קריית ביאליסטוק היא שכונה ביהוד אשר הוקמה כיישוב בשנת 1950 על ידי יוצאי פולין, רובם מהעיר ביאליסטוק וסביבתה, במטרה להנציח את קהילת יהודי העיר שנרצחה בשואה.
היוזמה להקמת היישוב החלה על ידי קבוצה של עסקנים יוצאי ביאליסטוק אשר כינסו בשנת 1949 ועידה כלל עולמית של יוצאי ביאליסטוק במטרה לקדם הקמת יישוב בישראל לזכר הקהילה שנספתה. העסקנים פנו תחילה ל'סנטר רליף' של יוצאי ביאליסטוק בארצות הברית, אשר לא נרתם לרעיון שכן היה בעל אופי בונדיסטי-לא ציוני. בהמשך פנו לעסקן הציוני-ביאליסטוקאי ראלף ויין אשר רתם בעלי אמצעים נוספים בהם הנדבן יוסף אלפרט להקמת 'קריית ביאליסטוק פאונדשיין' - קרן שמטרתה הקמת היישוב.[1]
מגילת הייסוד של השכונה שהוקראה בטקס הנחת אבן הפינה לבנייתה ב-28 בספטמבר 1950
בניית היישוב החלה בשנת 1950,[2][3] באפריל 1951 נחנכו מאה הבתים הראשונים[4][5] ועד סוף 1952 נבנו מאה בתים נוספים: חד-משפחתיים ודו-משפחתיים. עלות הקמת היישוב הייתה כ-230 אלף דולר שנאספו על ידי יהודי ביאליסטוק בארצות הברית, קנדה וצרפת.[1] המוסדות סירבו להכיר בשם היישוב ה'גלותי', והוא נרשם באופן רשמי כ'בית שמואל' על שם שמואל מוהליבר.[6][7]
השכונה בשנות ה-50
כל משתכן קיבל דירה בת 2 חדרים, מטבח, סלון, שירותים ודונם ורבע אדמה לטובת פיתוח משק עזר ואמור היה להחזיר את עלות הדירה לאורך 15 שנה, כשהסכום ישמש להמשך פיתוח היישוב[1] בחורף הראשון נפגעו חלק מהבתים בשל בניה לקויה.[6]
האנדרטה לזכר קדושי ביאליסטוק בשכונה
בשנות ה-50 וה-60 הוקמו ביישוב בית כנסת, בית עם (היכל ביאליסטוק), גני ומעון לילדים, מרפאה,[8] ספרייה ובית ספר. בנוסף נטעו חורשה והוקמה אנדרטה לזכר קהילת ביאליסטוק שנספתה בשואה והיישוב הסתפח להיות שכונה במועצה המקומית ביהוד. בשנת 1962 הוקם באזור התעשייה של יהוד גם מפעל אריגה לטובת בני השכונה. ב-1975 נמכר המפעל לתעשיינים הביאליסטוקים זלמן ירושלמי ולוינסקי, אשר קודם לכן הפעילו אותו בהשכרה.[9][10] רחובות הקריה קרויים על שם אישים יהודיים מביאליסטוק בהם שמואל מוהליבר, יוסף אלפרט, משה חסיד, יוסף חזנוביץ, יצחק מלמד, אלעזר ליפא סוקניק, שלמה קפלנסקי, מרדכי טננבוים, וחיים שושקס.
בשנת 1983 פורקה חברת ביאליסטוק פאונדיישן עם השלמת המטרה של הקמת הקריה ובמקומה הוקמה קרן מקומית בשם 'חברה לנאמנות של בל"ל בת"א' אשר החזיקה במוסדות הציבוריים שבשכונה וסייעה ליוצאי ביאליסטוק בישראל. במקביל נרשם הוועד המקומי בקריה במתכונת של עמותה בשם 'ארגון יוצאי ביאליסטוק והסביבה בישראל (לאנסמנשפט)'. בשנת 1991 הועבר בית הכנסת לציבור המתפללים בו שהתארגנו כעמותה. ב-1995 החלה העמותה להשכיר את בית העם לערייה לצורך הפעלת מועדון יום לקשישים - וזאת במקביל להמשך פעילות ההנצחה והמורשת המתקיימים במבנה.[9]
בית הכנסת בקריית ביאליסטוק.
בית ישן ברחוב ויצמן בדגם הבתים שנבנו בשכונה על ידי חברת רסקו.
אחד משני מבני גני הילדים בשכונה, כיום משמש את שבט הצופים.
מבנה המרפאות ברחוב טננבאום, במקום שכנו בשנות ה-50 מרפאה ומרפאת שיניים.
היכל ביאליסטוק - בית העם של השכונה. כיום פועל בו חדר הנצחה ומועדון לקשישים.
חדר ההנצחה בהיכל ביאליסטוק
ילדי הקריה בשנת 1952
טקס חנוכת 100 הבתים הראשונים בקריית ביאליסטוק, 1951
