנגלי-קתולי, שהמוזיקה הליטורגית שלו לטקסטים לטיניים נחשבת למשובחת במיוחד. יצירותיו ששרדו כוללות מוזיקה לפסוקים ממגילת איכה ומוזיקה אינסטרומנטלית לויולים.
תומאס מורלי בספרו "הקדמה פשוטה וקלה למוזיקה מעשית" (A Plaine and Easie Introduction to Practicall Musicke) משנת 1597 מהלל את וייט כאחד מגדולי המלחינים האנגלים, השווה בערכו לאורלנדו לאסוס. הוא מציין את ההרמוניות הנועזות של וייט וכולל אותו ברשימה של שבעה מלחינים ידועי-שם מתקופת טיודור, שהם "פיירפאקס, טאוורנר, שפארד, וייט, פארסונס ומר בירד." בכמה ספרי תווים המצויים כיום בקריסט צ'רץ', אוקספורד ונושאים את התאריך 1581 מכילים את ההקדשה "Maxima musarum nostrarum gloria White' Tu peris, actemum sed tua musa manet" ("הו, וייט, פאר תהילת המוזות שלנו, אתה לעולמך הלכת, אך המוזה שלך לעד תעמוד.")
חייו
וייט ככל הנראה נולד בהולבורן, שבמחוז לונדון. לפי ארנולד, וייט, בנו של בונה עוגבים, נזכר לראשונה כנער מקהלה ובהמשך כזמר במקהלה של טריניטי קולג' בקיימברידג' בשנים 1554 - 1562. במהלך תקופה זו, בשנת 1560, קיבל תואר ראשון במוזיקה מאוניברסיטת קיימברידג', ובשנת 1562 עקר למרחק מילין ספורים, אל אֶלי, שם תפס את מקומו של כריסטופר טיי כממונה על נערי המקהלה ובשנת 1565 נשא לאשה את בתו.[1]
בשנת 1566 קיבל משרה דומה בקתדרלת צ'סטר, כממשיכו של ריצ'רד סייוול והשתתף בהכנת מופעי חג השבועות של צ'סטר בשנים 1567-69. הודות למוניטין שיצאו לו כמאמן מקהלות, התמנה בשנת 1570 לאחראי על נערי המקהלה של מנזר וסטמינסטר.[2]
וייט ומשפחתו נספו במגפת הדבר הקשה שתקפה את אזור וסטמינסטר בשנת 1574. אף כי נראה שווייט עשה את רוב חייו בעבודה מצפון לבירה, מצוואתו (מן ה-7 בנובמבר 1574) עולה, כי הניח נכסים בלתי מבוטלים בסאסקס והורה לקבור אותו בכנסיית מרגרט הקדושה בווסטמינסטר, "קרוב לילדי". וייט נקבר ב-11 בנובמבר 1574, בגיל 36 בקירוב.[2]
על אף מעמדו הגבוה בקרב המוזיקאים במחצית המאה ה-16, יצירותיו כמעט ונשכחו כליל, עד שצ'ארלס ברני גילה אותן.
יצירתו
יצירות רבות של וייט שרדו ודי ב-17 המוטטים, המגניפיקט הלטיני, שתי קינות לפסוקים ממגילת איכה ושמונה מזמורי תפילה כדי להעמיד אותו בשורה הראשונה של מלחינים אנגלים מן התקופה האליזבתנית. יצירותיו שאינן כוראליות כוללות "אין נומינס" לוויולים ופנטזיית הקסאקורד לכלי מקלדת. רבים מן המוטטים נכתבו למזמורי תהילים ומאופיינים בנקודות אימיטאציה רציפות ובצליל לכל הברה בראשית כל פסוק. ב"קינות איכה" שלו, לחמישה קולות, הקדים את תקופתו, כמו גם במוטטים Peccatum peccavit Jerusalem ו-Regina Coeli
יצירותיו של וייט מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: אלה ששימשו אולי בטקסי התפילה בתקופת מרי והאחרים (מוטטים לפסוקי תהילים וקינות איכה) שנכתבו, קרוב לוודאי, בתקופת מלכותה של אליזבת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
