ערך זה עוסק בכפר פלסטיני בצפון השומרון. אם התכוונתם ליישוב ערבי-ישראלי בגליל באותו השם, ראו
ראמה (יישוב).
ראמה (בערבית: الرامة) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, המשתייך לנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית. הכפר ממוקם 27 קילומטרים דרום-מערבית לג'נין.
היסטוריה
בסקר הארכאולוגי שנערך בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו בראמה חרסים מהתקופות הישראלית I ו-II, הפרסית, ההלניסטית, הרומית-ביזנטית, ימי הביניים והעות'מאנית.[1]
התקופה העות'מאנית
ברישומי המס העות'מאניים שנערכו בשנת 1596, ראמה נזכרת ככפר בנפת ("נאחיה") "ג'בל סאמי" במחוז ("ליוואא'") של שכם. במקום נרשמו 17 משפחות, כולן מוסלמיות, ששילמו מס אחיד של 33.3% על תוצרת חקלאית כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים ו/או כוורות, בית בד לשמן זית או דבש ענבים, בנוסף להכנסו מזדמנות ולמס אזורי, סה"כ 5,774 אקצ'ה.[2]
הכפר נזכר בשנת 1838 ככפר בנפת "א-שראוויה א-שרקייה", צפונית לשכם.[3]
בשנת 1870 ביקר במקום חוקר ארץ ישראל הצרפתי, ויקטור גרן, וכתב כי בראמה מתגוררים 120 איש. הוא מצא במקום בורות מים עתיקים.[4]
בסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (1882) נכתב כי ראמה הוא "כפר בולט לעין, השוכן על גבעה מעל המישור הקטן, עם בית מרכזי גבוה. גודלו של הכפר בינוני, ותחתיו עצי זית. מדרונות הגבעה תלולים.[5]
המנדט הבריטי
על-פי מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי רשויות המנדט הבריטי, התגוררו בראמה 149 איש, כולם מוסלמים.[6] במפקד של שנת 1931 נמנו בכפר 186 תושבים, שחיו ב-39 בתים, כולם מוסלמים.[7] בסקר הכפרים של 1945 נמנו במקום 280 איש, כולם מוסלמים. שטח הכפר לפי הסקר היה 4,768 דונמים. מתוכם, 244 הוקצו למטעים, 1,487 לדגנים, ו-6 דונם היוו שטח בנוי.[8]
השלטון הירדני
במפקד אוכלוסין שבוצע על ידי שלטונות ירדן בשנת 1961, נמנו בכפר 376 תושבים.[9]
הערות שוליים
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 214
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 126
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol. 3, 2nd Appendix, p. 129
- ^ Guerin, 1875, pp. 215-216
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 154-155
- ^ Barron, 1923, Table V, Sub-district of Hebron, p. 10
- ^ Mills, 1932, p. 34
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 149
- ^ Government of Jordan, 1964, p. 13
