הוא החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של גוודלחרה ("צ'יבאס"), שם שיחק לצידו של אחיו אלחנדרו. הוא זכה לפרסום ראשוני כאשר השתתף במונדיאל עד גיל 17 בשנת 2005, וסייע לנבחרתו לזכות בטורניר. הוא שיחק בהרכב גם בניצחון 0-3 על ברזיל במשחק הגמר. בתום המשחק הוא נשא את הגביע אל אביו, והקדיש לו את נעל הזהב כיוון שהבקיע חמישה שערים שהקנו לו את תואר מלך השערים של הטורניר.
לאחר המונדיאל החליט חורחה ורגארה, נשיא צ'יבאס, להחתים את ולה על חוזה חדש. באותה תקופה התגוררה משפחתו של ולה בקנקון, ואחד מהתנאים שלו היה שהמועדון יממן למשפחתו מגורים בגוודלחרה.
ולה היה נתון למעקב של מספר מועדונים מאירופה, ובנובמבר 2005 חתם בארסנל תמורת 125,000 לירות שטרלינג. לפי החוזה, הסכום יוכפל ל-550,000 לירות שטרלינג אם הוא ישתתף ביותר מחמישים משחקים רשמיים של הסגל הבכיר. ולה חתם עם ארסנל על חוזה לחמש שנים; אולם, בפברואר 2006 הוא הושאל לסלטה ויגו, כיוון שלא היה אזרח של האיחוד האירופי ובאותו שלב לא היה זכאי לקבל אישור עבודה באנגליה. הוא לא השתתף באף משחק בסלטה.
בעונת 2006/2007 הוא הושאל לסלמנקה מליגת המשנה. בזמן ששיחק שם הוא הבקיע שמונה שערים והיה מעורב בשערים רבים מתוך ה-53 שהבקיעו שחקני המועדון לאורך העונה. מועדונים מליגת העל הספרדית היו מעוניינים לקבלו מארסנל בהשאלה כיוון שהוא עדיין לא היה זכאי לאישור עבודה. בסופו של דבר הוא הושאל לאוסאסונה למשך שנה אחת,[1] עם אופציה להארכה בשנה נוספת שלא מומשה.
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת מקסיקו במשחק הידידות מול נבחרת ברזיל בספטמבר 2007. ב-18 באוקטובר 2007 הוא הבקיע את שערו הראשון בנבחרת במשחק הידידות מול נבחרת גואטמלה בלוס אנג'לס.
ב-22 במאי2008 הוא קיבל את היתר העבודה, שאפשר את חזרתו לאנגליה. מאמן ארסנל ארסן ונגר אישר כי ולה יהיה בסגל הבכיר בעונת 2008/2009, וכי הוא מייעד אותו לתפקיד המחליף של אדוארדו דה סילבה.
במקביל למשחקיו בארסנל הוא המשיך להופיע במדי נבחרת מקסיקו. ב-8 ביוני 2008 הוא הבקיע את שערו השני במשחק הידידות מול נבחרת פרו, וסייע לנבחרתו לנצח 0-4. כמו כן, הוא הבקיע שני שערים במשחקים מול נבחרת בליז במוקדמות מונדיאל 2010.
בנובמבר2014 חזר לנבחרת לאחר שלוש שנים, וכבש צמד במשחק הבכורה המחודשת בניצחון 3-2 נגד הולנד.
