קרל רתיינס

קרל רתיינס
Carl August Rathjens
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 במרץ 1887
אלמסהורן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1966 (בגיל 79)
המבורג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאוגרפיה, קרטוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אריך פון דריגאלסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת המבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית קרל ריטר (1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קרל רתיינס הבן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל אוגוסט רתיינס (גרמנית: Carl August Rathjens; 11 במרץ 188729 ביולי 1966) היה גאוגרף גרמני, שתחומי העניין העיקריים שלו היו בהיסטוריוגרפיה, גאולוגיה ואתנוגרפיה של דרום ערב. הוא ערך כמה ביקורים בתימן בשנים 1927, 1931, 1934 ו-1938.[1] הוא נחשב לחוקר החשוב ביותר במחקר על תימן במאה ה-20. הוא תרם יותר מכל אחד אחר בביצוע מחקרים מדעיים ואתנוגרפיים, שהביאו למגוון רחב של ממצאים, והשאיר מעל 2500 פריטים אתנוגרפיים וכ -4,000 תצלומים (שקופיות (פוזיטיב) ותשלילים (נגטיב)) מדרום ערב.

רקע

נולד באלמסהורן, גרמניה למורה והחל את לימודיו האקדמיים בשנת 1906 באוניברסיטת המבורג, והמשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטאות קיל, ברלין ומינכן בתחומים: גאוגרפיה, גאולוגיה, קרטוגרפיה, מטאורולוגיה, אסטרונומיה, בוטניקה, זואולוגיה, דמוגרפיה, סוציולוגיה וכלכלה.

רתיינס נסע למצרים כסטודנט גרמני צעיר לגאוגרפיה, גאולוגיה, אסטרונומיה, מטאורולוגיה וביולוגיה. בהתראה קצרה, וללא תכנון, המשיך במסעו ונסע לאתיופיה בשנת 1908, וקיבל את הצעת חברו לבקר את דודו שכיהן שם ככומר. במהלך שהותו במדינה זו, פגש את יהודי תיגראי בחבש וחקר את תולדותיהם, דתם ותרבותם.

בשנת 1911 סיים את הדוקטורט שלו אצל אריך פון דריגאלסקי עם התזה, Beiträge zur Landeskunde von Abessininen ("תרומות לחקר הגאוגרפיה של חבש"), בה הציע למנחה שלו לכתוב עבודת המשך בשם Die Juden in Abessinien, לקבלת תואר שיאפשר לו להדריך כפרופסור. המחקר שלו על יהודי אתיופיה פורסם בשנת 1921.[2] לאחר תקופה קצרה במכון הזואולוגי הממלכתי במינכן, עבד רתיינס בין השנים 1911 ל־1921 במכון הקולוניאלי של המבורג ואז עבד בארכיון הכלכלי העולמי (Welt Wirtschaftsarchive), עד לפיטוריו מטעמים פוליטיים בשנת 1933, עקב סירובו להצטרף למפלגה הנאצית. במהלך שנות עבודתו בארכיון הכלכלי העולמי, היה מרצה גם במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת המבורג.

קרל רתיינס הלך לעולמו בשנת 1966 בהמבורג.

איסור כניסה לסעודיה

בשנת 1927 נסעו קרל רתיינס, הרמן פון ויסמן ומזרחן בשם אריקה אפיץ לג'דה, ערב הסעודית, במטרה לערוך סקר גאולוגי של אותה מדינה ולתעד את החי והצומח באזורים שבין ג'דה למכה. בג'דה הזמין אותם דניאל ואן דר מיולן, שהיה דיפלומט וקונסול הולנדי בג'דה, להישאר בביתו בזמן שהמתינו לוויזה של המלך אבן סעוד. תשובת המלך הגיעה אליהם לאחר עשרה ימים, בהם אסר עליהם במפורש להיכנס לתוך ארצו. שלושת החוקרים היו מאוכזבים ומתוסכלים. הם עזבו את ג'דה על ספינה שהביאה אותם למזרח אפריקה. שם הם לא היו מעוניינים לחזור באותה תקופה לאירופה, לאחר שלא מילאו את משימתם. לכן, הם החליטו לבקר בדרום ערב, שלא הייתה יעד בתכנון המקורי של מסעם.

פורץ דרך בתימן

רתיינס, עם שני בני ארצו, ירד מסירה שהביאה אותם לראשונה לתימן בשנת 1927. בהגיעם לחודיידה, קרל רתיינס כתב למשפחתו בהמבורג שכשהוא נכנס לתימן הוא "עזב את הציוויליזציה מאחוריו; אין בנקים, לא בתי מלון ולא שגרירויות. אין מכוניות, וגם לא דרכי אספלט. אין בית דואר בחודיידה; אפשר להשתמש בטלגרף רק בחודיידה ובצנעא. ישנם רק שני בולים בשימוש במדינה והם אינם מוכרים במקומות אחרים מחוץ לתימן. בבתים אין מים זורמים; וגם אין חשמל. בבתי המשפחות כמעט ואין רהיטים. המהפכה התעשייתית לא הגיעה למדינה הזו. מרבית המוצרים מיוצרים בעבודת יד; אין שימוש במכונות ולא בכלים טכנולוגיים". בהשוואה לאירופה, הוא הרגיש כאילו חזר בזמן לימי הביניים. תימן הייתה מבחינתו כמו מסע בזמן של חמש מאות שנה לאחור.

רתיינס ומלך תימן

כבר בביקורו הראשון התפתחו יחסים טובים עם המלך, האימאם יחיא חמיד אלדין (1864–1948) וחמשת בניו הגדולים, שכולם עבדו בשירות המדינה ושימשו כשרים, או לחלופין שימשו בתפקידים בכירים בבית המשפט. רתיינס גם פיתח מערכת יחסים טובה עם ראש הממשלה, עבדאללה אל עמרי, איתו הוא תקשר באנגלית. היה לו קשר טוב עם שר החוץ, מוחמד רגיב, איתו תקשר בצרפתית. רתיינס ועמיתיו היו האורחים הרשמיים של האימאם יחיא. הם שוכנו בבית ההארחה הרשמי בביר אל עזב, ליד הרובע היהודי בצנעא. במכתביו לבני המשפחה ולחברים, הוא תיאר שוב ושוב כיצד הוא נהנה מאירוח המלך וחש שחייו בצנעא הם כמו פרק שנלקח מסיפורי אלף לילה ולילה .

רתיינס ושני עמיתיו הופקדו על החפירה הארכאולוגית הראשונה בתימן. האימאם יחיא שלח את שלושת החוקרים הגרמנים לחוּקה (Huqqa) כדי לחפור קבר עתיק. רתיינס לא הצליח לשכנע את האימאם ששלושתם אינם ארכאולוגים. שלושת החוקרים הגרמנים יצאו לחוּקה ליד חגה (Hagga) עם משלחת של חמישים חיילים ומפקח. בעזרת חמישים עובדים מקומיים הם חשפו קבר מהמאה השנייה לספירה. רתיינס הניח כי בתימן, תחום הארכאולוגיה נמצא בחיתוליו וכי יש לפתח ולהרחיב אותו. עם זאת, הוא טען כי המחקר צריך להיעשות בצורה מקצועית תוך שימוש בשיטות מדעיות. מסיבה זו רתיינס ביקש מהאימאם יחיא להקים רשות עתיקות וכן מוזיאון בו ניתן לאחסן ולשמור על הממצאים הארכאולוגיים. רתיינס גם הציע לאימאם להזמין מגרמניה צוות הכולל ארכאולוג ופילולוג לשפות שמיות עתיקות על מנת לפקח על החפירות, לתעד את הממצאים ולפענח את הכתובות בשיטות המדעיות המשמשות באירופה.

האימאם היה מוכן לבנות מוזיאון, אך לא הסכים להזמין חוקרים מומחים מאירופה. רתיינס עצמו לימד שופט מקומי כיצד להעתיק כתובות ולתעד פריטים. קאדי בשם סאדיק הועמד על ידי האימאם כמנהלו הראשון של המוזיאון הארכאולוגי. היה זה המוזיאון הארכאולוגי הראשון בחצי האי ערב. המוזיאון בעדן הבריטית הוקם עשור לאחר מכן. לא הייתה זה ההישג היחיד שרתיינס הצליח להשיג. אולם המוזיאון בצנעא לא תמיד היה פתוח. קשיים פוליטיים וכלכליים גרמו לסגירתו. במהלך מלחמת העולם השנייה המוזיאון נסגר, אך שוב נפתח לאחר המלחמה. קלאודי פאיאן (Claudi Fayan) עבדה כרופאה בצנעא בתחילת שנות החמישים והיא יזמה את פתיחת המוזיאון מחדש, וכן פעלה לפתיחת מוזיאון אתנולוגי-תרבותי בצנעא. המוזיאונים נסגרו שוב במהלך מלחמת האזרחים שפרצה בתימן בשנות השישים. פיוטור גרז'יניביץ' (Fiotor Grazjenevitch), שנשלח לתימן מסנט פטרסבורג לעבוד בבית חולים בתעיז, התעניין גם הוא בארכאולוגיה של תימן והיה חלק ממשלחת רוסית שנשלחה לחפור כמה אתרים מצפון לצנעא. הוא גם הפעיל לחץ לפתיחתו מחדש של המוזיאון הארכאולוגי בצנעא.

רתיינס נדהם מכך שלא קיים שום גוף ציבורי שיפקח על הסחר בשוד העתיקות בשווקים של צנעא, תעיז, חודיידה, עמראן, דמאר וצעדה. הוא הבחין בסוחרים בשווקים שמכרו לתיירים פריטים עתיקים ללא חשש. יתר על כן, הוא היה עד לשיחות עם סוחרים זרים ותיירים שהזמינו פריטים ספציפיים מאזור מסוים, ובכך גרמו לתושבים לחפור ולשדוד קברים עתיקים ואת האוצרות שהכילו ולהציע את הפריטים למכירה בשוק. רתיינס היה משוכנע שצריך להפסיק את סחר העתיקות ושיש לתעד ולשמור את כל הממצאים והתגליות תחת פיקוח השלטונות במדינה. בנוסף, רתיינס סבר כי על המורשת התרבותית הקדם-אסלאמית להיות חלק מתוכנית הלימודים בהיסטוריה בבתי הספר, ושיש ללמד את המקומיים אודותיה. עקב כך, המליץ לאימאם יחיא לפרסם תקנה האוסרת על הוצאת עתיקות מהארץ. ראש הממשלה ושר החוץ תמכו בדעתו והמליצו על כך לאימאם לטובת המדינה. האימאם הסכים, ובשנת 1931 פרסם צו האוסר על מכירה וייצוא של עתיקות מבלי לקבל תחילה היתר בכתב. יוזמה זו נתפסה כצעד חשוב גם בעיני גורמים נוספים באזור.

קרל רתיינס גם יזם הקמת תחנה מטאורולוגית. האימאם הסכים לפרויקט שלו והציע לו להיות אחראי על הקמת התחנה. הוא קיבל חמישים חיילים שיסייעו לו. רתיינס התחיל בשרטוט התוכנית של הבניין, אך נאלץ לחפש עצים וחומרי בנייה נוספים במחוזות הרחוקים מצנעא ולהעביר אותם לעיר הבירה. הוא הזמין קש לכיסוי גג המבנה מאזור חודיידה. התחנה הוקמה תוך מספר חודשים בלבד. תחנת Wetter Dienst ("השירות המטאורולוגי") בהמבורג תרמה מכשירי מדידה רבים שאותם הביא רתיינס לתימן. בתחנה אספו רתיינס ותלמידיו נתונים על רוח, אקלים, טמפרטורות ומשקעים שלוש פעמים ביום. התוצאות נשלחו באמצעות טלגרף לתחנת שירות מזג האוויר בהמבורג. זה היה חידוש נוסף שהביא רתיינס לתימן ותרם למודרניזציה של המדינה. על אף שרתיינס לא היה הראשון שאסף מידע על מזג האוויר והאקלים בתימן, ניתן לראות את עבודתו כחלוצית במובן זה שהמדינה יזמה ותמכה בה. נתונים מסוג זה נאספו בעבר על ידי חוקר קודם, קרסטן ניבור, שבשנת 1763 מדד את הטמפרטורות והמשקעים בשבועות הראשונים שלו בתימן. אדוארד גלזר, שבילה יותר זמן בצנעא וביקר בתימן בסוף המאה ה-19, הביא מגרמניה גם מכשירים למדידת הטמפרטורה, הלחות והמשקעים. גלזר עשה זאת מהמרפסת של בית ההארחה בו התגורר. בעוד שעבודתם של ניבור וגלזר בתחום זה הייתה חלוצית, משך עבודתם היה קצר ועל כן לא ניתן היה להשוות את נתוניהם לנתונים שהיו יכולים להיאסף במשך תקופה ארוכה יותר. אולם תוכניתו של רתיינס הייתה שהעבודה בתחנה תימשך תקופה ארוכה. לצורך כך, הוא הכשיר מספר מקומיים כדי שיאספו ויעבירו את הנתונים.

רתיינס היה לעזר גם בשיפור שירותי הדואר והתקשורת של תימן. רתיינס הציע לאימאם יחיא לרשום את ארצו ב"איגוד הדואר והטלגרף הבינלאומי". האימאם הורה למנהל הכללי בסניף הדואר של צנעא לסייע לו במאמצים אלה, בזמן שרתיינס נסע לברלין להזמין בולים חדשים שיוכרו גם מחוץ לתימן. לאחר סיום ההכנות המקדימות לסניף הדואר החדש, הגיש רתיינס בקשה לצרף את תימן תחת חסות האימאם כחברה באיגוד הדואר והטלגרף הבינלאומי. תימן הצטרפה לרשת התקשורת העולמית והפכה לחברה בשנת 1931, המדינה הראשונה בחצי האי ערב שעשתה זאת.

האימאם חיבב את קרל רתיינס וסמך עליו. הוא ראה ברתיינס שגריר טוב של תימן באירופה. האימאם התעניין בייבוא חיטה מאירופה, מכיוון שתימן סבלה מכמה שנים של רעב קשה. הוא גם היה מעוניין מאוד בכך שרתיינס ישמש לו כיועץ לרכישת נשק באירופה, כמו גם מוצרים תעשייתיים אחרים שיעזרו במודרניזציה של ארצו. רתיינס היה מעוניין מאוד בכך שגרמניה תפתח יחסי ידידות עם תימן וששתי המדינות ירחיבו את סחר החליפין ביניהן. תימן הייתה מוטרדת מכיוון השלטונות הבריטיים בגבולה הדרומי והאימאם חשש שהבריטים יתקיפו יום אחד את ארצו. בתנאים אלה עודד רתיינס את משרד החוץ הגרמני לחתום על הסכם הגנה הדדית עם תימן.

בתימן חקר רתיינס את המערכת הפוליטית והמשפטית של אנשי החצר, כולל המאפיינים הדמוגרפים של תימן, ויידע את קוראיו על המיעוטים שחיים במדינה, ועל מעמדם החברתי והמשפטי. הוא הקדיש סקירה מיוחדת לקהילה היהודית בתימן, בספר שכותרתו "אדריכלות יהודית בצנעא, תימן", ספר המפרט את ההיסטוריה והתרבות בדור האחרון, הכולל את תיעוד המלאכות והתרבות החומרית של היהודים בצנעא.[3][4]

יהודי תימן

רתיינס התעניין באופן אישי ביהודי תימן, צילם אותם וכתב על הרובע היהודי והארכיטקטורה שלו. במהלך ביקורו של רתיינס אצל הרב הראשי (בשנת 1927 או בשנת 1931), הוא העתיק את שמות העיירות והכפרים שהתיישבו בהם יהודים בתימן מתוך רשימה שהרב העמיד לרשותו שנלקחה מרישומי המס, שעליהם הופקד הרב ועליהם נתן דין וחשבון למלך. בסך הכל הוא מנה 371 קהילות יהודיות בתימן.[5]

משפחתו

בנו של רתיינס, קרל רתיינס, הצעיר (1914–1994), היה גיאומורפולוג, שהתמחה בחקר קרחונים אלפיני והכיר היטב את המזרח, במיוחד את אפגניסטן.

מורשתו

האוסף של רתיינס כולל למעלה מ-2,500 פריטים אתנוגרפיים יהודיים. הוא הציע לגברת הדסה קלברי-רוזנבליט מהסוכנות היהודית בארץ-ישראל לקנות ממנו את הפריטים שהיו מהם מספר עותקים. היא העבירה את הצעתו לאוניברסיטה העברית שקנתה ממנו כמעט 2,000 פריטים. רתיינס תרם רבות לשימור התרבות התימנית בקרב יהודי תימן בארץ ישראל. בזכות פעילותו, התאפשר קיומן של תערוכות והרצאות על התרבות היהודית התימנית העשירה, תוך כדי הצגת התלבושות והתכשיטים.

באוסף שלו נמצאים כארבעת אלפים תצלומים (פוזיטיב ונגטיב), שהם האוסף החזותי הגדול ביותר שנעשה עד כה על ידי חוקר יחיד בתימן, ומתעדים את המדינה ואנשיה בתקופת שלטונו של האימאם יחיא חמיד אלדין ומתארים עולם ותרבות שכבר מזמן נעלמו ואינם עוד.

בביקוריו בתימן בשנים 1927, 1931, 1934 ו-1938, הוא אסף, העתיק או קנה מאות כתוֹבוֹת מהתקופה החימירית ותקופת האסלאם הקדומה, רכש עתיקות ואסף דוגמאות אתנוגרפיות בשווקים השונים ברחבי תימן. הוא העמיס את האוסף שצבר על כ־100 גמלים והעביר אותו לחודיידה ומשם המטען נשלח להמבורג. רתיינס גם ביקר בפרוטקטורט הבריטי בעדן ורכש שם עתיקות בשווי אלפי לירות.

מרבית פריטי האוסף שהביא מתימן מאוחסנים כיום במוזיאון האתנולוגיה בהמבורג (Museum für Völkerkunde Hamburg), ביניהם מאות כתובות מהתקופה החימירית והאסלאמית הקדומה, כתבי יד בערבית ובעברית ואלפי פריטים הקשורים לאתנוגרפיה ולתיעוד התרבות החומרית בתימן. בשנת 1939 רכש שלמה זלמן שוקן (1877–1959) כ־800 חפצים מהאוסף האתנוגרפי של יהדות תימן, והשאיל למוזיאון בצלאל לאחר השתדלותם של אריך בראואר והדסה פרלמן-קלברי-רוזנבליט. עם הקמת מוזיאון ישראל בשנת 1965, האוסף המקורי של קרל רתיינס במוזיאון בצלאל, ובו יותר מ-1,000 תצלומים (מתוכם כ-200 כאלו הנוגעים לקהילה היהודית בתימן), הופקד בידי אביבה מולר-לנצט לשם העברתו למוזיאון ישראל, שם הוא נמצא כיום בהשאלת קבע למחלקה לאתנולוגיה, כיום חלק מאגף מנדל לאמנות וחיים יהודיים, תחת הכותרת "אוסף זלמן שוקן".[6][7]

תמונות מאוסף רתיינס

פרסומים

  • Die Juden in Abessinien (The Jews in Abyssinia), Hamburg 1921 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • Sanaa - Zeitschrift der Gesellschaft zu Erdkunde zu Berlin (Sanaa, Journal of the Society for Geography in Berlin), Berlin 1929, pp. 329–352 (jointly written with Hermann v. Wissmann) (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • "Exploration au Yémen", Journal Asiatique, 215 (Paris): pp. 141– 155 (Exploration in Yemen)
  • Rathjens.v. Wissmannsche Südarabien-Reise, Hamburg 1931 (jointly written by Rathjens, Hermann von Wissmann, J H Mordtmann and Eugen Mittwoch) (South Arabia travel: Essays from the field of Cultural Studies) (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • Vorislamische Altertümer (Pre-Islamic antiquities), Hamburg 1932 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • "Landeskundliche Ergebnisse" (Geographic Results), pub. in series: Abhandlungen aus dem Gebiet der Auslandskunde, vol. 40, Hamburg 1934 (jointly written with Hermann v. Wissmann), pp. 133–154 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • "Sabäische Inschriften" (Sabaean Inscriptions), pub. in series: Abhandlungen aus dem Gebiet der Auslandskunde, vol. 40, Hamburg 1934 (jointly written with Hermann v. Wissmann) (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • Die Pilgerfahrt nach Mekka (The Pilgrimage to Mecca), Hamburg 1948 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • "Kulturelle Einflüsse in Südwest Arabien von den ältesten Zeiten bis zum Islam unter besonderer Berücksichtigung des Hellenismus". Jahresbericht für kleinasiatische Forschung (Cultural influences in Southwest Arabia from the earliest times until Islam with special consideration given to Hellenism. Annual Report for Asia Minor Research), vol. 1: pp. 1–42.
  • Jahrbuch des Museums für Länder-und Völkerkunde, Stuttgart 1951 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • Sabaeica (2 volumes), Hamburg 1953; 3rd edition published in 1955 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית)); (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • Beiträge zur Klimakunde Südwest-Arabiens : das Klima von Sana, das Klima von Jemen (Contributions to climatology Southwest Arabia: the climate of Sana, the climate of Yemen), Hamburg 1956 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • Jewish Domestic Architecture in San'a, Yemen, The Israel Oriental Society, affiliate of the Hebrew University. Jerusalem 1957 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))
  • "Die alten Welthandelsstraßen und die Offenbarungsreligionen" (The Old World trade routes and the revealed religions): Oriens [Journal of the International Society of Oriental Research], 15, Leiden 1962, pp. 115–129 (קרל רתיינס, באתר OCLC (באנגלית))

לקריאה נוספת

  • Aviva Klein-Franke, Carl Rathjens - Geograf, Ethnograf und wegweisender Archäologe im Jemen (published in: Mit Kamel und Kamera; historische Orient-Fotografie 1864-1970), Hamburg 2007 (German); Rathjens’ Dokumentation der jüdischen Gemeinde im Jemen (ibid., pp. 233–238).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Carl Rathjens 10. März 1887–29. Juli 1966. In: Der Islam (ed. Stefan Heidemann), vol. 46, issue 1, Jan. 1970, pp. 55–63 (German)
  2. ^ The Jews in Abyssinia, by Carl Rathjens (German)
  3. ^ Carl Rathjens, Jewish Domestic Architecture in San’a, Yemen (with an introduction by Shelomo Dov Goitein), Israel Oriental Society: Jerusalem 1957
  4. ^ Aviva Klein-Franke, Carl Rathjens - Geograf, Ethnograf und wegweisender Archäologe im Jemen (published in: Mit Kamel und Kamera; historische Orient-Fotografie 1864-1970), Hamburg 2007 (German); Rathjens’ Dokumentation der jüdischen Gemeinde im Jemen (ibid., pp. 233-238).
  5. ^ Carl Rathjens and Hermann von Wissmann, Landeskundliche Ergebnisse (pub. in: Abhandlungen aus dem Gebiet der Auslandskunde, vol. 40), Hamburg 1934, pp. 133 – 136. There, Rathjens writes on p. 133: "The following list of Jewish communities in Yemen was left to us in Sana from Chochom Bashi, the head of the entire Yemenite Jews. He read to us the names of the places from its tax rolls, which were in excellent order, because he is accountable to the Imam for the proper delivery of the taxes of the Jews of Sana, as throughout the [entire] country." (Original German: "Das nachfolgende Verzeichnis der Judengemeinden in Jemen wurde uns vom Chacham Bâschi, dem Oberhaupt der gesamten jemenitischen Juden, in Sana aufgegeben. Er las uns die Namen der Orte aus seinen Steuerlisten vor, die in vorzüglicher Ordnung waren, da er gegenüber dem Imâm für die richtige Ablieferung der Steuern der Juden Sana wie im ganzen Lande verantwortlich ist").
  6. ^ Abuhav, Orit (2003). The Human Countenance: The Contribution of the Ethnologists Erich Brauer and Raphael Patai to the Anthropology of the Jews. Vol. 22. Jerusalem: Jerusalem Studies in Jewish Folklore. pp. 159–178.
  7. ^ Muchawsky-Schnapper, Ester (2018), "The Clothing of the Jews of Yemen", in Rachel Yedid; Danny Bar-Maoz (eds.), Ascending the Palm Tree: An Anthology of the Yemenite Jewish Heritage, Rehovot: E'ele BeTamar, p. 155, OCLC 1041776317 (Many of Carl Rathjens' photographs are now part of the Israel Museum, and are taken from the Photographic Archive of the Isidore and Anne Falk Information Center for Jewish Art and Life)

Read other articles:

Lloyd BlankfeinLahirLloyd Craig Blankfein20 September 1954 (umur 69)New York City, Amerika SerikatPendidikanUniversitas Harvard (AB, JD)PekerjaanKepala Senior Goldman SachsTahun aktif1982–kiniKekayaan bersihUS$1.1 billion[1] (July 2015)Partai politikPartai DemokratSuami/istriLaura Jacobs ​(m. 1983)​Anak3 Lloyd Craig Blankfein (lahir 20 September 1954) adalah seorang bankir investasi yang menjabat sebagai kepala senior Goldman Sachs sejak ...

 

Daftar raja Epiros di bawah ini meliputi semua[1] raja dan ratu, bersama dengan pangeran dan putri sampai perwakilan terakhir dinasti Aeacid dimana demokrasi didirikan. Pada 168 SM, Epiros menjadi provinsi Romawi Epirus Vetus. Tanggal di dalam kurung menandakan periode kekuasaan jika diketahui. Tribes of Epirus in antiquity Admetus (sebelum 470 – 430 SM) Tharrhypas (430 – 392 SM) Alcetas I (390 – 370 SM) Neoptolemus I (370 – 357 SM) Arybbas (373 SM – 343 SM) Alexander I (342...

 

Chaudfontaine is also a brand of mineral water, owned by The Coca-Cola Company. Municipality in French Community, BelgiumChaudfontaine Tchôfontinne (Walloon)Municipality FlagCoat of armsLocation of Chaudfontaine ChaudfontaineLocation in Belgium Location of Chaudfontaine in Liège province Coordinates: 50°35′N 05°38′E / 50.583°N 5.633°E / 50.583; 5.633Country BelgiumCommunityFrench CommunityRegionWalloniaProvinceLiègeArrondissementLiègeGovernment...

Strasbourg Strossburi(g)code: gsw is deprecated (Alsatian)Prefecture dan communeDari kiri atas: Stasiun Strasbourg; Katedral Strasbourg dan Old Town; Ponts Couverts; Palais Rohan; Petite France; Palais du Rhin; Hôtel Brion; Hemicycle Parlemen Eropa; Cakrawala Strasbourg pada tahun 2014 BenderaLambang kebesaranKoordinat: 48°35′00″N 07°44′45″E / 48.58333°N 7.74583°E / 48.58333; 7.74583Koordinat: 48°35′00″N 07°44′45″E / 48.58333°N 7...

 

Part of a series onBritish law Acts of Parliament of the United Kingdom Year      1801 1802 1803 1804 1805 1806 1807 1808 1809 1810 1811 1812 1813 1814 1815 1816 1817 1818 1819 1820 1821 1822 1823 1824 1825 1826 1827 1828 1829 1830 1831 1832 1833 1834 1835 1836 1837 1838 1839 1840 1841 1842 1843 1844 1845 1846 1847 1848 1849 1850 1851 1852 1853 1854 1855 1856 1857 1858 1859 1860 1861 1862 1863 1864 1865 1866 1867 1868 1869 1870 1871 1872 1873 1874 1875 1876 1877 1878 ...

 

Cet article est une ébauche concernant un aéronef. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. de Havilland Canada DHC-3 Otter Constructeur de Havilland Canada Équipage 1 pilote Premier vol 12 décembre 1951 Mise en service novembre 1952 Dimensions Longueur 12,5 m Envergure 17,7 m Hauteur 4 m Aire alaire 34,8 m2 Masse et capacité d'emport Max. à vide 2,4 t Max. au décollage 3,6...

Final Piala EFL 2024Stadion Wembley tempat pertandingan akan dimainkanTurnamenPiala EFL 2023–2024 Chelsea Liverpool 0 1 setelah perpanjangan waktuTanggal25 Februari 2024 (2024-02-25)StadionStadion Wembley, LondonPemain Terbaik Virgil van Dijk (Liverpool)[1]WasitChris Kavanagh (Manchester)[2]Penonton88.888[1]← 2023 2025 → Final Piala EFL 2024 (dikenal juga sebagai Final Piala Carabao 2024 atau Final Carabao Cup 2024 atas alasan sponsor) adalah pertand...

 

Keuskupan RožňavaDioecesis RosnaviensisDieceze RoznavskaKatolik Lambang keuskupanLokasiNegaraSlowakiaProvinsi gerejawiKeuskupan Agung KošiceStatistikLuas7.000 km2 (2.700 sq mi)Populasi- Total- Katolik(per 2014)390.584205,431 (52.6%)InformasiDenominasiKatolik RomaPendirian13 Maret 1776KatedralGereja Kenaikan Maria (Rožňava)Kepemimpinan kiniPausFransiskusUskupStanislav Stolárik[1][2]PetaPeta keuskupan Keuskupan Rožňava (bahasa Slowakia&...

 

يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (نوفمبر 2019) هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحس...

20th king of the Ahom kingdom This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: Sutamla – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2013) SutamlaChaopha Swargadeo of Ahom KingdomJayadhwaj Singha (right) along his spiritual preceptor Banamalidev (left). Painting from Banamali Devar Charit c...

 

Pour les articles homonymes, voir Russie (homonymie). République socialiste fédérative soviétique de RussieРоссийская Советская Федеративная Социалистическая Республика 1917–1991(74 ans)(1918-1937)(1937-1954)(1954-nov 1991)(nov 1991-dec 1991)Drapeaux de la RSFS de Russie (1918-1920)(1978-1991)Emblèmes de la RSFS de Russie Devise en russe : Пролетарии всех стран, соединяйтесь! (�...

 

Railway station in Vienna, Austria Wien BreitenseeGeneral informationLocation1140 ViennaAustriaCoordinates48°11′54″N 16°18′23″E / 48.19833°N 16.30639°E / 48.19833; 16.30639Owned byÖBBOperated byÖBBLine(s)Suburban linePlatforms2 sideTracks2Services Preceding station Vienna S-Bahn Following station Wien Penzingtowards Wien Hütteldorf S45 Wien Ottakringtowards Wien Handelskai LocationWien BreitenseeLocation within Vienna Wien Breitensee is a railway station...

ロバート・デ・ニーロRobert De Niro 2011年のデ・ニーロ生年月日 (1943-08-17) 1943年8月17日(80歳)出生地 アメリカ合衆国・ニューヨーク州ニューヨーク市身長 177 cm職業 俳優、映画監督、映画プロデューサージャンル 映画、テレビドラマ活動期間 1963年 -配偶者 ダイアン・アボット(1976年 - 1988年)グレイス・ハイタワー(1997年 - )主な作品 『ミーン・ストリート』(1973年)...

 

Futo DetectiveSampul manga volume pertama yang menampilkan Shōtarō Hidari (depan) dan Philip (belakang)風都探偵(Fūto Tantei)GenreMisteri, supernatural[1] MangaPengarangRiku SanjoIlustratorMasaki SatoPenerbit(Jepang) Shogakukan(Indonesia) M&C![2]MajalahWeekly Big Comic SpiritsDemografiSeinenTerbit7 Agustus 2017 – sekarangVolume15 Seri animeSutradaraYousuke KabashimaSkenarioTatsuto HiguchiMusikKōtarō NakagawaShuhei NaruseStudioStudio KaiIshimori EntertainmentPelis...

 

FilmPronto... c'è una certa Giuliana per teDirected byMassimo FranciosaCinematographyPasqualino De SantisEdited bySergio MontanariMusic byMario NascimbeneLanguageItalian Pronto... c'è una certa Giuliana per te is a 1967 Italian romantic comedy film directed by Massimo Franciosa.[1] For this film Mario Nascimbene won the Nastro d'Argento for Best Score.[2] Cast Mita Medici: Giuliana Gianni Dei: Paolo Marina Malfatti: Annalisa Françoise Prévost: mother of Paolo Paolo Ferrari...

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. Tropos [1][2] adalah metodologi pengembangan perangkat lunak berorientasi agen yang dibuat oleh sekelompok penulis dari berbagai universitas di Kanada dan Italia. Metodologi Tropos dimaksudkan untuk mendukung semua kegiatan analisis da...

 

此條目可参照英語維基百科相應條目来扩充。 (2021年5月6日)若您熟悉来源语言和主题,请协助参考外语维基百科扩充条目。请勿直接提交机械翻译,也不要翻译不可靠、低品质内容。依版权协议,译文需在编辑摘要注明来源,或于讨论页顶部标记{{Translated page}}标签。 约翰斯顿环礁Kalama Atoll 美國本土外小島嶼 Johnston Atoll 旗幟颂歌:《星條旗》The Star-Spangled Banner約翰斯頓環礁�...

 

  「俄亥俄」重定向至此。关于其他用法,请见「俄亥俄 (消歧义)」。 俄亥俄州 美國联邦州State of Ohio 州旗州徽綽號:七葉果之州地图中高亮部分为俄亥俄州坐标:38°27'N-41°58'N, 80°32'W-84°49'W国家 美國加入聯邦1803年3月1日,在1953年8月7日追溯頒定(第17个加入联邦)首府哥倫布(及最大城市)政府 • 州长(英语:List of Governors of {{{Name}}}]]) •&...

Pegunungan TamrauPemandangan Pegunungan Tamrau dari sebuah jalan raya di Lembah Kebar.Titik tertinggiPuncakBon IrauKetinggian2.501 m (8.205 ft)Letak GeografisLokasiKabupaten Manokwari, Kabupaten Sorong, Kabupaten Tambrauw, Kabupaten Pegunungan Arfak, Papua Barat dan Papua Barat DayaIndonesiaGeologiOrogeniMesozoik dan PaleozoikTipe batuanbatuan pasir, batuan beku and batuan gamping Pegunungan Tamrau, juga dikenal sebagai Pegunungan Tambrauw atau Pegunungan Tamarau, adalah...

 

豪栄道 豪太郎 場所入りする豪栄道基礎情報四股名 澤井 豪太郎→豪栄道 豪太郎本名 澤井 豪太郎愛称 ゴウタロウ、豪ちゃん、GAD[1][2]生年月日 (1986-04-06) 1986年4月6日(38歳)出身 大阪府寝屋川市身長 183cm体重 160kgBMI 47.26所属部屋 境川部屋得意技 右四つ・出し投げ・切り返し・外掛け・首投げ・右下手投げ成績現在の番付 引退最高位 東大関生涯戦歴 696勝493敗...