בית העירייה האדום — מקום עבודתו של ראש העירבית העירייה בשנברג שימש את ראש העיר של מערב ברלין בזמן חלוקת גרמניהראש עיריית מערב ברלין, ולטר מומפר (משמאל) וראש עיריית מזרח ברלין, טינו שווירצינה. מאי 1990.
ראש עיריית ברלין, רשמית ראש העיר המושל של ברלין (בגרמנית: Regierender Bürgermeister von Berlin) הוא ראש הרשות המבצעת בברלין ומשלב שני תפקידים: ראש העיר של העיר ברלין, וראש ממשלת מדינת ברלין. ראש העיר מנהל את ממשלת ברלין, המכונה "הסנאט של ברלין". לפני מלחמת העולם השנייה נקרא תפקיד ראש העיר של ברלין "אובר-בירגרמייסטר".
תפקיד ראש העיר מכונה "ראש העיר המושל", והתואר הופיע בשנת 1948, לאחר שרשויות הכיבוש הסובייטי בברלין סירבו להכיר בראש העיר של ברלין דאז, ארנסט רויטר. רויטר ניהל שלוש ממשלות באזורי הכיבוש של ברלין, שהתאחדו לאחר מכן למערב ברלין.
היסטוריה
כבירתממלכת פרוסיה, ברלין קיבלה את ראש העיר הראשון שלה (Oberbürgermeister בשפת המקור) לאחר עזיבת צבא נפוליון את ברלין בשנת 1809. המלך פרידריך ויליאם השלישי כיהן כראש מועצת העיר ותפקידו כונה "המגיסטראט" (Magistrat).
במהלך כיבוש העיר בידי בעלות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, פעלה בעיר אספה עירונית (Stadtverordnetenversammlung), שנציגיה בחרו את ארנסט רויטר לראש העיר ב-24 ביוני1947, אך מינויו לא הוכר על ידי הרשויות הסובייטיות, ובספטמבר 1948 פרלמנט עירוני נפרד הוקם במזרח ברלין (Stadtverordnetenversammlung von Groß-Berlin בשפת המקור). אנשי המינהל הסובייטי אישרו לפרלמנט החדש לבחור ראש עיר משלהם, ולתפקיד מונה פרידריך אברט הבן, שהחל לכהן מה-30 בנובמבר 1948.
מערב ברלין הציגה חוקה משלה, ובמסגרתה הוקם הסנאט של ברלין ובראשו "ראש העיר המושל". לאחר בחירות מחדש, שאשררו את מינויו של ארנסט רויטר לראש עיר, הוא אימץ את התואר החדש לתפקיד ראש העיר. בתקופת המלחמה הקרה, בשנים 1951–1990, ראש העיר המושל כיהן כראש עיריית מערב ברלין.
כל אחת מהעיריות תבעה לגיטימציה על כל העיר ברלין. לאחר איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 שתי העיריות התאחדו, והבחירות הכלליות בכל העיר ברלין נערכו ב-2 בדצמבר 1990. מאז, ראש העיר המושל הוא התפקיד הבכיר בברלין ושולט על העיר כולה.
ראשי העיר
ראשי העיר של מערב ברלין עד 1991
ארסנט רויטר (SPD) (7 בדצמבר 1948 − 29 בספטמבר 1953)
ולטר שרייבר (CDU) (22 באוקטובר 1953 − 11 בינואר 1955)
אוטו זור (SPD) (11 בינואר 1955 − 30 באוגוסט 1957)
פרנץ אמרן (CDU) (30 באוגוסט 1957 − 3 באוקטובר 1957)
וילי ברנדט (SPD) (3 באוקטובר 1957 − 1 בדצמבר 1966)
היינריך אלברץ (SPD) (1 בדצמבר 1966 − 19 באוקטובר 1967)
קלאוס שוץ (SPD) (19 באוקטובר 1967 − 2 במאי 1977)
דיטריך שטובה (SPD) (2 במאי 1977 − 23 בינואר 1981)
הנס-יוהאן פוגל (SPD) (23 בינואר 1981 − 11 ביוני 1981)
