קרולינה בטלהיים-גומפרץ

קרולינה בטלהיים-גומפרץ
Bettelheim-Gomperz Caroline
במסגרת תפקידה כסליקה באופרה של ג'אקומו מאיירבר האפריקאית
במסגרת תפקידה כסליקה באופרה של ג'אקומו מאיירבר האפריקאית
לידה 1 ביוני 1843
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 1925 (בגיל 82)
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דבלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יוליוס פון גומפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרולינה בטלהיים-גומפרץהונגרית: Bettelheim-Gomperz Caroline; פשט, 1 ביוני 1845וינה, 13 בדצמבר 1925) הייתה זמרת אופרה (אלט) ופסנתרנית יהודייה-הונגרייה (לעיתים קרובות מבלבלים בינה לבין בת דודתה, הזמרת קרולינה בטלהיים (18421906)).[1]

ביוגרפיה

קרולינה בטלהיים נולדה במשפחה יהודית בפשט בממלכת הונגריה והגיעה עם משפחתה לווינה כילדה צעירה. היא למדה לנגן בפסנתר אצל קרל גולדמארק. כבר בגיל שמונה הופיעה כפסנתרנית, וערכה קונצרטים קבועים בין גיל שתים עשרה לארבע עשרה. אז גילה מוריץ לאופר, מורה לפיתוח קול ידוע באותה תקופה את כישורי השירה והמשחק שלה. הוא דיבר איתה ושיכנע את הילדה שהתכוננה להיות אמנית אינסטרומנטלית שתמשיך על על הבמה. הוא לימד את בטלהיים במשך שנתיים.

בגיל שש עשרה, לאחר הופעה מוקדמת, התקבלה לאופרת החצר (כיום שמה האופרה של וינה), שם ב-13 במאי 1861, הופיעה לראשונה כאחת הכוהנות באופרה של גלוק איפיגניה בטאוריס. לאחר תפקידים קטנים, בדצמבר 1862, בגיל שבע עשרה וחצי, היא שרה את Azucena (ורדי: הטרובדור). שיאה של הקריירה הקצרה שלה היה התפקיד של סליקה באפריקאית של מאיירבר. בנוסף להופעות האופרה, היא הופיעה גם בערבי שירים ובאורטוריות, לפעמים כפסנתרנית. קרולינה בטלהיים הגיעה לתיאטרון הוד מלכותו (His Majesty's Theatre) בלונדון, ללייפציג ולפרנקפורט. באאכן הופיעה עם פרנץ ליסט בקונצרט לזכר בטהובן.

בשיא הקריירה שלה, בשנת 1867, נישאה ליוליוס ריטר פון גומפרץ (18231909), תעשיין, נשיא לשכת המסחר והתעשייה של ברנו, חבר בבית העליון של אוסטריה.[2] הבעל עמד על כך שבטלהיים תפסיק להופיע בפומבי, ולכן אשתו הופיעה אך ורק בקונצרטים ביתיים. בפרידתה היא קיבלה את התואר "זמרת חצר" באופרה של וינה.

בווילה שלהם בדבלינג פועל כיום בית הספר למוזיקה של העיר וינה.[3]

תפקידיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים