בפיזיקה, קרינה היא שם כללי למספר תופעות בהן אנרגיה נפלטת מחומר ומתפשטת לסביבתה. לפעמים היא ניתנת לתיאור על ידי פליטה של חלקיקים יסודיים נושאי אנרגיה, היוצאים ממקור כלשהו, ומתפשטים ממנו בכיוון מסוים, אחד או יותר. לחלופין, ניתן לתאר קרינה כהפרעה מחזורית, או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב. בין סוגי הקרינה:
אנרגיה מתפשטת בצורות שונות – הולכה, הסעה וקרינה. בניגוד להולכה והסעה, רוב סוגי הקרינה אינם זקוקים לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו. כך, קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל, הריק מחומר.
השפעות ושימושים
קרינת השמש
הקרינה הטבעית המוכרת ביותר היא קרינת השמש. השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית בטווח רחב, אם כי חלק גדול ממנה נבלע על ידי האטמוספירה. בליעת האטמוספירה תלויה באורך הגל, ולכן הרכב הקרינה המגיע לפני השטח של כדור הארץ שונה במעט מזה היוצא מהשמש, והוא מרוכז בעיקר סביב האור הנראה.
לקרינת השמש השפעה גדולה על מזג האוויר והאקלים באזורים שונים של כדור הארץ, בעיקר מפני שהיא פוגעת בפני השטח שלו וגורמת לחימומו. מכיוון שהשמש מחממת בכל רגע רק חלק מכדור הארץ, נוצרים הבדלי טמפרטורות בין אזורים שונים על פני כדור הארץ. הבדלי טמפרטורות אלה גורמים לתופעות טבע שונות כגון רוחות. הקרינה הפוגעת בפני הימים והאוקיינוסים, גורמת לחימומם, ועקב כך לאידוי המים בהם. אידוי זה גורם להיווצרות עננים, שבחלק מן המקרים מורידים משקעים שונים כגון גשם ושלג.
טווחים מסוימים של קרינת שמש אולטרה-סגולה, הקרויים UVB ו-UVC, יוצרים תגובה עם העור שמשפיעה על מבנהו, על ייצור הפיגמנטמלנין ועל ייצור הוויטמין D, ועל הסיכוי לסרטן עור וסוגי סרטן נוספים.
בתעשייה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים בתהליכי בקרת הייצור.
גלאי עשן רבים מכילים כמות זעירה של חומר רדיואקטיבי, כ-0.2 מיקרוגרם של אמריציום-241. הקרינה הנפלטת מיסוד זה היא מסוג קרינת אלפא, הנעצרת בקלות על ידי כיסוי הפלסטיק של הגלאי. קרינה מסוג זה נעצרת גם על ידי נייר, או כמה עשרות סנטימטרים של אוויר.
קרינה זו היא קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל ארוכים מעל סגול. גלים אלה אינם אנרגטיים מספיק כדי ליינן אטומים, ולכן, קרינה זו נקראת קרינה בלתי מייננת – היא אינה גורמת ליינון.
