בעקבות הרס הסכר הוצפו עשרות כפרים באזור, ועשרות אלפי בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם. ההצפה הקשתה על מתקפת הנגד החדשה של אוקראינה. בנוסף, צפויות השפעות ארוכות טווח הומניטריות, אקולוגיות, וכלכליות. רוסיה ואוקראינה החליפו האשמות ביניהן מי אחראית לפיצוץ ומה מטרותיו.
ב-24 בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה במטרה לספח אליה את חבל דונבס, ולהפיל את שלטון זלנסקי הפרו-מערבי כדי להקים במקומו משטר פרו-רוסי. זמן קצר לאחר הפלישה כבשה רוסיה את מחוז חרסון, שבו נמצא הסכר ההידרואלקטרי שעל נהר הדנייפר, בסמוך לנובה קחובקה. כבר באוקטובר 2022 הזהיר נשיא אוקראינהולודימיר זלנסקי כי נשיא רוסיהולדימיר פוטין מתכוון לפוצץ את הסכר, במטרה להציף חלקים נרחבים בדרום אוקראינה, כדי לשבש את פעולתם של כוחות הצבא האוקראיני המנסים לדחוק את צבא רוסיה מהאזור. זלנסקי הזהיר מפני אסון אנושי ואקולוגי שצפוי בעקבות פיצוץ שכזה.[1]
מתחם הסכר נפגע מספר פעמים במהלך הקרבות באזור חרסון. במהלך נסיגת רוסיה מהגדה המערבית של הדנייפר בתחילת נובמבר 2022, פוצץ הגשר מעל הסכר כדי למנוע מעבר של כוחות אוקראינים והסכר נותר בשליטה רוסית. מאוקטובר 2022 ועד לתחילת 2023, בכוונה או כתוצאה מהזנחה, ירדו המים במאגר קחובקה לגובה 14 מטר, המפלס הנמוך ביותר זה שנים רבות, ולאחר מכן עלה מפלס מאגר המים במשך מספר חודשים, עד שבתחילת יוני 2023 הגיע המפלס ל-17.5 מטר, המפלס הגבוה ביותר זה שנים רבות.[2]
מפת זרימת נהר הדנייפר, מיקומו של סכר נובה קחובקה והעיר חרסון.
לפי הפרסומים, בין השעות 2:35 לפנות בוקר ו-2:54, חיישנים סיסמיים באוקראינה וברומניה זיהו סימנים המעידים על פיצוצים גדולים. עדים באזור שמעו קולות פיצוצים גדולים בערך בין השעות 2:15 ל-3 לפנות בוקר. ורגע לפני שהסכר קרס, לוויין מודיעין האמריקאי לכד אותות חום אינפרא אדום, המצביעים על חום המתפשט כתוצאה מפיצוץ. הניו יורק טיימס ציטט מהנדסים ומומחים לחומרי נפץ, לפיהם הסיבה הסבירה ביותר להתמוטטות הסכר היא מטען נפץ שהונח בבסיס הסכר, למשל במעבר התחזוקה שעבר בלב הבטון של המבנה.[3][4]
לאחר פריצת הקטע הראשון של הסכר, כוחם של המים שזרמו ממנו גרם להרס נוסף של הסכר עד לקריסתו. הרס הסכר גרם להצפות נרחבות שהגיעו לשיאן ב-8 ביוני, עם 600 קילומטרים רבועים תחת מים וגובה המים של 5.6 מטרים. כפרים ועיירות רבים הוצפו, חלקם נעלמו כמעט לחלוטין מתחת למים באזור חרסון, כולל באזורים שבידי רוסיה על הגדה השמאלית. באוקראינה הודיעו כי 80 יישובים נמצאים בסכנת הצפה והחלו בפינוי מיידי של תושבים. עשרות אלפי אנשים נאלצו לעזוב את בתיהם. על פי דיווחים, רשויות הכיבוש הרוסי מנעו סיוע הומניטרי בסיסי מהנפגעים הרבים שבשטחם[5], האוקראינים טענו כי כוחות רוסיה הפגיזו את העיר חרסון המוצפת בזמן פינוי התושבים[6] והאו"ם הצהיר כי רוסיה סירבה להעניק גישה לסיוע לאזורים שהוצפו שבשליטתה.
אחריות
אוקראינה האשימה את רוסיה בפיצוץ, וטענה כי הפיצוץ בוצע "במטרה להעלות את מפלס המים, על מנת להציף את הגישה לגדה המערבית של נהר הדנייפר ולפגוע בתנועת הכוחות האוקראינים", זאת בניסיון למנוע את מתקפת הנגד האוקראינית שתוכננה כנגד הכוחות הרוסיים.[7] כמו כן, משרד החוץ האוקראיני דרש לכנס דיון חירום באו"ם בעקבות פיצוץ הסכר, והפציר במדינות ה-G7 להטיל סנקציות נוספות על רוסיה.[5] כשבוע אחרי, פורסם שרוסיה השמידה עוד 2 סכרים קטנים בקו החזית של המתקפה האוקראינית.[8]
לעומת זאת, שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, האשים את השלטונות באוקראינה בפיצוץ, וטען כי הוא נעשה "לאחר שלא הצליחו בפעולות ההתקפיות האחרונות שלהם", והזהיר כי "למתקפה הזו יהיו השלכות סביבתיות חמורות ארוכות טווח".[9]
מומחים מערביים העלו את האפשרות שהסכר קרס בעקבות כשל מבני שנגרם מפגיעות בגשר ועליית מפלס המים במאגר קחובקה,[2] אולם תחקיר של הניו יורק טיימס הציג ראיות לכך שרוסיה היא זו שעומדת מאחורי הפיצוץ.[4][5]
בשל קריסת הסכר שיוצר את מאגר קחובקה, הועלה חשש לאסון גרעיני בתחנת הכוח של זפוריז'ה, שהיא תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, עקב ירידה משמעותית במפלס המאגר, המשמש לקירור הכורים. ישנם בכור מי קירור שאמורים להספיק למספר שבועות.[10] גם הועלה חשש לפגיעה בביטחון תזונתי גלובלי, מכיוון שאוקראינה היא ספקית מוצרי מזון וחקלאות גדולה ומאגר המים היה חיוני להשקיית אדמה חקלאית שאחראית לחלק משמעותי מהתפוקה שלה.[11]
מאגר קחובקה גם מספק מים לכל אזור דרום אוקראינה, ויש חשש ממחסור במים לשתייה וחקלאות באזורי חצי האי קרים, חרסון, זפוריז'יה ודנייפרו. בנוסף, השיטפונות גרמו לזיהום מקורות המים והאדמות בסביבה. האומות המאוחדות העריכו כי עד כ-700,000 אנשים באזור יזדקקו למי שתייה נקיים.
הגשת סיוע
ראשי אגודת הידידות בכנסת ישראל-אוקראינה, יו"ר ועדת חוץ וביטחוןיולי אדלשטיין וח"כ זאב אלקין, שלחו מכתב לנשיא אוקראינה זלנסקי, בו האשימו את רוסיה באחריות לאירוע[12][13] והתחייבו לסייע במאמצי ההחלמה והשיקום.[14] ב-12 ביוני משרד החוץ, באמצעות מש״ב, ושגרירות ישראל באוקראינה תרמו מאות אלפי ליטרים של מים ולמעלה מ-10 טון של מזון לאוקראינה, שיועברו על ידי מתנדבים לתושבי האזור.[15]
