קרם או תחליב גוף הוא תכשיר מקומי בעל צמיגות נמוכה המיועד למריחה על העור. בניגוד אליו, למשחותולג'לים יש צמיגות גבוהה יותר, בדרך כלל בשל תכולת מים נמוכה יותר.[1][2] קרמים נהוג למרוח על העור בידיים חשופות, או באמצעות מברשת, מטלית נקייה או צמר גפן.
בעוד שאחד מהשימושים של קרם הוא כאמצעי למתן תרופות, סוגים רבים של קרמים, ובמיוחד קרמי ידיים, קרמי גוף וקרמים לאלרגיות, נועדו פשוט כדי להחליק, להוסיף לחות, לרכך ולעיתים גם לבשם את העור.[3]
מוצרי טיפוח מסוימים, כגון קרם הגנה וקרם לחות, עשויים להיות זמינים במספר צורות: קרמים, ג'לים, משחות, תרסיסים וכדומה.
רופאי עור יכולים לתת מרשמים לקרמים עבור טיפול או מניעה של מחלות עור.[1] זהו דבר שכיח שאותו מרכיב של תרופה מגובש לתחליב, לקרם או למשחה רפואית. הקרם הוא הצורה הנוחה ביותר מבין השלוש אך הוא אינו מתאים למריחה על אזורי עור שעירים כמו הקרקפת, בעוד שתחליב הוא פחות צמיגי וניתן למריחה בקלות על אזורים אלו (רבים ממוצרי השמפו התרופתי הם למעשה תחליבים). מבחינה היסטורית, לתחליבים היה יתרון גם בכך שניתן למרוח אותם בשכבות דקות בהשוואה לקרם או למשחה, ולכן הם יכולים לכסות כלכלית שטח גדול יותר של העור, אך מחקר של המוצר שחק בעקביות את ההבחנה הזו. תחליבים לא-קומדוגניים (שאינם מעוררים היווצרות של חטיטים) מומלצים לשימוש על עור הנוטה לאקנה.[4]
מאחר שעובדי שירותי הבריאות חייבים לשטוף ידיים לעיתים קרובות כדי למנוע העברת מחלות, מומלץ להם להשתמש בתחליב ברמת בית-חולים כדי למנוע דלקת עור הנגרמת מחשיפה תכופה לחומרי הניקוי בסבון.[5] מחקר משנת 2006 מצא שמריחת תחליב ייעודי לבתי חולים בעת שטיפת ידיים הפחיתה באופן משמעותי את החספוס והיובש של העור.[6]
יש להקפיד שלא להשתמש בתחליבים הרגילים הנמכרים לציבור בסביבת בית חולים, שכן הבשמים והאלרגנים שבהם עלולים להוות סכנה לסובלים ממחסור חיסוני או מאלרגיות.[7][8]
שימושים קוסמטיים
רוב הקרמים הקוסמטיים הם קרמי לחות, אם כי צורות אחרות, כדוגמת קרם שיזוף, קיימות גם כן.
קרמים קוסמטיים עשויים להיות משווקים כקרמי אנטי אייג'ינג, אשר יכולים להיות מסווגים גם כקוסמטיים במקרים רבים, ועשויים להכיל בישום. מנהל המזון והתרופות האמריקאי הביע דאגה לגבי קרמים שאינם מסווגים כתרופות אשר מיוחסים אליהם תכונות אנטי-אייג'ינג או מניעת קמטים.[7][9]
הפקה
רוב הקרמים הם תחליבי שמן-במים שמעורב בהם שימוש בחומר כמו אלכוהול צטיריל (אנ') (תרכובת המשלבת אלכוהול צטיל ואלכוהול סטיריל) כדי לשמור על אחידות התחליב, אבל גם קרמי מים-בשמן קיימים. מרכיבי המפתח של קרם, משחה או תחליב ג'ל (כלומר תערובות של שמן ומים) לטיפוח העור הם השלבים המימיים והשמנוניים, מתחלב למניעת הפרדה בין שני השלבים הללו, וכן, אם נמצא בשימוש, החומר או החומרים של התרופה. כמו כן, נהוג להוסיף לתחליבים גם מרכיבים שונים אחרים כגון בשמים, גליצרול, ג'ל פטרוליום (וזלין), צבעים, חומרים משמרים, חלבונים וחומרים מייצבים.
ייצור של תחליבים וקרמים ניתן לביצוע בשני סבבים:
פיזור מרככים וחומרי סיכה בשמן יחד עם חומרי ערבוב ועיבוי.
פיזור של בשמים, צבע וחומרים משמרים בסבב המים. החומרים הפעילים מתפרקים בשני הסבבים בהתאם לחומרי הגלם המעורבים ולתכונות הרצויות של התחליב או הקרם.
תהליך ייצור טיפוסי של שמן-במים עשוי להיות כך:
שלב 1 – הוספת מרכיבי שבבים/אבקה לשמן המשמש להכנת שלב השמן במוצר.
שלב 2 – פיזור החומרים הפעילים.
שלב 3 – הכנת שלב המים במוצר, המכיל חומרים מתחלבים ומייצבים.
שלב 4 – ערבוב השמן והמים ליצירת תחליב (אמולסיה), בעזרת חימום בין 45 ל-85 מעלות צלזיוס בהתאם לתערובת ולצמיגות הרצויה.
שלב 5 – המשך הערבוב עד שהמוצר הסופי 'הושלם'.
סיכונים בריאותיים פוטנציאליים
אקנה
בהתאם להרכב שלהם, קרמים יכולים להיות קומדוגניים, כלומר הם יכולים לגרום להיווצרות מוגברת של קומדונים (זקיקי שיער חסומים).[10] לעיתים קרובות אנשים הנוטים לאקנה או לייצור של קומדונים מעדיפים להשתמש בקרמים שפותחו כלא-קומדוגניים (לא גורמים להתפרצויות).[10]
ספיגה מערכתית
כל המוצרים המקומיים, ביניהם תחליבים, יכולים לגרום לספיגה מִלְעוֹרִית (דרך העור) של המרכיבים שלהם. על אף שיש לכך שימוש מסוים כדרך למתן תרופה, הדבר גורם לרוב לתופעות לוואי לא-מכוונות. לדוגמה, תחליבים תרופתיים כגון דיפרולן (משחה המשמשת לדלקות עור) משמשים לרוב מתוך כוונה להפעיל השפעות מקומיות בלבד, אך ספיגת התרופה דרך העור יכולה להתרחש במידה קטנה, מה שיוביל לתופעות לוואי מערכתיות כגון היפרגליקמיה וגליקוזוריה.[11]
הספיגה דרך העור היא מוגברת כאשר מורחים תחליבים ולאחר מכן מכסים אותם בשכבה אוטמת, כאשר מורחים אותם על אזורים גדולים בגוף, או כאשר מורחים אותם על עור פגום או מבוקע.[11]
אלרגנים
תחליבים המכילים ניחוחות או תוספי מזון מסוימים עשויים לעורר תגובה חיסונית או אפילו לגרום למשתמשים לפתח אלרגיות חדשות.[12][13]
כיום אין רגולציה על השימוש במונח "היפואלרגני", ונמצא כי אפילו מוצרי עור לילדים עם סימון זה עדיין מכילים אלרגנים.[14][15] אנשים עם אקזמה פגיעים במיוחד לתגובה אלרגית עם תחליב, שכן מחסום העור הפגוע שלהם מאפשר לחומרים משמרים להיקשר ולהפעיל תאי חיסון.[16]
