ראובן מילון נולד בשנת 1928 בירושלים לחסיה ושרגא מילון שעלו מליטא בשנת 1925. למד בבית הספר "תחכמוני" בירושלים ולאחר מכן למד במחלקת הצורפות ועבודות מתכת בבצלאל החדש. לימודיו נקטעו עם פרוץ מלחמת השחרור, אז גויס לארגון "ההגנה" ושירת בגדוד מכמש של חטיבת עציוני בהגנה על ירושלים וסביבותיה. בספרו של יצחק קופ, "גדוד מכמש" ערך מילון את הצילומים, ומתאר את הקרב כלוחם בגדוד.[1]
בהמשך המלחמה לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. בשבי שהה כתשעה חודשים במחנה השבויים "אום ג'מאל", בין השבויים נמנה גם אחיו יעקב מילון.[2] במרץ 1949 שוחרר מהשבי וחזר לארץ. לאחר שחרורו מצה"ל קנה את מצלמתו הראשונה ולמד צילום באופן עצמאי.
לאחר סיום לימודיו בבצלאל בשנת 1950, החל לעבוד בבית מלאכה של השירות ההידרולוגי, שם פיתחו מכשיר חדש למדידת שיטפונות שהותקן בואדיות מדן ועד אילת. הצילום היה תחביבו ובסיורי העבודה צילם מילון תמונות בכל הארץ.
בשנת 1959 עבר קורס השתלמות בצילום מטעם הטכניון ומשרד העבודה.
עד שנת 1967 היה צלם חובב ומשנה זו הפך את התחביב למקצוע.
במלחמת ששת הימים גויס מילון למילואים והוצב בעמדת בית תורג'מן על קו התפר בירושלים, מיד לאחר המלחמה יצא לצלם באזורים אליהם לא ניתן היה להגיע קודם בירושלים[3], גדה מערבית[4] וגולן.
מילון עבד כצלם חיצוני במוזיאון ישראל, הקים מעבדה לפיתוח והגדלת תמונות שחור/לבן בביתו.[5] ביצע עבודות עבור מוסדות, ארגונים, אמנים ואדריכלים לצורכי תיעוד, קטלוגים, ספרים ותערוכות. סיפק שרותי צילום וסריקה לארכיון הציוני של פריטים ארכיוניים והכנת חומרים לתערוכות.
לאורך השנים שילב בין עבודתו כצלם מקצועי לבין פעילותו האומנותית. הציג בכמה תערוכות יחיד וקבוצתיות. פרסם תמונותיו בכתבי עת בין-לאומיים לצילום.[6] על עבודותיו המקוריות והייחודיות בעולם הצילום זכה בפרסים.
מילון עסק גם בצילום בתלת-מימד (סטריאוסקופיה), אנלוגי ודיגיטלי. השתתף בקונגרסים בין לאומיים לצילום בתלת-מימד,[7] הדפיס והקרין תמונות בטכנולוגיות שונות: עדשות, מראות, אנגליף 3D, קיטוב, משקפי 3D ועוד.
בשנת 1986 הצטרף להתאחדות הצלמים המקצועיים בישראל.[5]
בשנת 1987 בתערוכה "ירושלים 1967, שבויה בחלומה" במוזאון ישראל, הציג מילון צילום בו נראים חומות העיר העתיקה ומגדל דוד מתוך עמדת ירי בשכונת משכנות שאננים. בטקסט לתערוכה כתב ניסן פרז:[8]
ראובן מילון, אחד מוותיקי הצלמים הישראלים, החי ועובד בירושלים, עשה את דרכו בעולם הצילום בצורה הרגועה והשקטה האופיינית לו, כולו עין רגישה וחדה כאחד. מילון נוהג להתבונן סביבו ולתעד מקומות, מצבים, אנשים, ובעיקר תחושות ורגשות, ולהעביר את המראות שהוא מגלה לצופה אשר אינו יכול אלא להזדהות אתו. כאחד המתעדים החשובים של ירושלים, ליקט מילון אוסף נדיר של תמונות הקשורות לעיר הולדתו, ובהן הוא מבטא את קשריו המיוחדים לעיר ואת אהבתו אליה: מבנים, האנשים, המראות, האתרים, והתחושה המיוחדת שהצליח לקלוט בתצלומיו. כדרכו, הרחק מהזרקורים הבוהקים והרחק מההמולה, ממשיך מילון להעשיר את עולמנו ביצירותיו העדינות ולרגש אותנו.
— מתוך טקסט לתערוכה "ירושלים 1967, שבויה בחלומה" מאת ניסן פרז, מוזיאון ישראל, 1987
בשנת 2011 במסגרת פרויקט תיעוד של אוניברסיטת הרווארד נסרק חלק גדול מארכיון צילומיו, כ-60,000 נגטיבים. הארכיון הדיגיטלי ניתן לצפייה באתר ספריית אוניברסיטת הרווארד.[9]
לאחר פטירתו פרסם ארכיון בצלאל מחווה למילון על תרומת מאות צילומים אשר מתעדים את בצלאל של תקופתו.[10]
חיים אישיים
בשנת 1953 התחתן עם האמנית רנה מילון (גוסרסקי), בוגרת מחלקת אריגה בבצלאל החדש. היא נפטרה ב-2006 ולהם בן אחד. מילון התגורר כל חייו בירושלים, בצעירותו בשכונת נחלת אחים ובהמשך בשכונת מקור ברוך. לאחר נישואיו התגורר ברחביה ובבית הכרם.
בשנת 2019 הוציא מילון לאור את ספרו הכל צילומים - ירושלים של פעם בהוצאה פרטית.[15] בפתח דבר כתב מילון:
לאחר 70 שנות פעילות בצילום, הוצאתי לאור ספר צילומים משלי. מארכיוני הפרטי המונה כרבע מיליון תמונות היסטוריות, מעת הקמתה של מדינת ישראל ועד ימנו אנו. בחרתי לשתף אתכם בצילומים נבחרים המתארים את ירושלים אהובתי, העיר בה נולדתי ועליה לחמתי. דרך התמונות ניתן לצאת למסע בזמן המתאר את ליבה הפועם של העיר המתפתחת. אירועים הסטורים, מבנים, שווקים ואת האנשים המיוחדים החיים בה. בסיפורים שלי ניתן להביט בעין סקרנית כפי שהשתקפו בעין המצלמה, לחוות את "ירושלים של פעם" ולהתאהב בה בכל פעם מחדש.
— תקציר פתח דבר
לקריאה נוספת
יצחק קופ, גדוד "מכמש" בקרבות ירושלים במלחמת העצמאות, הוצאת אתר הנצחה ממלכתי ומוזאון גבעת התחמושת, 2002
גיא רז, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, הוצאת מפה, 2003
ראובן מילון, הכל צילומים - ירושלים של פעם, הוצאת ראובן מילון, 2019
