לאחר מלחמת העולם השנייה השתכנה עיריית ברלין באופן ארעי בבית העירייה החדש (Neues Stadthaus), כתחליף לבית העירייה האדום, אשר נפגע קשה בהפצצות במהלך המלחמה. כאשר חולקו עיריית ברלין והמינהל שלה בין שני חלקיה בספטמבר1948 הפך בית העירייה החדש לבלתי נגיש לתושבי ברלין המערבית. אז השתכנה עירייתה – רשמית באופן זמני – בבית עיריית שנברג. משנת 1949 ועד 1991 שכן בבניין גם בית הנבחרים של ברלין.
באוקטובר 1950 הוצב במגדל הבניין פעמון הדרור, שניתן במתנה לברלין המערבית ביוזמה אזרחית אמריקנית. מאות אלפים מתושבי העיר נאספו מול הבניין לכבוד טקס ההענקה. מאז מצלצל הפעמון מדי יום בשעת הצהרים וכן במועדים נוספים במהלך השנה.
לאחר איחוד גרמניה ב-1990 חזר הבניין לשמש כמשכן עיריית רובע שנברג. בשנת 2001, לאחר ארגון מחדש של רבעי ברלין, היה הבניין למשכנה של עיריית הרובע החדש טמפלהוף-שנברג.
ב-13 בספטמבר 2001 התכנסו אלפים מתושבי העיר בכיכר שלפני הבניין להפגנת הזדהות עם ארצות הברית לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
לוחות זיכרון ותערוכות בבניין
לוח הזיכרון לביקור הנשיא קנדי בברלין
בחזית הבניין מוצב לוח זיכרון לציון התקנת פעמון הדרור במגדלו בשנת 1950.
לוח המציין את ביקורו של הנשיא קנדי בברלין ב-1963 מוצמד לעמוד בכניסה לבניין, והחדר שמעל הכניסה לבניין, המשקיף אל הכיכר, מוקדש לקנדי ולביקורו.
מאז 2005 שוכנת בבניין התערוכה "היינו פעם שכנים – ביוגרפיות של יהודים בשנברג וטמפלהוף תחת המשטר הנאצי" (כותרתה בגרמנית: Wir waren Nachbarn – Biografien jüdischer Zeitzeugen).
