במהלך מלחמת העולם השנייה משרד התובלה המלחמתי הבריטי, הזמין מספר גדול מאוד של אוניות משא ממספר מספנות בארצות הברית ובקנדה[2]. זאת לאור העובדה שהגרמנים הטביעו את אוניות המשא הבריטיות שהפליגו אל ומאת בריטניה. כשארצות הברית נכנסה למלחמה היא החלה בייצור המוני של אוניות מדגם ליברטי (בין השנים 1941–1945 נבנו למעלה מ-2,700 אוניות מדגם ליברטי במספנות האמריקאיות) על בסיס אותן תוכניות בניין אוניות שמשרד התחבורה והתובלה המלחמתי הבריטי הגיש להם לבניית אוניות המשא עבור הצי המלחמתי הבריטי.
היסטוריה
במלחמת העולם השנייה
א.ק. ראנימיד פארק הייתה אחת מ-25 אוניות מסדרת פארק שנבנו בין השנים 1943–1944 במספנות המאוחדות במונטריאול, קנדה, עבור ממשלת קנדה להובלה ימית במהלך מלחמת העולם השנייה. כל ספינות מסדרת פארק נקראו על שם פארקים קנדיים. פארק ראנימיד ממוקם בטורונטו[3]. מספנות יונייטד הייתה מספנה מאולתרת שהוקמה כמיזם משותף בין חברת דומיניון ברידג' לבין פרייזר, ברוס בע"מ. שהיו מבוססות על חברות לעיבוד פלדה שלא היו פעילות לפני כן בבניית ספינות. החברות נכנסו לבניית אוניות במספנות חירום כדי לענות על הביקוש הרב לאוניות חדשות שנגרם בעקבות המלחמה. בנוסף ל-25 ספינות מסדרת "פארק", מספנות יונייטד בנו גם 20 ספינות מסדרת "מבצר" עבור משרד התחבורה המלחמתית, על שם מבצרים צבאיים שונים בקנדה. תוכננו עוד תשע ספינות נחיתה לצי המלכותי, אך בוטלו.
הראנימיד פארק שימשה לראשונה כספינת גירוש ב-25 במאי 1947, כשהיא הובילה את 1457 המעפילים שיצאו מאיטליה על הספינה "AGHA ORIETTA" ששמה הוסב על ידי ההגנה ל"מורדי הגטאות", למחנה מעצר מספר 55 ב- בקראולוס (אנ') שבקפריסין[4].
ב-28 ביולי 1947 גורשו מחיפה למחנות המעצר בקפריסין על הראנימיד פארק 690 מעפילים יוצאי פולין שהפליגו על ספינת המעפילים י"ד חללי גשר הזיו אשר הפליגה ב-16 ביולי1947 ממיליארינו באיטליה[4].
ב-18 ביולי 1947 החל מבצע אואזיס בו גורשו במחסנים של הראנימיד פארק, 1409 מעפילים דרך צרפת לגרמניה שהגיעו לחופי ארץ ישראל על אוניית המעפילים אקסודוס[4]. במסגרת המבצע, הראנימיד פארק שמשה אוניית הדגל של שייטת אוניות הגירוש. על סיפונה הפליג הלוטננט קולונל (סגן אלוף) מרטין גרגסון מפקד המבצע[5].
ב-9 בספטמבר 1947 סיימה הראנימיד פארק את תפקידה במבצע אואזיס בנמל המבורג וחזרה לנמל חיפה, שהיה נמל הבית שלה במסגרת מבצע איגלו.
ב-15 בנובמבר 1947 גורשו מחיפה למחנות המעצר בקפריסין על הראנימיד פארק 794 מעפילים שהפליגו על ספינת המעפילים קדימה. המעפילים היו ניצולי השואה, חברי תנועות נוחם, גורדוניה, השומר הצעיר והנוער הדתי מרומניה, וכן באו חלק מהם מפולין ויוון. נכללו בהם 437 גברים, 252 נשים, 103 פעוטות והשאר צעירים[6].
שירות בצי הסוחר
בשנת 1951 מכר הצי המלכותי הבריטי את האונייה ושמה שונה ללייק משיגן - Lake Michigan.
בשנת 1957 נמכרה האונייה לחברה יוונית ושמה שונה לקארוסטאסי - Karaostasi.
בשנת 1964 נמכרה האונייה שוב ושמה שונה לאדלפוס פטראקיס - Adelphos Petrakis. ב-24 בדצמבר1966 נפגעה האונייה קשות משרפה ובעקבות כך נגרטה[4].
ביום שישי, 18 ביולי1947 סביב השעה 16:00 נכנסה אוניית המעפילים אקסודוס לנמל חיפה מלווה במשחתות הבריטיות לאחר הקרב שהתחולל כ-20 מייל מערבית לעזה ונקשרה לרציף הדמעות. חלוקת המעפילים ל-3 אוניות הגירוש הייתה מקרית לחלוטין. הראנימיד פארק הייתה אוניית הגירוש השנייה שהועמסה בנמל חיפה במבצע אואזיס.
מבחינה טכנית מצבה היה טוב יותר מהאמפייר רייוול מאידך גרוע מהאושן ויגור. בשונה מהאושן ויגור במחסני האונייה לא היה קיים כל ציוד למגורי המעפילים וכל המזון היה מעופש ומלא תולעים. במשך כל עשרת ימי ההפלגה מחיפה לפורט דה בוק זה היה המזון שחולק למעפילים.
במחסנים שלה גורשו 1,409 מעפילים דרך צרפת, לגרמניה שהגיעו לחופי ארץ ישראל על אוניית המעפילים אקסודוס[4]. המעפילים שוכנו בראנימיד פארק בצפיפות רבה, בשני מחסנים של האונייה הם ישנו ואכלו על רצפת הברזל של מחסני האונייה. לאור התנאים, הלא אנושיים, המעפילים קראו לאונייה "אושוויץ צף"[7]. מרדכי רוזמן, מנהיג המעפילים על הראנימיד פארק היה ממנהיגי השומר הצעיר באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ומעפיל בעצמו. מרדכי רוזמן, תואר כנמרץ עד פנאטי. בהנהגתו היו לבריטים הכי הרבה בעיות עם המעפילים ביחס לשתי אוניות הגירוש האחרות. בנוסף למרדכי רוזמן התגנבו לאונייה בנמל פורט דה בוק שני אנשי ההגנה אבנר גלעד "סקנדי" וצבי כצנלסון "מירי"[8]. לאחר שהתברר למרדכי רוזמן שהאונייה לא מפליגה לקפריסין הוא הקים את מזכירות המעפילים והתארגנו לקיום חיי שיגרה על האונייה. תוך חלוקת תפקידים של שמירה על הניקיון, חלוקת מזון ומים, לימודי עברית וקודש קיום אירועי תרבות ועוד[9].
בפורט דה בוק, הבריטים ניסו להוריד את המעפילים בכוח מהאונייה. אך שלטונות צרפת מנעו מהם את הפעולה באמרם שיסכימו לתת למעפילים היורדים מרצונם אזרחות צרפתית אך לא תתבצע הורדה בכח בניגוד לרצונם של המעפילים. עיתונאים רבים מכל העולם הגיעו לסקר את גירוש מעפילי אוניית המעפילים אקסודוס חזרה לאירופה. רות גרובר העיתונאית האמריקאית היהודייה מטעם העיתון הרולד טריביון, הורשתה לעלות על אוניות הגירוש ראנימיד פארק[5]. כשהמעפילים שמעו שנמצאת עיתונאית אמריקאית על האונייה הם הניפו את הנס הכחול של הצי הבריטי, שעליו ציירו את צלב הקרס. כמחאה על האולטימטום הבריטי להחזירם לגרמניה. רגע היסטורי זה צולם על ידי רות גרובר והתמונה הפכה לתמונת השבוע של מגזין לייף שהופץ בכל העולם.
לאחר שהגיעה הראנימיד פארק לנמל המבורג, שבגרמניה, בערב 8 בספטמבר 1947, בטרם ההורדה בכוח של המעפילים מהאונייה, בשעת קבלת השבת האחרונה על אוניית הגירוש ראנימיד פארק נשא מרדכי רוזמן, מנהיג המעפילים, דברים לעידוד המעפילים ודברי תוכחה לחיילים הבריטים ומפקדיהם, לקראת סוף דבריו הוא אמר:- ציטוט
אתם יכולים לכלוא אותנו מאחורי סורג, אתם יכולים להחזיק אותנו במחשכים. אך את אור השמש אין בכוחכם לכבות. השמש אינה בתחום שליטתכם. לא תוכלו לאנוס את ההיסטוריה. לא תוכלו להפסיק את מהלכה. המחר הוא לנו. העתיד הוא שלנו.
לפנוי המעפילים שהתנגדו לרדת מהאונייה והתבצרו במחסנים, נדרשו כ-300 חיילים בריטים[4] על מנת לפנות אותם בכוח מהאונייה. הבריטים השתמשו בגז מדמיע, אלות וזרנוקי מים. להוצאת אחרוני המעפילים המבוצרים במחסני האונייה הבריטים הציפו במי ים את המחסנים כך שהמעפילים נאלצו לצוף ולהיכנע. במאבק האלים נפצעו כ-64 בני אדם רובם מעפילים אך גם חיילים בריטים. חלקם אף נשלחו לבית החולים.
מנמל המבורג הוסעו המעפילים ברכבות משא למחנה המעצר פפנדורף שבצפון גרמניה במחוז ליבק.
גלריית תמונות
מעפילי אוניית המעפילים אקסודוס, יושבים אוכלים וישנים על רצפת המחסנים של אוניית הגירוש ראנימיד פארק
מעפילי אוניית המעפילים אקסודוס, על הסיפון של אוניית הגירוש ראנימיד פארק
מחאת מעפילי האקסודוס-1947 על אוניית הגירוש ראנימייד פארק, בנמל פורט דה בוק כנגד החזרתם לגרמניה. צלב הקרס צויר על הנס הכחול
^"British Order Sixty 10,000 Dwt. Cargo Steamers". Pacific Marine Review. Pacific American Steamship Association/Shipowners' Association of the Pacific Coast. Consolidated 1941 issues (January 1941): 42–43. 1941. Retrieved 12 August 2014.
^Subject Description - Runnymede Park". City of Toronto Archives Holdings
